התובעת היא פסנתרנית המנגנת בבתי אבות וגני ילדים. האם הפגיעה בידיה היא פגיעה בעבודה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

העובדות והמחלוקת

1. התובעת ילידת 1984.

2. התובעת היא פסנתרנית, עובדת כעצמאית וכשכירה.

3. התובעת עבדה בבתי אבות, בתי ספר ומתנסים.

4. התובעת חלתה בידיה.

5. ביום 7.11.19 הגישה התובעת תביעה להכיר בפגיעה במרפקיה ובאגודליה כמחלת מקצוע.

6. ביום 12.12.19 וביום 11.12.19 דחה הנתבע את תביעת התובעת.

7. הצדדים חלוקים אם הונחה ע"י התובעת תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע.

טענות התובעת

1. התובעת התחילה לנגן בפסנתר בגיל 3, סיימה בית ספר תיכון למוסיקה ומכללה למוסיקה בעיר טשקנט (אוזבקיסטן היום, אז ברית המועצות). בגיל 20 התחילה התובעת לעבוד כפסנתרנית בליווי שיעורי מוסיקה ומחול במוסדות חינוך שונים ועבדה בעבודה זו עד עלייתה ארצה בשנת 1991.

2. בשנים 1999-1991 התובעת לא עבדה כפסנתרנית וחזרה לעבודה זו בשנת 2000.

3. בשנים 2003-2000, התובעת עבדה כפסנתרנית בליווי חוגי מוסיקה ותנועה בגני ילדים ובבתי אבות.

4. בשנת 2004, התובעת החלה לעבוד גם בליווי שיעורי מחול ובלט קלאסי, ומאז ועד חודש 9/19, היא עבדה בליווי בפסנתר בשיעורי המחול והבלט במספר מוסדות חינוך ובסטודיו למחול, כאשר היקף עבודתה מדי שנה הלך וגדל.

5. בשנת הלימודים 2018 – 2019 התובעת עבדה במספר מקומות בהיקף עבודה כולל של 7-6 שעות ביום, 6 ימים בשבוע, כאשר עיקר מקומות עבודתה היו כדלקמן:

א. מרכזים קהילתיים פ"ת (שיעורי מחול) – פעם בשבוע במשך 6 שעות.

ב. רשת קהילה ופנאי בחולון (שיעורי מחול) – פעם בשבוע במשך 3 שעות.

ג. חברת מוסדות חינוך (שיעורי מחול במרכז "ביכורי עיתים") בתל אביב – פעם בשבוע במשך 4 שעות.

ד. "נאות מרגוע בע"מ" (חוג מוסיקה ותנועה בבית אבות ברמלה) – פעמים בשבוע במשך שעתיים בכל פעם.

ה. בסטודיו לבלט במתנ"ס גדרה – פעם בשבוע במשך 6.5 שעות (כעצמאית).

ו. בית ספר קריית שרת בחולון (שיעורי מחול) 4-3 פעמים בשבוע במשך 4-3 שעות כל פעם (כעצמאית).

ז. בית אבות בפתח תקווה "נווה גיל הזהב" – פעם בשבוע במשך שעתיים כל פעם (כעצמאית).

ח. מרכז יום לקשיש – פעם בשבוע במשך שעה כל פעם.

ט. בין לבין, התובעת עבדה באותה שנה גם תקופות של מספר חודשים במקומות ואצל מעסיקים נוספים.

6. התובעת עבדה גם כשכירה וגם כעצמאית.

7. עבודתה של התובעת כפסנתרנית כרוכה בתנועות חד גוניות, מאומצות, מהירות ורצופות של האצבעות ושורש כפות הידיים על פני שעות רבות.

8. התובעת מקבלת את התשתית העובדתית שהוצעה ע"י ביה"ד בסיום דיון ההוכחות.

9. גם על שעות הנגינה מהבית לרבות ההכנה לעבודה במשך שעתיים עד שלוש ביום להיכלל במסגרת התשתית העובדתית. שעות אלה הן שעות עבודה (עב"ל 10/4/99).הלכת "ברדה" ישימה בעניינה של התובעת.

10. התובעת עותרת להכיר בפגיעה בידיה כמחלת מקצוע על פי פריט 26 חלק א' לתוספת השנייה של תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד – 1954, ולחלופין להכיר בפגיעה בידייה בדרך של מיקרוטראומה.

טענות הנתבע

1. התובעת לא הניחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה וטענותיה היו סתמיות. התובעת היא עצמאית ובידיה היו הראיות להציגן לבית הדין אודות היקף עבודתה.

2. לא הוצגו מערכות שעות, אישורים של העסקה או אף עדות מטעם מי מלקוחותיה או מעסיקיה של התובעת.

3. השומות שהוגשו למס הכנסה אינן מתיישבות עם טענת התובעת לפיה עבדה 7-6 שעות ביום. התובעת לא נתנה מענה לסתירה זו. לגירסת התובעת היא השתכרה 60 ₪ עד 150 ₪ לשעה אך אלו אינן מתיישבות עם שעות עבודה רבות.

4, התובעת לא הוכיחה פעולות חוזרות ונשנות הפועלות על אותו מקום בגוף.

5. התובעת לא הוכיחה את התנאים העובדתיים הנדרשים לפריט 26.

6. התובעת דיווחה שהיא מורה למוסיקה אך היא העבירה שיעורי ריתמיקה בגני ילדים ואף העבירה קורס לריתמיקה בשנת 1999.

7. התובעת העידה כי היא משתמשת בכלי נגינה שונים כגון אורגנית וקיים שוני בין אורגנית לפסנתר באופן ביצוע הנגינה.

8. התובעת לא הציגה ראיות למספר שעות עבודתה ומספר ימי העבודה.

9. התובעת הצהירה שהיא עבדה כמורה למוסיקה. מורה למוסיקה אינה עוסקת רק בנגינה אלא מדריכה ומדגימה.

10. בסיכומיה טענה התובעת כי ניגנה מידי פעם על פסנתר.

11. התובעת לא הוכיחה כמה חזרות ביצעה ביום.

12. הנתבע עותר לדחיית התביעה.

הכרעה

1. לאחר ששמענו את עדות התובעת, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת למחלתה.
2. עובד עצמאי שנפגע לטענתו בעבודתו לא חלה לגביו חזקת הסיבתיות הקבועה בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, לפיה "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה...", אלא על העובד העצמאי חלה חובת הוכחה שהתאונה שאירעה לו הייתה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו:

"... כדי להוכיח כי התאונה אירעה עקב העיסוק במשלח היד על התובע להראות כי הפעולה בה נפגע נעשתה "...לצורך עיסוקו במשלח ידו ('עקב'), בין שתראה בה פעולה השייכת מהותית לעיסוק עצמו ובין שתראה בה פעולה הנלווית לעיסוק"" (עב"ל 104/99 ברדה - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לח 241, 245).

1. התובעת עבדה הן כעצמאית והן כשכירה משכך הנטל המוטל עליה הוא מעורב.
2. התובעת הציגה תלושי שכר והנתבע הציג שומות ממס הכנסה של התובעת (נת/2).
3. לא יכולה להיות מחלוקת כי צורת הנגינה הן על אורגן והן על פסנתר הן פעולות חוזרות ונשנות וזהות במהותן. אם כי בנגינה על פסנתר נדרשת הפעלה ביתר שאת של האצבעות מנגינה על אורגנית.

1. על פי ההלכה הפסוקה, בכדי שיכיר בית הדין כי פגיעה כלשהי נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה צריך שיתקיימו שני תנאים:

"...האחד - קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה, של טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נושרות.

לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

השני - על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות דעת של מומחה - רופא, היכול לאבחן בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע..."

(עב"ל 313/97 המוסד - אשר יניב פד"ע לה 529, 532 (1999)) (ההדגשה במקור).

1. לא נעלם מעינינו כי התובעת לא הציגה ולוּ חשבונית אחת ואף לא חוזה שחתמה עם הגופים השונים בהם התובעת עבדה גם כשכירה וגם כעצמאית.
2. אנו נותנים אמון בדבריה של התובעת כי עבדה בבית אבות ומרכזי יום לקשיש לא בסיעוד אלא בנגינה על פסנתר.
3. התובעת העידה כי היא משתכרת 60 ₪ עד 80 ₪. משכך, על פי תלושי השכר ניתן להסיק אודות כמות שעות העבודה. כך למשל במרכזיים קהילתיים פ"ת (תלושי שכר לחודש 6/19, 7/19, 8/19, עבדה פעם בשבוע) באותה תקופה עבדה התובעת גם במוסדות חינוך, פעם בשבוע, וברשת קהילה ופנאי עבדה גם פעם בשבוע.
4. כמו כן, ניתן להסיק כי התובעת עבדה בגני ילדים כעצמאית וניגנה באורגנית ולא בפסנתר ועל כך עוד בהמשך. כל שיעור ערך שעה, חצי שעה ניגנה וחצי שעה הפעילה התובעת את הילדים. התובעת הסבירה כי השומות אינן מתיישבות עם עדותה לפיה עבדה 7-6 שעות בשכר שעתי של 60 ₪ - 80 ₪ כיוון שיש חודשי החגים והחופשות והשומות מתייחסות לשנת מס מלאה.
5. עם זאת, ברור כי היה על התובעת להתכונן להופעותיה ולעבודותיה האחרות ולשם כך היה עליה לנגן גם בביתה ולכן החזרות הן חלק מעבודתה. ברי כי לא ניתן לנגן בפני ציבור (ילדים, קשישים) מבלי לתרגל.

"אכן, הבית עצמו עשוי לשמש למטרה דו-תכליתית: למגורים ולעבודה. מדברים אנו במסגרת אשר איננה "מפעל" ושאין בה פיקוח על עבודתו של המבוטח; לא מן הנמנע שהמבוטח יהיה בגפו בביתו בעת אירוע התאונה, כשהוא העד היחיד להתרחשותה ושמטבע הדברים הוא בעל העניין בהכרה בה כ"תאונת עבודה". אולם, באלה בלבד אין די כדי לשלול את עצם ההכרה בהתרחשותה של תאונת עבודה במהלך העבודה בבית ובמסגרתה.

בכל מקרה ומקרה עלינו "למקם" את נסיבות אירוע התאונה ואת הקשר הסיבתי בינה לבין אחת מן התכליות הללו. כך, יכול ונסיבות אירוע התאונה ילמדונו שהתרחשה אגב התנהלותו של הנפגע בחיי היום-יום שלו בביתו. יכול ונסיבות התאונה ילמדונו שהתאונה התרחשה עקב עיסוקו של המבוטח ותוך כדי עיסוקו, כאשר לצורך זה היה לו ביתו כמשרדו.

בה במידה, לא מן הנמנע הוא שמשרדו של הנפגע ישמש לו לשינה או למגורים ולא רק כמקום עבודה. גם אז נבחן את נסיבות התאונה, ואת הקשר הסיבתי בינה לבין משלח ידו ועיסוקו.

הנה-כי-כן, בחינתנו את התאונה כ"תאונת עבודה" תיעשה לא על-פי זירת התרחשותה של התאונה או מיקומה, כי אם לנוכח נסיבותיו הספציפיות של המקרה הקונקרטי וקביעת קיומו – או אי-קיומו – של הקשר הסיבתי בין אירוע התאונה לבין עיסוקו של המבוטח."

(עב"ל 104/99 ברדה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 241, 255).

1. אנו מעריכים כי התובעת נדרשת לחזרות בביתה בהיקף של שעה עד שעתיים ביום. חזרות אלו הן חלק מעבודתה אף אם היא אינה מקבלת שכר בעבורן.

1. העולה מהאמור כי התובעת עבדה (ניגנה) בין 4 – 5 שעות ביום:

105/26=4 שעות (על פני 6 ימים בשבוע)

או

105/22=4.8 שעות (על פני 5 ימים בשבוע)

1. על פי ההלכה הפסוקה, בכדי שיכיר בית הדין כי פגיעה כלשהי נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה צריך שיתקיימו שני תנאים:

"...האחד - קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה, של טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נושרות.

לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

השני - על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות דעת של מומחה - רופא, היכול לאבחן בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע..."

(עב"ל 313/97 המוסד - אשר יניב פד"ע לה 529, 532 (1999)) (ההדגשה במקור).

1. בענייננו הננו קובעים כי התובעת הניחה תשתית עובדתית של נגינה של 3 – 4 שעות ביום.

מחלת מקצוע

1. פריט 26 לחלק א' לתוספת השניה לתקנות המל"ל (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) קובע:

"דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק - עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות ברציפות"

1. משהונחה תשתית עובדתית על תורת המיקרוטראומה ממילא הוכחה תשתית עובדתית על פריט 26 הדורש תנועות חד גוניות של אצבעות וכף היד.
2. התובעת הוכיחה אפוא כי היא מבצעת תנועות חד גוניות של האצבעות כאשר מרפקה באוויר.
3. אם כן, מהראיות עלתה התשתית העובדתית הבאה:
4. התובעת ילידת 1964 ועובדת כמורה למוזיקה.
5. התובעת מלווה שיעורי מחול במוסדות חינוך, מעבירה שיעורי ריתמיקה בגני ילדים ומנגנת בבתי אבות במסגרת הפעלה הן באמצעות נגינה והן באמצעות הפעלת מוזיקה.

1. משנת 2004 התובעת מנגנת במסגרת עבודתה הן כעצמאית והן כשכירה כ- 4 – 5 שעות ביום (לא ברצף) (כולל חזרות בביתה של התובעת). עיקר עבודתה באמצעות אורגנית אם כי התובעת מנגנת בפסנתר במסגרת עבודתה כמלווה. נגינה בפסנתר או באורגנית מורכבת מפעולות חוזרות ונִשנות ואף במקרה דנא אין צורך לבודד פעולות אלו אלא יש לקבוע על פני איזה זמן התמשכה כל נגינה ונגינה.
2. עיקר עבודתה היא נגינה באורגנית.
3. בחודשי הקיץ עבודתה של התובעת מועטה יותר.
4. החלטה על מינוי מומחה תשלח לצדדים.

ניתנה היום, ‏ז' אלול תשפ"א (‏15 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

ק/רוניתע/אסף כהן