לפניי בקשה למינוי מומחה בתחום הכאב.

הבקשה הוגשה לאחר שמומחה בתחום האורתופדיה קבע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה בגין התאונה מושא התובענה.

לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, מצאתי כי דינה להידחות.

כידוע, מומחה כאב ימונה מקום בו נמצאה ראשית ראיה לכך כי עסקינן כאב מוביל לתסמונת כרונית, הנבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם כבר מונו מומחים. אף יתכן מינוי כמבוקש, במקרים בהם התובע יסבול הן מתסמונת כאב נפרדת והן מכאבים שמקורם בבעיה רפואית ספציפית אחרת וזאת אף אם הכאבים הספציפיים כבר קיבלו ביטוי בחוות דעת של מומחה בתחום הרלבנטי (רע"א 3504/11 ששון נ' מגדל חברה לביטוח, מיום 5.9.11; רע"א 6497/20 פלוני נ' פלוני, מיום 18.11.20); רע"א (מרכז) 57375-12-19 פלוני נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ, מיום 6.1.20; רע"א (ת"א) 23968-04-21 ישיר איי.די.איי אחזקות בע"מ נ' פלונית, מיום 10.5.21).

יתכן מצב בו הנפגע סובל בו זמנית הן מתסמונת כאב כרונית והן מכאב שמקורו בבעיה רפואית ספציפית. במקרה כאמור די בראשית ראיה "ולו קלה" למינוי מומחה בתחום הכאב, שכן אין באפשרות בית המשפט לדעת מה מקור הכאב, קל וחומר כשלעיתים המומחים הרפואיים חלוקים בשאלה זו [רע"א (מרכז) 20394-02-21 פלונית נ' פלוני ואח', מיום 28.2.21].

בנסיבות - אין כל אינדיקציה לכך כי התובע סובל מתסמונת כאב כרונית נפרדת ומפושטת. היפוכו של דבר הוא הנכון.

עסקינן בתאונה מיום 26.2.18. התובע נבדק ע"י המומחה בתחום האורתופדיה, ביום 10.3.21. בחוות הדעת צוין כי התובע התלונן על כאב תמידי בגב התחתון, וכאב צוואר לסירוגין.

עוד ציין המומחה כי: "לא נמסרו ביוזמתו על תלונות לגבי איזורים נוספים, בם נפגע בתאונה ולשאלתי מסר, כי אין לו תלונות לגבי איזורי חבלה אחרים".

התובע הפנה למסמך ממרפאת כאב, מיום 24.2.21- קרי, כשבועיים עובר לבדיקה האמורה אצל המומחה. אמנם צוין באותו מסמך כי התובע סובל מכאבים עזים "בכל גוף", ואולם לבד מאמירה זו, עניינו של המסמך בכאב הממוקד בגב התחתון, בצורך לשקול אפשרות של מתן זריקה אפידורלית במיקום זה ובצורך לשקול ניתוחים בצוואר ובגב התחתון.

מדובר במסמך בודד, בחלוף 3 שנים(!) מהתאונה. אין כל אינדיקציה לטיפול במרפאת כאב, זולת האמור, אי פעם, וממילא לא קיים רצף טיפולי בתחום הכאב. אין כל אינדקציה לקיומו של כאב מפושט כרוני. האמירה בדבר כאבים "בכל גוף" לא רק זוהרת בבדידותה, אלא שאינה מתיישבת כאמור גם עם דברי התובע למומחה בחלוף ימים לאחר מכן.

צריכת קנאביס רפואי כשלעצמה אינה מהווה ראשית ראיה לנכות בתחום הכאב. בין שמקור הכאב הממוקד ממנו סובל התובע בתאונה ובין אם לאו- עדיין ממוקד הוא, כאמור, בצוואר ובגב התחתון.

לא מצאתי כי יש בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה כדי לסייע לטיעונו. הן חוות הדעת והן התשובות הנ"ל, נעדרות המלצה למינוי מומחה בתחום הכאב, או אף רמז ראשוני ל"כיוון" זה. המומחה מתייחס לכאב, בציינו בין היתר כי אפשר ומומחה בתחום הכאב יוכל לסייע לתובע. עם זאת, הדיון כולו נסוב על אודות מיקוד הכאב בגב.

אמנם, בית המשפט מצווה לגישה מקילה עם נפגע, על מנת שלא לחסום דרכו מהוכחת נכות נטענת. עם זאת אין משמעה של גישה מקילה זו ריקון מתוכן של הדרישה הבסיסית לקיומה של ראשית ראיה לנכות הנטענת, על פי מבחני הפסיקה שהובאו לעיל.

אשר על כן, הבקשה נדחית בזה.

ניתנה היום, י' אדר ב' תשפ"ב, 13 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.