משיבה 2

1. ביום 19.4.20 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה. בבקשה ובכתב התביעה נטען, כי המשיבה מפרה את חובתה בכל הנוגע לפרסום מידע הנוגע לנגישות גנים ציבוריים ופארקים המצויים בשטחה באתר האינטרנט שהיא מתחזקת.

המבקש טען, כי הוא ביקש – בין היתר – לבקר בגני השעשועים ובפארקים הציבוריים בשטחה של המשיבה, אך מאחר והוא מתנייד בכיסא גלגלים, ולא ידע האם הם נגישים – מאחר והדבר לא נרשם באתר האינטרנט שלה, נמנע ממנו הדבר.

2. יצוין, כי בנוסף להליך זה, הגיש המבקש מעל למאה בקשות דומות כנגד רשויות נוספות.

ההליכים כולם הוגשו לבתי המשפט המחוזיים בחיפה, נצרת ות"א-יפו, והועברו לבית משפט זה בעקבות החלטתו של כב' סגן הנשיא השופט ר. סוקול (מחוזי – חיפה) מיום 22.8.20 בת"צ 30053-04-20 (עיריית באקה אל גרביה); בהחלטה נקבע, כי הסמכות לדון בבקשות ובתובענות אינה נתונה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, אלא לבית משפט אזרחי, בהתאם לסכום התביעה. מאחר והתביעות כולן הן בסכום נמוך מ-2.5 מ' ש"ח, נקבע כי הסמכות לדון בהן נתונה לבית משפט השלום.

על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון (תיק ע"א 6124/20), אשר בו טרם ניתן פסק דין; בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה נדחתה.

תחילה טופלו כל התיקים בידי כב' הנשיא השופט א. סלאמה, ולנוכח שינויים בסדרי עבודתו, הורה כב' הנשיא סלאמה ביום 14.1.21 על ניתובם של ההליכים אליי.

3. ביום 24.5.21 התקיימה לפניי ישיבת קדם משפט ב-58 תיקים, במסגרתה קבעתי מתווה דיוני לניהול ההליכים, במסגרתו נקבע ת"צ 49136-05-20 (עיריית ת"א-יפו) כתיק מוביל, נקבע כי המבקש ייחקר על תצהירו, ולאחר מכן יוגשו סיכומי הצדדים ותינתן החלטה בכל הטענות העובדתיות והמשפטיות המשותפות לכל התיקים.

בהתאמה, בסיום הדיון נקבע התיק לשמיעה כאמור ליום 20.10.21, נקצב זמן לחקירת המבקש בידי ב"כ המשיבה בתיק המוביל, אף ניתנו הוראות ביחס למתן אפשרות לחקירת המבקש בידי ב"כ משיבות ביתר התיקים.

עוד נקבע, כי סוגיות פרטניות נוספות, שאינן משותפות לכל ההליכים, תידונה, במידת הצורך, לאחר הכרעה בשאלות העיקריות המשותפות.

4. סברתי, ועודני סבורה, כי זו הדרך היעילה והמתאימה ביותר לניהול ההליכים – תוך שמירה על זכויותיהם המהותיות והדיוניות של בעלי הדין: המבקש ייחקר פעם אחת, חקירות קצובות בזמן, במקום להגיע למאה ישיבות (כמספר ההליכים בהם נקט).

למשיבות תינתן אפשרות לחקור את המבקש, וייחסך זמן שיפוטי בניהולם המקביל של כמאה תיקים כאמור בהן טענות משותפות של עובדה וחוק.

אבהיר, כי מצאתי שלא להורות על קשירתם הטכנית של כל התיקים במערכת נט המשפט, הואיל – וכפי שנוכחתי לדעת מההליכים שהועברו מבית המשפט המחוזי בנצרת (כחמישים תיקים "קשורים" כאמור), כאשר תיקים נקשרו, כל בקשה המוגשת בכל תיק "נשתלת" אוטומטית בכל התיקים, באופן המגדיל את נפחם של כל התיקים, ואינו מאפשר – כשמדובר בעשרות הליכים כאמור – לעקוב באופן מעשי ויעיל, האם מוגשות תגובות במועד (ובכלל), והאם החלטה הניתנת ביחס להליך מסוים מיושמת (בידי המזכירות והצדדים) ביחס לאותו הליך בלבד;

כך למשל, ניתן לראות בחלק מהתיקים כמה פסקי דין, שכלל לא ניתנו באותם הליכים אלא בהליכים קשורים, באופן המטעה לחשוב שההליך באותו עניין הסתיים, ורק עיון – לעיתים בעשרות כתבי טענות והחלטות – מלמד מה "באמת" הוגש באותו הליך ואיזו החלטה מתייחסת אליו.

החלטה זו, שלא לקשור טכנית את התיקים (אף להורות על ביטול קשירתם של התיקים שהועברו מבית המשפט המחוזי בנצרת, בהם – יש לציין – לא מצאתי כל החלטה המורה על קשירת התיקים כאמור), הביאה – לא אחת – לכך שנדרשתי לתת את אותה החלטה בכמה עשרות תיקים, והכל במטרה שבעלי הדין וב"כ בהליכים אחרים ידעו על הנעשה בתיק המוביל;

הדבר דרש ממני עבודה רבה יותר, אך זאת למטרה אחת: כדי שבכל תיק ותיק יינתנו רק ההחלטות הרלוונטיות עבורו, ובאופן המאפשר – הן לבית המשפט אך בעיקר לבעלי הדין וב"כ – לדעת מה קורה בעניינם.

גם פסק דין זה הותאם לכל תיק ותיק שנותר לדיון בעניינו של המבקש.

להחלטתי ביחס לאי קשירת התיקים משמעות להמשך, ועל כן מצאתי לציינה ולהסבירה כאן (הסבר בע"פ ניתן לב"כ הצדדים שהתייצבו לישיבת קדם המשפט ביום 24.5.21).

5. מאז שהועברו התיקים לטיפולי (ויש להניח שגם קודם לכן), הוגשו, מעת לעת, הסכמי הסתלקות בין המבקש למשיבות שונות.

לאחר ישיבת קדם המשפט מיום 24.5.21 החל המבקש עצמו גם להגיש בקשות חד צדדיות להסתלקות, לאחר שלדבריו משיבה מסוימת מילאה את חובתה לפרסום.

כך, ביום 22.6.21 הגיש המבקש בתיק המוביל (ת"צ 49136-05-20 – עיריית ת"א-יפו) בקשה לא מוסכמת להסתלקות; המשיבה התנגדה למבוקש, וביום 1.8.21 קבעתי כי ההליך מוצה והוריתי על סגירתו, תוך שמצאתי לקבוע שכל צד יישא בהוצאותיו.

בהמשך, קבעתי כי ת"צ 35349-04-20 (עיריית חולון) ישמש כתיק מוביל חדש (החלטה מיום 3.8.21 בת"צ הנ"ל); החלטות מתאימות ניתנו בכל ההליכים התלויים ועומדים אשר היו קבועים לשמיעת המבקש ביום 20.10.21.

6. התנהלות המבקש

6.1 ביום 30.8.21 הגישו המבקש והמשיבה בת"צ 1297-05-20 (ביר אל מכסור, להלן – "ההליך הפרטני") "בקשה מוסכמת למתן החלטה שיפוטית" במסגרתה עתרו הצדדים במשותף לאפשר להם להגיש טיעון בשאלה משפטית מסוימת כדי שתינתן בה החלטה ע"י בית המשפט.

6.2 בהחלטה שניתנה על ידי ביום 1.9.21 ציינתי, כי ביום 20.10.21 יתקיים דיון הוכחות בתיקים נוספים בסיומו יוגשו סיכומי הצדדים ויינתן פסק דין, בין היתר גם בשאלה המשפטית בה מבקשים הצדדים להליך הפרטני כי אכריע.

עוד ציינתי, כי בהליך הפרטני לא ניתנה החלטה על צירופו ליתר ההליכים שיישמעו ביום 20.10.21 מן הטעם שהמשיבה בו טרם הגישה תשובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

6.3 ביום 5.9.21 הוגשה תשובת המשיבה בהליך הפרטני, וביום 11.9.21 הוריתי כי המבקש רשאי להגיש תגובתו לתשובה, אף הוריתי על צירופו של ההליך הפרטני ליתר ההליכים הקבועים ליום 20.10.21.

כן ניתנו הוראות לב"כ המבקש למסור לב"כ המשיבה בהליך הפרטני החלטות שניתנו בהליך המוביל החדש (פרוטוקול הדיון מיום 24.5.21 וההחלטה מיום 3.8.21).

6.4 ביום 13.9.21 הגיש המבקש בתיק הפרטני בקשה מוסכמת למתן החלטה, בה למעשה שב המבקש על בקשת הצדדים מיום 30.8.21.

בהחלטה שניתנה באותו יום כתבתי כי אין בדעתי לפצל את הדיון ולתת הכרעות משפטיות בטרם יבוררו מלוא העובדות הנדרשות, וכי החלטה בכל טענות הצדדים תינתן לאחר חקירת המבקש וסיכומים שיוגשו.

6.5 ביום 15.9.21 הגיש המבקש בתיק המוביל החדש, ובו בלבד, בקשה להורות על ביטול הדיון, בה נטען, בין היתר, כי "בשיקול ומחשבה נוספת המבקש ובא כוחו מתנגדים לניהול ההליכים ביחד, והם עומדים על זכותם לנהל כל הליך בנפרד".

בהחלטה שניתנה על ידי בתיק המוביל החדש ביום 19.9.21 דחיתי את הבקשה, ציינתי כי הדיון ביום 20.10.21 נקבע בכ-34 תיקים עוד ביום 24.5.21 והמתווה הדיוני נקבע זה מכבר; ההחלטה ניתנה בפתקית ונומקה באופן תמציתי (ההנמקה מתייחסת לאופן קביעת המתווה ועניין קשירת התיקים).

6.6 ביום 3.10.21 הוגשה בקשת רשות ערעור מוסכמת לבית המשפט המחוזי (רע"א 3546-10-21) על החלטתי מיום 13.9.21 בתיק הפרטני.

ביום 13.10.21 הגישו הצדדים לבית המשפט המחוזי "בקשה מוסכמת להורות על עיכוב ההליך וכל ההליכים הדומים עד להכרעה בבקשת רשות הערעור" – במסגרתו עתרו, למעשה, לביטולם של כ-30 דיונים ביום 20.10.21.

ביום 14.10.21 הורה בית המשפט המחוזי כי "ניתן צו עיכוב כמבוקש".

6.7 בו ביום, הגיש המבקש בתיק המוביל החדש בקשה לביטול כל הדיונים הקבועים ליום 20.10.21, כשהוא מציג את החלטת בית המשפט המחוזי הנ"ל.

בהחלטתי מיום 17.10.21 דחיתי את הבקשה, תוך שציינתי כי המבקש לא מסר לבית המשפט המחוזי את מלוא הפרטים הרלוונטיים, לרבות העובדה כי בית המשפט המחוזי למעשה מתבקש לעכב הליכים בכ-30 הליכים, בהם עמדת המשיבות לא נשמעה כלל.

6.8 ביום 17.10.21 הגיש המבקש בתיק המוביל החדש בקשה נוספת, אשר נדחתה בהחלטה מנומקת מאותו יום; בהחלטה הפניתי תשומת הלב לכך שבכותרת בקשת המבקש והמשיבה בתיק הפרטני לעיכוב הביצוע שהוגשה לבית המשפט המחוזי נרשם כי היא מוסכמת, שעה שלא ניתנה כל הסכמה בידי יתר המשיבות עליהן מבוקש להחיל את עיכוב ההליכים וביטול הדיון.

6.9 ערב ישיבת ההוכחות, ביום 19.10.21 הגיש המבקש בתיק המוביל החדש בקשה נוספת לביטול הדיונים, אליה צירף החלטת בית המשפט המחוזי מאותו יום, בה נרשם כי "צו עיכוב ניתן ביום 14.10.2021".

בהחלטה שניתנה על ידי באותו יום, הפניתי להחלטה מאוחרת יותר שניתנה ע"י בית המשפט המחוזי באותו יום, בה בוטלה ההחלטה על עיכוב ההליכים, לרבות ההחלטה בבקשה המוסכמת בהליך הפרטני.

6.10 ביום 20.10.21 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור המוסכמת שהוגשה בתיק הפרטני בפסק דין מנומק.

7. 20.10.21

7.1 בבוקר יום הדיון הועברה לטיפולי בתיק המוביל החדש בקשתו הבהולה של המבקש לביטול הדיון מחמת מחלתו של המבקש.

לטענת ב"כ המבקש נודע לו "כעת" כי המבקש סובל מחום גבוה, וכן סימנים מדאיגים. בבקשה נטען, כי המבקש חושש שנדבק בקורונה, אף טען כי ערך בדיקה ביתית לבדיקת קורונה, ושלח לב"כ תמונה, כאשר נטען כי "לפי הבדיקה קיימים סימנים מדאיגים ואולי הוא חולה קורונה".

לבקשה צורף צילום של בדיקה ביתית מושחרת, אשר לא ניתן לראות מה תוצאותיה (קו אחד – תוצאה שלילית, שני קווים – תוצאה חיובית).

עוד נטען, כי מאחר והמבקש מוסלמי, ומפאת החג (יום ההולדת של הנביא מוחמד שחל ביומיים שעובר למועד הדיון), לא יכול היה לפנות לרופא כי כל המוסדות הרפואיים ביישובו ובסביבה היו בחופשה מרוכזת, ורק ביום הדיון – לאחר סיום החג – ייבדק בידי רופא משפחה.

בהחלטה שניתנה על ידי קבעתי כי הבקשה תידון בפתח הדיון.

7.2 המבקש לא התייצב לדיון, ובמהלכו הגיש בא-כוחו אישור מחלה מאותו יום, בו נרשם כי המבקש חולה, כביכול, מאז 17.10.21 (מוצג מב/1).

לבקשתי, כי ב"כ יציג תמונה בצבע של תוצאות הבדיקה הביתית שערך המבקש, ואשר צילום מושחר שלה צורף לבקשתו לדחיית מועד הדיון, השיב ב"כ, כי המבקש לא שלח לו את תוצאות הבדיקה, אלא רק צילום של הבדיקה הביתית שיש בביתו (עמ' 5 ש' 11-12).

המבקש נמנע מלהציג את הבדיקה שערך, כאשר כלל אין לדעת האם אמנם ערך בדיקה ביתית אם לאו, ובכל מקרה – הימנעותו מהצגת ראיה לעריכת הבדיקה ותוצאותיה מלמדת, כי לו היה המבקש עורך בדיקה ביתית, ולא רק מצלם מכשיר שנועד לכך, היה מתגלה שהוא איננו חולה בקורונה.

הימנעות מהגשת ראיה הקיימת בידי בעל דין מעידה על כך שלו הוצגה אותה ראיה – הייתה פועלת בניגוד לטענותיו.

7.3 בנוסף, וכפי שנמסר לב"כ בפרוטוקול: אם המבקש חולה בקורונה, הנחיות משרד הבריאות אוסרות עליו להגיע אל רופא המשפחה במרפאה, ועליו לפנות – ללא דיחוי - לבדיקת קורונה באחד המוקדים של קופות החולים או פיקוד העורף הפזורים ברחבי הארץ.

7.4 יתרה על כן, אם המבקש חולה 'עם סימנים מדאיגים לקורונה' מאז 17.10.21 – מדוע לא פנה לערוך בדיקת קורונה כבר ביום 17.10.21?

בשים לב לכך, שהמבקש הגיש מעל למאה בקשות כנגד רשויות מקומיות כמעט בכל רחבי הארץ, בטענה כי נמנע ממנו לבקר בגני השעשועים בתחומן מאחר ובאתר האינטרנט שלהן לא נרשמו פרטי הנגישות באותם גנים, וכאשר בין הרשויות נמצאו גם רשויות כת"א-יפו, חולון, כוכב יאיר (ת"צ 44824-05-20) וקרית יערים (ת"צ 7031-11-20) – המרוחקים ביותר ממקום מגוריו של המבקש בכפר עילוט, לא ברור מדוע לא נסע המבקש לעמדת בדיקה לקורונה הנמצאת בישובים יהודים הסמוכים למקום מגוריו, בהם התקיימו בדיקות בזמן החג.

אם המבקש באמת התכוון לנסוע לקרית יערים כדי לבקר בגן שעשועים המצוי בתחומה של רשות מקומית זו – האם סביר שלא ייסע לכל אחת מעשרות התחנות לבדיקת קורונה - מחלה מסכנת חיים, הפזורות בכל רחבי הארץ?

7.5 לשאלתי, מדוע הוגשה בקשה לדחיית מועד דיון בתיק המוביל בלבד, ולא בכל התיקים כדי שב"כ כל המשיבות ידעו על כך, השיב ב"כ – בעזות מצח יש לומר – כי העובדה שהתיקים אינם קשורים זה לזה אינה באחריותו, וכי אם בית המשפט היה נותן החלטה על דחיית מועד הדיון המזכירות או העוזר המשפטי היו יכולים להתקשר לב"כ ולהודיע להם.

נדמה, כי התבלבלו היוצרות אצל ב"כ: ראשית, בעל דין מבקש מבית המשפט לדחות דיון; הוא לא מודיע לבית המשפט על כך שהדיון נדחה. בית המשפט יכול לקבל את הבקשה או לדחותה, בהתאם לשיקול דעתו. אין לבעל דין כל ערובה לכך שבקשה שהגיש גם תתקבל.

שנית, מי שמבקש לדחות דיון, בפרט דיון הוכחות ובפרט כזה שנקבע לפני כחמישה חודשים, צריך ליידע את כל בעלי דינו, ולא רק את אחד מהם. כפי שבית המשפט טרח ונתן עשרות החלטות בעשרות הליכים בהם בחר המבקש לנקוט – כך היה על ב"כ לטרוח וליידע את ב"כ השונים, ולו טלפונית, על דבר הגשת הבקשה.

יתרה על כן, עדכון על מתן החלטה המורה על דחיית מועד הדיון (לו הייתה ניתנת החלטה שכזו), אינו באחריות מזכירות בית המשפט או העוזר המשפטי של מותב זה. המזכירות או העוזר המשפטי אינם המזכירים של המבקש או של בא-כוחו, והחובה להודיע על החלטות הניתנות לבקשת בעל דין מוטלת על אותו בעל דין ועל בא-כוחו המייצגו.

אם בית המשפט היה נותן מיוזמתו החלטה על דחיית מועד דיון, מובן כי אז היה על המזכירות לדאוג ליידע את כל בעלי הדין; אלא שכאן בית המשפט התבקש בידי המבקש לדחות את הישיבה, ועל בא-כוחו של המבקש הייתה מוטלת החובה להודיע על דבר הבקשה לב"כ כל המשיבות. ב"כ המבקש לא עשה כן.

7.6 כאמור, המבקש עשה דין לעצמו, לא התייצב לדיון ביום 20.10.21, למרות שלא ניתנה החלטה המורה על דחיית הדיון, ולא איפשר חקירתו על תצהירו.

7.7 לאחר ששמעתי ארוכות את ב"כ הצדדים (הדיון ארך כשעה!), ניתנה החלטתי לפיה על המבקש לבצע בדיקת קורונה בו ביום, ולמסור את תוצאותיה עד ליום 27.10.21.

7.8 ביום 25.10.21 הגיש המבקש בקשה האוחזת 27 עמודים (כולל נספחיה) בה עתר לקבוע מועד חדש לחקירתו.

לבקשה צורפה תוצאת בדיקת pcr שערך המבקש ביום 20.10.21, בה נרשם באופן ברור, כי המבקש אינו חולה בקורונה.

7.9 ביום 20.10.21 בשעות אחר הצהריים הגיש המבקש בתיק הפרטני בקשה מוסכמת למחיקת ההליך ללא צו להוצאות, ופסק דין המתיר לו לעשות כן ניתן בו ביום.

8. מפאת כבודו של המבקש, כבעל דין וכאדם, העובדה כי נגיף קורונה עדיין מתקיים בינינו, ורצוני לאפשר למבקש להוכיח את טענתו כי הוא חולה בקורונה ומטעם זה לא התייצב לדיון, לא דחיתי בו ביום את בקשתו לדחיית מועד הדיון, ונתתי לו אפשרות להוכיח כי טענתו בדבר חששו להידבקות בנגיף היא אמת.

8.1 המבקש לא אמר אמת בבקשתו מיום 20.10.21, ואינני מאמינה לו שהוא חלה כלל.

8.2 לאור השתלשלות האירועים שהובאה לעיל, ובהתווסף לה תוצאת בדיקתו מיום 20.10.21 (בדיקה שיכול היה לעשות כאמור כבר ביום 17.10.21), אני סבורה כי המבקש עשה כל דבר, לרבות ניסיון הטעייה מכוון של בית המשפט המחוזי בבקשות "המוסכמות" כביכול שהוגשו על ידו, וניצול ציני ובלתי ראוי של משבר הבריאות העולמי, כדי למנוע את חקירתו בידי ב"כ המשיבות.

8.3 הגשת צילום מושחר של בדיקה ביתית ללא הגשת תוצאותיה – מהווה ניסיון הטעייה גם של בית משפט זה. מה מועיל צילום של בדיקה? תוצאות הבדיקה – על אודותיהן טען ב"כ המבקש בבקשה (המילים - "חשש כי חלה בקורונה"), הן החשובות לצורך הכרעה בבקשה לדחיית מועד הדיון.

8.4 אני רוצה להאמין כי ב"כ המבקש לא ידע שהמבקש לא ערך בדיקת קורונה ביתית או שלא ידע – ככל שהמבקש ערך בדיקה כאמור – כי תוצאותיה העידו שהמבקש איננו חולה; אני בוחרת להאמין, כי ב"כ המבקש הביא את דברי המבקש מפי אומרם בבקשה לדחיית מועד הדיון שהוגשה ביום 20.10.21, והוא עצמו לא היה שותף לניסיון ההטעייה של בית המשפט.

8.5 באי התייצבות המבקש לחקירתו לפניי – אין לראות בתצהירים שצורפו לבקשות שהגיש כראיה מטעמו.

8.6 תקנה 75(1) לתקנות סד"א, התשע"ט-2018 קובעת, כי תובע שלא התייצב לדיון ולא ניתן טעם סביר לאי ההתייצבות – בית המשפט ימחק את תביעתו או ידחה אותה אם מצא טעמים מיוחדים לדחייה.

8.7 אני סבורה כי המבקש לא נתן טעם לאי התייצבותו, בוודאי שלא טעם סביר.

8.8 אני סבורה גם כי לאור התנהלותו כמובא לעיל, התחמקותו מניהול ההליך, ניסיונות ההטעייה כלפי בית המשפט המחוזי וכלפי בית משפט זה, והכל בחסותה של מחלה קשה אשר המיתה מיליונים ברחבי העולם, מובילים למסקנה המצערת, כי המבקש אינו ראוי לשמש כתובע ייצוגי.

מטעם זה, אני סבורה שיש לדחות את בקשתו, ולא למחקה בלבד; אינני סבורה שראוי כי המבקש ייצג ציבור כלשהו בהליך ייצוגי, בין בהליך זה ובין בכל הליך חדש שהוא יוכל להגיש לו הייתה בקשתו נמחקת.

9. אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה לדחיית מועד דיון.

בהעדר התייצבות מטעם המבקש, אני מורה על הוצאת תצהירו מהתיק, ולאור התנהלותו כמובא לעיל, אני דוחה את בקשתו לאישור התובענה כייצוגית.

אין בקביעתי זו כדי לשלול מתובע ראוי אחר מלהגיש את הבקשה, כשם שאין בקביעתי זו כדי להביע כל עמדה ביחס לסיכוייה; המבקש דנן מנע כאמור מהמשיבות ומבית המשפט להכריע בבקשה או להעריך את סיכוייה.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבה בגין ההליך בסך של 3,500 ש"ח.

הסכום ישולם עד ליום 2.1.22, שאם לא כן – יישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.

ניתן היום, כ"ב חשוון תשפ"ב, 28 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.