1.        לפניי בקשת התובע מיום 20/1/21, (להלן - הבקשה) להפניית שאלות הבהרה למומחה אשר מונה על ידי ביה"ד, הוא ד"ר ארז בנדט (להלן -המומחה).

2.        בתאריך 24/1/21 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן - התגובה), במסגרתה

הבהיר מדוע הוא מתנגד לה.

3.        בתאריך 27/1/21 פעל התובע בהתאם להחלטת ביה"ד מיום 24/1/21 עת התייחס לתגובת הנתבע (להלן - ההתייחסות).

4.        רקע

א.       בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע, כנגד החלטת הנתבע מיום 26/6/19, לדחות את תביעתו להכרה בירידה בשמיעה ממנה הוא סובל לטענתו, כפגיעה בעבודה.

ב.       בתאריך 19/10/20 (יום לפני הדיון המוקדם שהיה קבוע בתיק) הגישו הצדדים הודעה מוסכמת אשר למינוי מומחה רפואי (רופא א.א.ג) מטעם בית הדין על מנת שיקבע האם לתובע הפחתה בשמיעה בשיעור של 20 דציבלים לפחות בכל אחת מן האוזניים בהולכות העצם, ובמידה וכן האם הליקוי האמור קשור לתנאי עבודתו ברעש מזיק.

כן פרטו הצדדים בהודעתם המוסכמת את העובדות המסוכמות שיועברו למומחה וכן ביקשו כי בית הדין ייתן לתובע הזדמנות להמציא מסמכים רפואיים נוספים מטעמו בתוך 20 יום.

ג. בית הדין נתן תוקף של החלטה להודעתם המוסכמת של הצדדים ובהמשך הורה לנתבע לפעול לשם הגשת בקשה להזמנת כרטיסיו הרפואיים של התובע או להודיע כי אין בכך צורך.

ד. הנתבע מיהר והגיש, ביום 20/10/20, בקשה להזמנת כרטיסיו הרפואיים של התובע ואלו התקבלו בבית הדין ביום 11/11/20.

ה. מאחר וחרף חלוף הזמן מאז הוגשה הודעתם המוסכמת של הצדדים התובע עדיין לא הגיש את המסמכים הרפואיים שביקש להגיש, ניתנה בתאריך 17/11/20 החלטה המורה לו למהר ולהגישם תוך שצויין כי "העובדה שטרם עשה כן היא הסיבה היחידה לעיכוב במתן החלטת מינוי המומחה".

ו. בתאריך 18/11/20 הגיש התובע הודעה במסגרתה ציין:"בזיקה להחלטת כב' בית הדין מיום 17/11/20 מתכבד בזאת התובע לצרף את המסמכים המבוקשים".

ז. לפיכך, מינה בית הדין ביום 19/11/20 את המומחה.

ח. בתאריך 20/12/20, קרי חודש לאחר שמינה בית הדין את המומחה, הגיש התובע הודעה נוספת על המצאת מסמכים נוספים, במסגרתה ציין "בזיקה להחלטת כב' בית הדין מיום 17/11/20 מתכבד בזאת התובע לצרף בדיקת שמיעה נוספת שבוצעה לאחרונה. כב' בית הדין מתבקש להורות למזכירות להמציאה למומחה" ואכן להודעתו צירף התובע בדיקת שמיעה נושאת תאריך 19/12/20.

ט. בהינתן העובדה כי הודעתו האחרונה של התובע התעלמה מהסכמת הצדדים כפי שמצאה ביטוי בהודעתם המוסכמת מיום 19/10/20 (ליתן לתובע שהות בת 20 יום להגיש מסמכים), התעלמה מהעובדה כי במסגרת הודעתו מיום 18/11/20 אשר הוגשה לאחר שבית הדין הזכיר לתובע שעליו לפעול בהתאם להודעתם המוסכמת של הצדדים ולהגיש מסמכים רפואיים, הוא לא ביקש אורכה להגשת מסמכים נוספים ובהינתן כי מינוי המומחה נעשה כבר ביום 19/11/20, ניתנה ההחלטה הבאה:"מאז החלטת בית הדין מיום 17/11/20 הגיש התובע, ביום 18/11/20 מסמכים מבלי לבקש ארכה להגשת מסמכים נוספים ולכן מינה בית הדין ביום 19/11/20 מומחה מטעמו כפי שהתובע אמור לדעת שכן מבדיקה בתיק האלקטרוני עולה כי הוא צפה בהחלטה זו ביום 19/11/20 בשעה 12:47. בנסיבות אלו לא ניתן כעת להעביר למומחה את הבדיקה הנוספת שהמציא התובע אולם לאחר שתתקבל חוות דעתו ואם יסבור התובע שיש מקום להפנות אל המומחה שאלות הבהרה ולצרף אליהן גם את הבדיקה העדכנית, הוא יוכל להגיש בקשה מתאימה וביה"ד יכריע בה כנהוג בתיקים דומים וזאת לאחר שיאפשר לנתבע להגיב לבקשה שכזו".

י.         בתאריך 24/12/20, התקבלה חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים בצירוף הודעת המזכירות אשר הודיעה להם כי הם רשאים להגיש בקשות להפניית שאלות הבהרה למומחים בתוך 21 יום וכן קבעה מעקב בתיק ליום 14/1/21.

יא. המועד שהוקצב לצדדים לבקש להפנות אל המומחה שאלות הבהרה חלף וביום 17/1/21 הודיע הנתבע כי הוא אינו מבקש להפנות אל המומחה שאלות הבהרה אלא מבקש לאמץ את חוות דעתו ובהתאם לכך להורות על דחיית התביעה.

יב. בתאריך 18/1/21 הגיש התובע את הבקשה כמצויין בסעיף 1 להחלטה זו.

5.        להלן העובדות המוסכמות, אשר הועברו למומחה:

א. התובע יליד 2/5/96.

ב. התובע עבד בייצור והתקנת תעלות מיזוג אוויר וזאת החל משנת 2012.

ג. התובע עבד בסביבה רועשת והיה חשוף לרעש מזיק.

ד. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה, תביעה שנדחתה על ידי הנתבע.

6.  הבקשה

           להלן השאלות שביקש ב"כ התובע להפנות אל המומחה וזאת לאחר שציין כי "עד לקבלת החלטת כב' בית הדין דלעיל, ממנה למד על קיום הודעת מזכירות, לא נתקבלה על ידו הודעת המזכירות".

א. מצ"ב לעיון כב' המומחה בדיקת שמיעה נוספת שבוצעה לאחרונה -

מה הם הממצאים שבבדיקה זו ומה השלכתם של תביעת התובע וכיצד היית משיב לאור תוצאות בדיקה זו על שאלות כב' בית הדין שבהחלטה מיום 19/11/20.

ב. על פי העובדות המוסכמות, עבד התובע בייצור והתקנת תעלות מיזוג אוויר החל משנת 2012 עבד בסביבה רועשת והיה חשוף לרעש מזיק - בהתחשב בעובדות מוסכמות אלו האם ניתן לומר כי העבודה בסביבה רועשת והחשיפה לרעש מזיק משך תקופה ארוכה זו, היו סיבה ו/או תרמו לבעיות שיש לתובע באוזניים ו/או לגלויין ו/או התפרצותן, וזאת בהתחשב בקביעתך בעמוד 6 לחוות הדעת כי קיים אלמנט קל של NOISE INDUCED HEARING LOSS (לקות שמיעה עקב חשיפה לרעש) דו צדדי כפי שמתבטא בשנץ ד"וצ בתדר 6000 הרץ בבדיקות השמיעה?

ג. על פי חוות דעתך, סובל התובע גם מטנטון באוזניים מה השפעת טיב עבודתו של התובע כמפורט לעיל על גרימת הטנטון?

7.  התגובה

להלן נימוקי ב"כ הנתבע, המצדיקים, לדעתו, את דחיית הבקשה:

א. אין מקום להפניית בדיקת שמיעה חדשה שעשה התובע לאחרונה לעיונו של המומחה.

ב. ככל שהתובע סבור כי בדיקת השמיעה החדשה שביצע מלמדת על כך שיש לו ירידה בשמיעה בתדירות הדיבור אשר קשורות לחשיפתו לרעש הוא מוזמן להגיש תביעה חדשה לנתבע.

ג. המומחה מטעם בית הדין כתב ברחל בתך הקטנה כי ליקוי השמיעה אינו קשור לתנאי עבודה של התובע, כאשר ליקוי שמיעה מסוג הולכתי שנמצא אצלו, נמצא על ידי המומחה כתקין והוא פחות מ- 20 דציבל, משכך אין מקום להפנות למומחה בדיקות שמיעה נוספות.

ד. אין מקום להפנות אל המומחה שאלת הבהרה בנושא הטנטון וזאת לנוכח העובדה כי באי התקיימותם של תנאי סעיף 84א(א) אין מקום לבחינת התנאים של סעיף 84א(ב) אשר מתייחס לטנטון.

8. ההתייחסות

להלן הטעמים בשלהם טען ב"כ התובע כי יש להפנות את שאלות ההבהרה שביקש למומחה וזאת חרף התנגדות הנתבע:

א. התובע ביקש כבר בעבר להעביר את בדיקת השמיעה הנוספת עוד בטרם נתן המומחה חוות דעתו, אולם על פי החלטת בית הדין כבר ניתנה לתובע אפשרות לעשות כן במסגרת שאלות ההבהרה. כך שבית הדין מתבקש להתיר הפניית שאלת הבהרה בעניין.

ב. באשר לשאלה ב':

1. קיימות עובדות מוסכמות שקיבלו תוקף של החלטה לפיהן: "עבד התובע בייצור והתקנת תעלות מיזוג אוויר החל משנת 2012 עבד בסביבה רועשת והיה חשוף לרעש מזיק.

2. כן קיימת קביעה פוזיטיבית מטעם המומחה בעמ' 6 לחוות הדעת לפיה קיים אלמנט קל של NOISE INDUCED HEARING LOSS (לקות שמיעה עקב חשיפה לרעש) דו צדדי כפי שמתבטאת בשנץ דו"ח בתדר 6000 הרץ בבדיקות השמיעה.

ג. לענין שאלת ההבהרה המתייחסת לטנטון - מופנה בית הדין לקביעת מומחה בית הדין לפיה סובל התובע גם מטנטון באוזניים, מכאן ובהתחשב בעובדות המוסכמות ובטיב עבודת התובע, יתבקש המומחה להתייחס להשפעת טיב עבודתו של התובע כמפורט לעיל על גרימת הטנטון.

9. הכרעה

ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה  (בר"ע 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר - המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13) שכן על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית, ומסיבה זו, ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי, 2.6.11).

במקרה שלפניי, חרף המדיניות הליברלית שנקבעה בפסיקה, בנוגע להפניית שאלות הבהרה למומחה, לא מצאתי שיש מקום להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה שביקש התובע וזאת בדיוק מהטעמים שפירט הנתבע בתגובה, כאשר לכך יש להוסיף כי במסגרת חוות דעתו המפורטת והברורה של המומחה הוא פירט את ההיסטוריה האוטולוגית של התובע, אותה הגדיר כ"עשירה", כפי שאכן ניתן להתרשם מקריאת כל המסמכים הרפואיים של התובע המתייחסים לתחום זה (המומחה הקדיש קרוב לארבעה עמודים מלאים לפירוט האמור באותם מסמכים רפואיים).

המומחה ציין את העובדות המוסכמות וקבע, לאחר בחינת מסמכיו הרפואיים של התובע, אשר הונחו לפניו בהתאם להחלטת מינויו כי מדובר ב:"גבר צעיר בן 24.5 עם הסטוריה אוטולוגית עשירה כמתואר לעיל. ליקוי השמיעה שסובל ממנו הינו שמיעה הולכתי, דו"צ חמור יותר מצד ימין על רקע מחלת האוזן התיכונה שסובל ממנה והניתוח שעבר.

נחשף לרעש מזיק וקיים ככל הנראה גם אלמנט קל של NOISE INDUCED HEARING LOSS (לקות שמיעה עקב חשיפה לרעש) דו צדדי כפי שמתבטאת בשנץ דו"ח בתדר 6000 הרץ בבדיקות השמיעה.

כל בדיקות השמיעה מדגימות ליקוי שמיעה הולכתי דו"צ ובכולן הולכת העצם בתדירויות הדיבור תקין ולא פחתה מ - 20 דציבל (באף אוזן)

כל כן סובל התובע מטנטון לסירוגין אך אין מדובר ברעש תמידי באוזניים וקשה לייחס אותו דוקא ל..לאור מחלות האוזניים הכרוניות שסובל מהן".

הנה כי כן -חוות דעתו של המומחה ברורה ובהירה ואינה מחייבת הבהרה כאשר כפי שציין ב"כ הנתבע אין מקום להפניית בדיקת שמיעה חדשה שערך התובע לאחרונה לעיונו של המומחה וככל שהוא סבור שמדובר בבדיקת שמיעה המלמדת שיש לו ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור הקשורות לחשיפתו לרעש, הוא מוזמן להגיש לנתבע תביעה חדשה, כפי שציין, כאמור לעיל, ב"כ הנתבע בתגובתו וזאת תוך שיובהר כי כל תוצאה אחרת עלולה להוביל למצב בלתי הגיוני לפיו שמומחה מטעם בית הדין לא יסיים את תפקידו כל אימת שמבוטח יבקש להעביר לו עוד ועוד בדיקות עדכניות.

בכל הנוגע לשאלות המתייחסות לסוגיית הטנטון, גם בענין זה צודק ב"כ הנתבע שהרי מקום שלא התקיימו בעניינו של התובע תנאי סעיף 84א(א) אין מקום לבחינת התנאים של סעיף 84א(ב) אשר מתייחס לטנטון.

בכל הקשור לטענת התובע בהתייחסותו ולפיה הוא "ביקש כבר בעבר להעביר את בדיקת השמיעה הנוספת עוד בטרם נתן המומחה חוות דעתו, אולם על פי החלטת בית הדין כבר ניתנה לתובע אפשרות לעשות כן במסגרת שאלות ההבהרה. כך שבית הדין מתבקש להתיר הפניית שאלת הבהרה בעניין", הרי שטענה זו מתעלמת לחלוטין מהמשך אותה החלטה שניתנה ביום 20/12/20 ולמעשה מתעלמת גם ממחדלי התובע אשר חלקם מצאו ביטוי באותה החלטה, בה נקבע, כפי שהדברים הובאו כבר בסעיף 4ט. להחלטה זו:"מאז החלטת בית הדין מיום 17/11/20 הגיש התובע, ביום 18/11/20 מסמכים מבלי לבקש ארכה להגשת מסמכים נוספים ולכן מינה בית הדין ביום 19/11/20 מומחה מטעמו כפי שהתובע אמור לדעת שכן מבדיקה בתיק האלקטרוני עולה כי הוא צפה בהחלטה זו ביום 19/11/20 בשעה 12:47. בנסיבות אלו לא ניתן כעת להעביר למומחה את הבדיקה הנוספת שהמציא התובע אולם לאחר שתתקבל חוות דעתו ואם יסבור התובע שיש מקום להפנות אל המומחה שאלות הבהרה ולצרף אליהן גם את הבדיקה העדכנית, הוא יוכל להגיש בקשה מתאימה וביה"ד יכריע בה כנהוג בתיקים דומים וזאת לאחר שיאפשר לנתבע להגיב לבקשה שכזו" (ההדגשה אינה במקור - א.י.). כלומר - בניגוד לטענת התובע, בית הדין לא איפשר לו להעביר למומחה את הבדיקה העדכנית אלא קבע כי הוא יוכל להגיש בקשה מתאימה ואם יעשה כן היא תוכרע כנהוג בתיקים דומים וזאת לאחר שיתאפשר לנתבע להגיב לבקשה שכזו - מה שאכן קרה עת הגיש התובע את בקשתו.

10.      לסיכום - לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לתגובת הנתבע, הריני מורה על דחיית בקשת התובע.

11. הצדדים יוכלו להגיש את סיכומיהם בתוך 14 יום מהיום, שאם לא יעשו כן, יאמץ, ביה"ד, את חוות דעתו הברורה של המומחה ובהתאם לה, יורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.

12.       למעקב ביום 14/2/21.

ניתנה היום, ט"ו בשבט תשפ"א, 28 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.