1. ביום 22/8/2020 ניתנה החלטתי בקבוצה גדולה של תיקים, בגדרה קבעתי כי הסמכות לדון בבקשות לאישור תובענות כייצוגיות בהתאם לפרט 9 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006, נתונה לערכאה אזרחית ולא לבית המשפט לעניינים מינהליים. בשים לב לקביעה זו ולסכומים הנתבעים, הוריתי כי 53 בקשות לאישור שנדונו בבית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים יועברו לדיון בערכאה אזרחית בבית משפט השלום.

2. בבקשה הנוכחית עותרות חלק מהמשיבות שעניינן נדון באותה החלטה, לעכב את ביצוע החלטה על מנת שיוכלו להגיש בקשת רשות ערעור. בקשת רשות הערעור טרם הוגשה.

3. בבקשה נטען כי קיימות החלטות סותרות בבתי המשפט בערכאות הדיוניות בשאלת הסמכות העניינית, ועל כן יש להמתין להכרעה סופית וברורה של בית המשפט העליון. עוד נטען כי העברת הדיון לבתי משפט השלום כרוכה בטרחה רבה לצדדים.

4. המבקש מתנגד לבקשה. לטענתו ההחלטה בעניין הסמכות מתיישבת עם החלטות נוספות של בתי משפט ברחבי הארץ ותואמת את העמדה כפי שהציג בהליך עצמו. המבקש מבהיר כי התובענות הועברו לבית המשפט לעניינים מינהליים ע פי הנחיית המזכירות, וכי הוא סבר מלכתחילה כי הסמכות היא לערכאה האזרחית.

5. לאחר ששקלתי את הטענות, הגעתי מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. אין חולק כי קיימות החלטות שיפוטיות סותרות בעניין הסמכות העניינית והדבר אף מצא ביטוי בהחלטותיי מיום 6/7/2020 ו- 22/8/2020. ההחלטה מיום 22/8/2020 נועדה לנסות ולקבוע הנחיה ברורה במספר רב של תיקים. יתרה מזאת, ההחלטה נסמכה בין היתר על דברי בית המשפט העליון בעע"מ 2978/13 מי הגליל - תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ נ. יונס (23/7/2015), ועל פרשנות האמור בפסק הדין ובדנ"א 5519/15 יונס נ. מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ (17/12/2019).

6. עוד אזכיר כי בבתי המשפט ברחבי הארץ מתנהלות עשרות תביעות דומות וחלק ניכר מהן נדונות בבתי המשפט האזרחיים, בין בבתי משפט השלום ובין בבתי המשפט המחוזיים (בהתאם לסכום התביעות).

בכל התיקים האחרים אין כל קושי בניהול ההליכים בפני ערכאה אזרחית. עוד אזכיר כי מלכתחילה חלק מהבקשות לאישור בתיקים שנדונו בהחלטתי הוגשו כבקשות בהליך אזרחי וסווגו כהליך מינהלי רק על ידי המזכירות וללא כל בקשה של המשיבות.

7. לא מצאתי גם כל בסיס לטענה שהעברת הדיון תגרום לטרחה כלשהי לצדדים. הדיון בכל התיקים טרם החל, טרם הוגשו תשובות לבקשות האישור, וטרם נדונו הטענות המקדמיות השונות. שום טרחה לא תגרם לצדדים אם יגישו את כתבי הטענות, באמצעות מערכת המחשוב, לבית משפט השלום במקום לבית המשפט לעניינים מינהליים.

8. על כן, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. המבקשות כולן ישלמו למשיב (התובע) הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪.

ניתנה היום, י"ב אלול תש"פ, 01 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.