בקשה להעברת הדיון מחמת העדר סמכות מקומית ובקשה לביטול ההחלטה על עיכוב הליכים:

אשר לבקשה להעברת הדיון מחמת העדר סמכות מקומית:

החייב ישיב על הבקשה להעברת הדיון מחמת העדר סמכות מקומית וזאת בתוך 15 יום.

זכות תגובה לזוכה בתוך 7 ימים ממועד קבלת תשובת החייב.

אשר לבקשה לביטול ההחלטה על עיכוב ההליכים:

אבהיר ואשלים:

בהחלטתי זו מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכות המסורה לי בסעיף 109(ב) בתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979: "בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד [...]"

שקלתי את טענות החייב בדבר אי תקינות המסירה, בשים לב לשוני הנראה לכאורה בין החתימה על גבי אישור המסירה ובין החתימות על תצהיר ההתנגדות, על יפוי הכח ועל השיקים שמשך החייב.

כן שקלתי את טענות החייב בדבר חוסר העקביות הלכאורי בהסכם ההלוואה באשר למספר תשלומי ההחזר (15 תשלומים לפי סע' 2; 12 תשלומים/שיקים לפי סע' 3, 4 ו - 5) ובאשר לשיעור הריבית (15% לפי סע' 2; 26% לפי ההפרש בין מכפלת התשלומים בסכום התשלום, קרי, 37,800 ₪, ובין קרן ההלוואה שהיא 30,000 ₪).

מבלי לקבוע מסמרות באילו מן העניינים הללו בשלב זה של הדיון, בטרם נדונה הבקשה להארכת המועד ובטרם נחקר החייב על תצהירו, סבורתני כי יש באמור לעיל כדי להוות "טעם מיוחד" כנדרש בסעיף 109(ב) לעיל.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט בת"ט (שלום רח') 25038-02-17 סמי סלמן נ' מרדכי מרקו ביטון [03.12.2017]:

"במהלך השנים, לאחר חקיקת חוקי היסוד, המגמה בפסיקה כיום היא להקל בבחינת קיומם של טעמים מיוחדים, כדי לאפשר לצדדים ללבן את המחלוקת ביניהם, לגופו של ענין, בבית המשפט ולהימנע ככל האפשר ממתן הכרעה בהחלטות או בפסקי דין על יסוד מחדלים דיוניים אלו ואחרים של מי מבעלי הדין. מגמה זו בפסיקה שמה לנגד עיניה את העיקרון הנעלה של זכות הגישה לערכאות שהפכה עם השנים לזכות חוקתית."

בשים לב לאלו, אינני מוצאת מקום לשינוי או לביטול החלטתי בדבר עיכוב ההליכים. מובהר, כי ביטול הליכים יהיה אך ורק בכפוף להפקדת מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ, כפי שנקבע בהחלטה האמורה.

ת.פ. למתן החלטה בעניין הסמכות המקומית - 31.5.2020.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תש"פ, 21 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.