לפני:

כב' הנשיאה הדס יהלום

החלטה

1. התובעת הגישה תביעה בעקבות החלטת הנתבע שלא להכיר בפגיעה בכפות ידיים, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2. בתצהיר, התובעת פרטה את סוגי העבודה שעבדה לאורך השנים:

31/12/78-30/12/83 – נקבנית.

30/12/86-31/12/83 – קלדנית.

31/12/86-30/6/91 – טלר.

1/7/91-31/8/92 – עיבוד תמלילים.

9/1992-היום - בנקאית.

לטענתה, עסקה בעיקר בעבודות הקלדה לאורך שעות רבות מידי יום.

3. בעניין עבל (ארצי) 28897-05-20 רג'אאי סלאמה נ' המל"ל (מיום 15/2/20) נאמר:

"עובדים רבים עובדים בימינו בעבודה מול מחשב, אולם לא די בכך כדי להניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה, והטוען למיקרוטראומה צריך להוכיח קיומה של עבודה הכרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות הנמשכת על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים על מנת לחסות בגדר פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה. עבודה מול מחשב כוללת מגוון רחב של עבודות הדורשות פעולות שונות כאשר יש עובדים הנדרשים להקלדות ממושכות ומנגד עובדים אשר אינם מקלידים, או מקלידים לפרקי זמן קצרים בלבד. יש עובדים הנדרשים לעבודת הקלדה או תוך שימוש בעכבר המחשב חוזרת ונישנת ומתמשכת ומנגד עובדים שעבודתם מול המחשב מגוונת וכוללת פעולות ותנועות מסוגים שונים. כל מקרה צריך להיבחן לגופו ולא די בהגדרת העבודה כ"עבודה מול מחשב" כדי לענות על עילת המיקרוטראומה".

וראו גם: עב"ל (ארצי) 1397-12-20 המל"ל נ' קרן טייב (מיום 25/10/21).

4. התובעת תארה בתצהיר כל אחד מסוגי העבודות ונחקרה בחקירה נגדית.

עבודה כנקבנית (1978 עד 1983)

כך נאמר בתצהיר התובעת:

3. בשנים 1978 ועד 1983 עבדתי בבנק בשלוחת ניקוב ברמת גן. מדובר היה במרכז אליו היו מגיעים כל ההמחאות מאזור המרכז. במסגרת עבודתי זו היה עלי להקליד במשך כל זמן המשמרת שלי נתוני המחאות למערכת של הבנק. ביום הייתי מקלידה מאות עד אלפי המחאות.

4. בתקופה זו עבדתי 7 ימים בשבוע, במשמרות משתנות, כאשר כל משמרת ארכה 8 שעות. מדובר היה בעבודת הקלדה רצופה ללא קבלת קהל.

בעדותה אמרה:

ת. שלוחת ניקוב. היו בשנות ה- 70 שלוחות ניקוב, לא היו מחשבים. כל החומר התשלומים הצקים, היו אמורים כל הנתונים וכל הסכומים להקלט בתוך המחשב. זה היה נערם בחבילות ונשלח לסניפים השונים. התפקיד שלי היה ניקוב. זה היה מן מסוף שהיו מעבירים את הצק, מקלידים את נתוני הסכומים, הקלדה של סכום, תאריך, סך הכל, סיכום של כל אלפי הצקים שהם היו מגיעים לתוך השלוחה הזאת כי בסניפים לא היו מקלידים אותם, וזה מה שעשיתי.

ש. אני שילמתי בצק והצק היה נפדה, ואתם התחנה הסופית לאחר שהוא הוקלד בבנק?

ת. הוא מגיע אלי ואני מעבירה אותו במסוף ונדרשת להזין סכום, פרטי בנק, וסיכום של מאות ואלפי צקים. וגם שוברים של תשלומים שגם אותם היו משלמים בבנק.

ש. היה יוצא דוח והיית צריכה לעבור צק צק?

ת. צריך לעבור ביקורת, הייתי בודקת ידנית את הרשימה שיוצאת ולבדוק שהכל תקין.

ש. עבדת רק עם תוכנה אחת או מספר תוכנות?

ת. לא זוכרת להגיד.

ש. מה קורה כאשר היתה אי התאמה?

ת. זה היה נערם בחבילות, מאתרים את החבילה השגויה, מוציאים ומעבירים שוב להקלדה. וזה היה התפקיד שלי.

ש. סיימת להקליד, מה אתה עושה אחר כך?

ת. החבילות של כל הצקים והשוברים היו נערמים, מלפפים אותם בגומיות והחומר נשלח לאפסנאות או לגניזה או לסניפים.

ש. איזה הוכחה שהקלדת מאוד ואלפי צקים ליום?

ת. זה היה אופי העבודה בשנים האלה.

ש. זה הקלדה רק של מספרים?

ת. מספרים, נתוני בנקים, זה הקלדה בעיקר של מספרים. הקלדתי עם שתי הידיים. לא היו אותיות, עיקר העבודה זה מספרים. ביד ימין הקלדה וביד שמאל מעבירה צק צק.

בתצהיר נטען לעבודה של שבעה ימים בשבוע אולם לא הוצגה לכך ראיה.

5. העדה נחמה פלג עבדה כנקבנית במשך מספר שנים, והחל משנת 1978 עבדה יחד עם התובעת. העדה הצהירה לגבי אופי העבודה:

4. העבודה כנקבנית היתה במשרה מלאה 6 ימים בשבוע, 8 שעות מידי יום.

5. במסגרת עבודתנו כנקבניות, היה עלינו להקליד משך כל שעות המשמרת, הקלדה ממושכת ורצופה של מאות עד אלפי נתונים של המחאות שקיבלנו מידי יום מהסניפים ונדרשנו להזין פרטיהם למערכת.

6. חשוב לזכות שאז הטכנולוגיה לא היתה מתקדמת כמו היום, ולכן היה נדרש להקלדת נתונים באופן ידני.

7. המדובר היה בעבודת קלדנות מאומצת ואינטנסיבית, משך כל שעות המשמרת. לא נדרשנו לקבל קהל או לבצע עבודה אחרת באותן שעות מלבד הקלדת נתוני ההמחאות מידי יום ביומו.

6. בעדותה הסבירה את אופי העבודה:

ש. מה דורשת עבודת הנקבנות.

ת. מסמכים, צ'קים, להעביר ולנקב את הסכומים. יש לנו מכונה והיינו שמים את הצ'קים והיינו מדפיסים את הסכום והיתר המכונה היתה קוראת. ביד שמאל אני מניחה את הצ'ק במכונה וביד ימין אני מקלידה. הייתי מחליפה את הידיים באמצע העבודה כי זה היה הרבה שעות של לשבת ולנקב.

ש. כמה זמן לוקח צ'ק אחד לנקב אותו?

ת. אני לא יודעת. רק את המספר היה צריך לנקב.

לדבריה, זו היתה העבודה ומדובר באלפי צ'קים ליום. עוד העידה כי היו מקבלות מהסניפים חבילות של צ'קים וכל סניף היה מסכם את ההכנסות שלו. התובעת והעדה היו מסכמות את הסכום שיצא להן ובודקות שיש התאמה ואם אין התאמה – מחפשות היכן הטעות.

7. מעדות התובעת והעדה, עולה כי מדובר בעבודה רוטינית של הקלדת צקים למערכת, שנעשתה במשך מרבית שעות העבודה, שישה ימים בשבוע.

התובעת והעדה העידו כי זו העבודה שביצעו לאורך יום העבודה ולא ביצעו כל פעולה אחרת, למעט בדיקת ערמות הצ'קים ואיתור תקלות בהקלדה.

הנתבע טוען כי לא הוכח קשר סיבתי בין עבודה שהסתיימה בשנת 1983, לבין בעיה רפואית שהחלה שנים לאחר מכן. נושא זה הוא נושא רפואי שאמור לבוא בפני המומחה שימונה.

8. לאור האמור, בנושא זה הוכחה תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה.

9. עבודה כקלדנית במחלקת שיווק בבנק (1984 עד 1986)

כך נאמר בתצהיר התובעת:

5. לאחר מכן בין השנים 1983 ל- 1986 עבדתי כקלדנית במחלקת השיווק של הבנק. עבדתי 6 ימים בשבוע במחלקת הפרסום של הבנק.

6. במסגרת עבודתי כקלדנית במחלקת שיווק, נדרשתי להקלדה רצופה וממושכת של מכתבים, מידע פרסומי, חומר ללקוחות וכו'. עבדתי כל יום במשך 8 שעות לכל הפחות. גם בעבודה זו מדובר היה בעבודת הקלדה רצופה ללא קבלת קהל.

בעדותה אמרה שהיתה קלדנית במחלקת השיווק של הבנק, עבדה עם מעבד תמלילים והקלידה את החומר הפרסומי. בנוסף העידה שענתה לטלפונים, כך אמרה:

"... ישבו קבוצות של אנשי פרסום ובכל ישיבה היה המון דברים להקליד את הטיוטות של הפרוטוקולים והחומר הפרסומי. כל מיני חוזרים ונהלים, אמצעי שיווק".

10. מעדות התובעת עולה כי מדובר בעבודות הקלדה רבות, אך לא הוכח מה תדירות ההקלדה, האם מדובר בהקלדה ברצף או הקלדה ספורדית וכמה מתוך יום העבודה התובעת עסקה בהקלדה.

לפיכך, לגבי שנים אלה לא הוכחה תשתית עובדתית נדרשת.

11. טלר (1978 עד 1991 וכן 9/92 ועד היום)

כך נאמר בתצהיר התובעת:

7. החל משנת 1986 ועד היום (פרט לשנים 91-92) אני עובדת בסניף אפקה בתל אביב. עד לאחרונה עבדתי 5 ימים בשבוע 8 שעות (כולל פיצול). לאחרונה ועקב החמרה במצבי הרפואי צומצמה משרתי ל- 5 שעות עבודה.

...

9. בשנים 1992 ועד 1996 עבדתי כפקידת מערך אחורי, גם כאן מדובר בעיקר בעבודה ללא קבלת קהל. מדובר בעבודה בה עליי לרכז נתונים לרבות נתוני חריגות אשראי ולהקלידם למחשב. זו היתה עיקר עבודתי כאשר מדובר בהקלדה ממושכת ורציפה.

10. בין השנים 1996 ועד היום, הוגדרתי כבנקאית, חלק הארי של העבודה כרוך בעבודת הקלדה ממושכת ורציפה לרבות שימוש בעכבר, ואסביר. חלק מהעבודה מתבצעת בזמן קבלת קהל וחלק ב- BACK OFFICE.

11. בהתאם לנהלי הבנק כל שיחה שמתבצעת בקבלת הקהל, וכל נתון נדרש בתיעוד במחשבי הבנק, דבר אשר מצריך הקלדה ממושכת של תמצית הפגישה. למעשה גם במהלך הפגישה עצמה עליי להקליד נתונים ולהשתמש בעכבר בתוכנות הבנק השונות, ולבסוף בסיום הפגישה עם הלקוח, להקליד סיכום פגישה.

12. רוב הפגישות הינן קצרות, ולכן ביום ממוצע אני מקבלת לפחות 20-30 לקוחות.

13. מעבר לכך כמחצית מיום העבודה לערך, מוקדש לעבודה ללא קבלת קהל פרונטלי. במסגרת הזמן הזה עלי להקליד בקשות אשראי ללקוחות שכוללות את כל ההיסטוריה הבנקאית של הלקוח, דבר שכרוך בהקלדה ממושכת ורציפה. כמו כן, להתקשר ללקוחות כדי למכור הלוואות, דבר אשר כרוך גם הוא בהקלדה של מהות ההצעה ותשובת לקוח.

14. במשך יום עבודה יש לי הפסקה בת חצי שעה במצטבר.

בעדותה סיפרה:

ש. 1986 עד 1991 עבדת כטלרית?

ת. כן. סופרת מקלידה.

ש. מדפיסה שובר שהוא יחתום עליו?

ת. בטח וגם מבקשת שיציג תעודת זהות.

ש. נדרשת לצלם מסמכים כולל תעודת זהות?

ת. בתקופה ההיא לא היה צורך, צילמנו, כל זיהוי של לקוח היה צריך לצלם תעודת זהות.

ש. עד איזה שנה מילאו טופס ידני?

ת. היינו מדפיסים את המסמך. הקלדה של הסכומים.

ש. בקשות של אשראי זה גם בתקופה שהיית טלרית?

ת. לא.

ש. נדרשת להחתים ממונה על הטפסים השונים במהלך העבודה?

ת. בוודאי.

ש. ביצעת פעולה של שליחת פקסים, סריקת מסמכים?

ת. כן. זה עבודת סניף. ברגע שמסתיימת העבודה של טלר, נכנסים עוד דברים כמו חריגות מאשראי טיפול בהם. אני מתקשרת אליהם ואומרת להם שהוא חרגו באשראי.

ש. מה עוד?

ת. אחרי שעות העבודה זה היה תוספת.

...

ת. הסניף מורכב מטלרים, בנקאים. בתקופה ההיא הסניף היה מחולק למחלקות שונות. אני ישבתי במחלקת אשראי וחריגות אשראי, טיפול בדוחות של בקרה. מקלידה נתונים לתוך המחשב, פלוס פרונטלי מול הלקוח החורג, מתן אשראי על כל מרכיביו. וגם קבלת קהל כי זהיה חלק מהעבודה. כולל צילום תעודות זהות והכל. בתקופה ההיא לא היו מיילים.

היו ישיבות עבודה.

ש. נדרשת למסור כרטיסי אשראי ופנקסי צקים?

ת. כן.

ש. מה היד הדומיננטית?

ת. ימין.

ש. כאשר את מקלידה מספרים את עושה שימוש באצבע השנייה (אמה)?

ת. אני מקלידה בכל האצבעות.

12. התובעת זימנה לעדות את גב' עמליה בן-שלום, מנהלת משאבי אנוש בחטיבת הלקוחות, אשר חתמה על השאלון למעסיק מיום 25/3/20 (נספח לתצהיר התובעת).

בשאלון נכתב שהתובעת מועסקת כ"פקידה בנקאית מול קהל", כי היא "מקבלת קהל בעבודה מול מחשב ומתקשרת טלפונית ללקוחות", כי נדרשת הקלדה על מחשב בתדירות גבוהה.

13. לדברי העדה, במועדים הרלבנטיים לתביעה היתה מנהלת תחום פרט באגף מנהל ותפעול בבנק לאומי, כי אינה מכירה את התובעת באופן אישי, וכי קיבלה את המידע שבשאלון, מהמנהל של התובעת – מר אמנון קרישפין.

14. העדה גלית מרון עבדה בבנק לאומי כבנקאית, משנת 1992 ועבדה עם התובעת בשנים 2000 ועד 2010 ו- 2016 ועד היום.

העדה הצהירה על ימי ושעות העבודה בבנק ולגבי אופי העבודה הצהירה:

4. עבודתי כרוכה בהקלדה יומיומית רצופה וממושכת במחשב. אני נדרשת להקלדה רצופה וממושכת של נתונים, לקוחות, שאיבת מידע אישורים חומר לקוחות וכו'.

5. חלק הארי של העבודה כרוך בעבודת הקלדה ממושכת ורציפה לרבות שימוש בעכבר ואסביר. חלק מהעבודה מתבצעת בזמן קבלת קהל וחלק

BACK OFFICE.

6. בהתאם לנהלי הבנק כל שיחה שמתבצעת בקבלת הקהל וכל נתון נדרש בתיעוד במחשבי הבנק דבר אשר מצריך הקלדה ממושכת של תמצית הפגישה למעשה גם במהלך הפגישה עצמה עלי להקליד נתונים ולהשתמש בעכבר בתוכנות הבנק השונות, ולבסוף בסיום הפגישה עם הלקוח להקליד סיכום פגישה.

7. רוב הפגישות הינן קצרות, ולכן ביום ממוצע אני מקבלת לפחות כ- 30 ביום.

8. מעבר לכך כמחצית מיום העבודה לערך, מוקדש לעבודה ללא קבלת קהל פרונטלי, גם אז אנו נדרשים להקליד נתונים, בקשות של לקוחות, תיעוד פניות ומענה, והכל בהקלדה.

9. במשך יום עבודה אין לי אפילו הפסקה שכן יש עומס רב בצירוף כח אדם חסר.

15. בעדותה סיפרה גב' מירון כי עבודתה משנת 1992 ואילך כללה גם שליחת מיילים שאותם כתבה וכוללים בין שורה אחת לכמה שורות, פגישות עם לקוחות בנושא הלוואות, פתיחת עו"ש, עמלות, תנאים ונושאים נוספים. ביצוע שיחות טלפוניות עם לקוחות, השתתפות בישיבות צוות כל יום ולפעמים פעמיים ביום.

לדברי העדה, לקוח יושב אצלה בין 2 דקות לחצי שעה, אם לא מעבר לכך. בזמן העבודה מול הלקוח היא מקלידה את הדברים שהיא מדברת איתו, אם פותחים חשבון – כותבת מה אופי החשבון, עורכת עץ משפחה לצורך מתן הלוואות.

העדה אישרה שהיא עוברת בין המסכים השונים וכי היא מטפלת בדוחו"ת בקרה, שזה אומר להתקשר ללקוח שנמצא בחריגה, ולתעד את השיחה.

בנוסף היא מבצעת פעולות שיווק, סורקת מסמכים ושולחת פקסים, נותנת הסברים ללקוחות, מתייעצת, מתייקת.

בחקירה חוזרת הסבירה כי משלוח פקס דורש פעולות הקלדה במחשב.

16. מעדות התובעת והעדות עלה כי מדובר בעבודה מגוונת הכוללת מספר רב של מטלות, ביניהן גם עבודת הקלדה. אין מדובר בהקלדה רצופה אלא בהקלדה בין מתן שירות ללקוחות ומענה לטלפונים, השתתפות בישיבות צוות ועוד.

הנתבע מבחין, בסיכומים, בין עבודה של קלדנית לבין עבודה של פקיד בנק. בעניין זה הפנה לשורה של פסקי דין שערכו הבחנה כאמור.

אכן, יש להבחין בין בעלת תפקיד – פקידת בנק, עורכת דין, רופאה, שמשתמשת במחשב במסגרת עבודתה, אולם עיקר התפקיד מצריך עבודה עם לקוחות, הפעלת שיקול דעת בתחומי העבודה ועוד, לבין קלדנית שכל תפקידה מסתכם בהקלדת מסמכים או נתונים.

בתקופה שבה התובעת הועסקה כ"טלר" הוכח שלא עבדה כקלדנית אלא נתנה שירות ללקוחות וביצעה פעולות רבות ומגוונות במסגרת התפקיד, הכרוכות בין השאר גם בהקלדה על מחשב.

לכן בעניין זה לא הוכחה תשתית עובדתית.

17. עבודה בעיבוד תמלילים (בשנים 1991-1992).

כך נאמר בתצהיר:

8. בשנים 1991-1992 עבדתי בעיבוד תמלילים, עבודתי כללה הקלדה ממושכת ורציפה ללא קבלת קהל – מדובר היה בעבודה BACK OFFICE בעיקרה.

התובעת לא נחקרה על תקופה זו וגם העדות לא נחקרו על כך.

יחד עם זאת, בתצהיר לא פורטו שעות העבודה בתפקיד זה ולא פורט מה הוקלד ומה משך הזמן במהלך יום עבודה, שבו התובעת עסקה בהקלדה והאם מדובר בהקלדה רצופה.

בהתאם לפסיקה, אין די לטעון שמדובר בעבודת הקלדה, אלא יש לפרט איזה סוג עבודה, האם הקלדה רציפה, מנח הידיים ועוד. כל אלה לא פורטו בתצהיר.

לפיכך, לא ניתן לקבוע קיומה של תשתית עובדתית גם לגבי שנים אלה.

18. סוף דבר

הוכחה תשתית עובדתית בעילת מקרוטראומה, בהתייחס לשנים 1978 עד 1983, שבהן התובעת עבדה כנקבנית.

למומחה שימונה, תועבר עובדה נוספת ולפיה התובעת השתמשה במחשב במהלך עבודתה, גם בשנים 1984 עד היום, אולם לא שימוש המהווה תשתית למקרוטראומה.

19. להלן העובדות שיועברו למומחה:

א. התובעת ילידת 1957.

ב. בשנים 1978 עד 1983 עבדה התובעת כנקבנית.

במסגרת העבודה, התובעת השתמשה במסוף שהיו מעבירים בו צקים או שוברים לתשלום, ומקלידים ידנית את נתוני הסכומים, תאריך וסה"כ.

ג. העבודה התבצעה כך שהתובעת היתה מכניסה את הצק או השובר למסוף ביד שמאל וביד ימין מקלידה נתונים מספריים. מידי יום הקלידה אלפי צקים.

ד. הצקים היו נערמים בחבילות ובכל פעם היה יוצא דוח והתובעת היתה בודקת אותו ידנית ואם היה קיים פער, היתה מוצאת את החבילה השגויה ומעבירה שוב להקלדה.

ה. העבודה בוצעה שישה ימים בשבוע, 8 שעות ליום עבודה.

ו. התובעת עשתה שימוש במחשב בשנות עבודתה לאחר שנת 1983, וכך עד היום, אולם לא נמצא כי מדובר בפעולות דומות או זהות במהותן, חוזרות ונשנות, כנדרש בפסיקת בתי הדין לעבודה.

ז. מצבה הרפואי של התובעת, כמתועד בחומר הרפואי.

20. המומחה יתבקש להשיב לעניין מחלת מקצוע ולעניין מקרוטראומה.

החלטה על מינוי מומחה תינתן ותשלח לצדדים.

ניתנה היום, 12/4/22 , בהעדר הצדדים.