ת"צ 29966-04-20 ח'טיב נ' דיר אל אסד

ת"צ 30106-04-20 ח'טיב נ' גסר אל זרקא

ת"צ 30197-04-20 ח'טיב נ' זבולון

ת"צ 30017-04-20 ח'טיב נ' חוף הכרמל

ת"צ 29666-04-20 ח'טיב נ' טמרה

ת"צ 30157-04-20 ח'טיב נ' כאבול

ת"צ 29989-04-20 ח'טיב נ' כרמיאל

ת"צ 30069-04-20 ח'טיב נ' קריית אתא

ת"צ 30131-04-20 ח'טיב נ' קריית ים

ת"צ 1197-05-20 ח'טיב נ' אום אל פאחם

ת"צ 1297-05-20 ח'טיב נ' ביר אל מכסור

ת"צ 1328-05-20 ח'טיב נ' בית גן

ת"צ 1410-05-20 ח'טיב נ' בסמה

ת"צ 1254-05-20 ח'טיב נ' בסמת טבעון

ת"צ 1445-05-20 ח'טיב נ' בענה

ת"צ 1305-05-20 ח'טיב נ' דלית אל כרמל

ת"צ 1485-05-20 ח'טיב נ' כאוכב

ת"צ 1411-05-20 ח'טיב נ' כפר ירכא

ת"צ 1316-05-20 ח'טיב נ' מטה אשר

ת"צ 1339-05-20 ח'טיב נ' מעלות תרשיחא

ת"צ 1155-05-20 ח'טיב נ' משגב

ת"צ 33776-05-20 ח'טיב נ' מעיליא

ת"צ 1208-05-20 ח'טיב נ' כפר יאסיף

ת"צ 1282-05-20 ח'טיב נ' מועצה אזורית אלונה

ת"צ 1318-05-20 ח'טיב נ' מ. מ. אבו סנאן

ת"צ 1500-05-20 ח'טיב נ' שפרעם

ת"צ 1071-05-20 ח'טיב נ' שלומי

ת"צ 1356-05-20 ח'טיב נ' עיריית נשר

ת"צ 1428-05-20 ח'טיב נ' פקיעין

ת"צ 1470-05-20 ח'טיב נ' קריית ביאליק

ת"צ 16915-05-20 ח'טיב נ' דיר חנא

ת"צ 16917-05-20 ח'טיב נ' ג'ת

ת"צ 16831-05-20 ח'טיב נ' חורפיש

ת"צ 16821-05-20 ח'טיב נ' ינוח

ת"צ 16867-05-20 ח'טיב נ' סכנין

ת"צ 16826-05-20 ח'טיב נ' מועצה מקומית ראמה

ת"צ 16755-05-20 ח'טיב נ' שעב

ת"צ 33705-05-20 ח'טיב נ' כפר מנדא

ת"צ 33604-05-20 ח'טיב נ' כפר קרע

ת"צ 33742-05-20 ח'טיב נ' מ. מ. סאג'ור

ת"צ 34687-05-20 ח'טיב נ' מ.מ. פורידייס

ת"צ 33713-05-20 ח'טיב נ' מועצה מקומית ערערה

ת"צ 33749-05-20 ח'טיב נ' מזרעה

ת"צ 33605-05-20 ח'טיב נ' עראבה

ת"צ 36435-05-20 ח'טיב נ' פסוטה

ת"צ 46654-05-20 ח'טיב נ' חיפה

ת"צ 45989-05-20 ח'טיב נ' עיריית טירת הכרמל

ת"צ 46872-05-20 ח'טיב נ' עיריית עכו

ת"צ 44900-05-20 ח'טיב נ' עיריית קרית מוצקין

ת"צ 53928-05-20 ח'טיב נ' מ.מ. ג'דיידה מכר

ת"צ 64739-05-20 ח'טיב נ' מועצה מקומית מג'ד אל כרום

ת"צ 40184-06-20 ח'טיב נ' נחף

1. המבקש, מוהנד חטיב, הגיש מספר רב של בקשות דומות כנגד רשויות מקומיות לאישור הגשת תובענות כייצוגיות. הבקשות הוגשו לבית המשפט המחוזי; חלקן בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים וחלקן כתביעות אזרחיות.

2. בבקשות נטען כי המבקש, תושב הכפר עילוט, הוא אדם עם מוגבלות בניידות כמובנו על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1998 (להלן: חוק השוויון). בבקשות טוען המבקש כי ביקש לבקר עם בני משפחתו בשטח הרשויות המקומיות, המשיבות לבקשות. המבקש בדק באתרי האינטרנט של המשיבות והופתע לגלות כי בניגוד לדין, לא מופיעה באתרים אלה רשימה של הגנים הציבוריים והפארקים המונגשים לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בשטחיה של כל רשות מקומית.

3. בבקשתו לאישור הגשת התביעה הייצוגית עותר המבקש כי בית המשפט יורה למשיבות לתקן את ההפרה, להשלים את החסר באתרי האינטרנט שלהן וכן לחייב את המשיבות לפצות את חברי הקבוצה, אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות.

המבקש סומך בקשותיו על פרט 9 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006, המתיר הגשת תובענה כייצוגית בעילה לפי פרקים ד', ה', ו- ה 1 לחוק השוויון.

4. בכל אחד מהתיקים שנפתחו ניתנה החלטה בדבר המצאת הבקשה למשיבה ובדבר קביעת מועדים להגשת תשובה לבקשה וקיום קדם משפט.

5. לאחר מתן ההחלטות ובדיקה נוספת של הבקשות לאישור, מתברר כי עולה שאלה בדבר סמכותו של בית המשפט לדון בבקשות; האם הבקשות בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים או בית המשפט האזרחי. אף שטרם הוגשו תשובות של המשיבות, דומני כי ראוי לעורר את סוגיית הסמכות העניינית ביזמת בית המשפט כבר כעת. לפיכך אעיר מספר הערות על מנת שהצדדים יוכלו להגיש את עמדתם בסוגיה.

6. חוק תובענות ייצוגיות מורה כי "בקשה לאישור נגד רשות בתביעה שעילתה החלטה של הרשות ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה, לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס אגרה, או תשלום חובה אחר, תוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים" (סעיף 5(ב)(2) לחוק).

הוראה זו מבהירה כי תביעות השבה של תשלומי חובה כנגד רשות יוגשו לבית המשפט לעניינים מינהליים. יחד עם זאת, בתי המשפט בחנו לאיזו ערכאה סמכות לדון בתביעה אחרות כנגד רשות כגון תביעות השבה אחרות או תביעות לפיצוי בגין "פעילות אזרחית" של הרשות. המחלוקת התעוררה בעיקר לאור הוראת סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות הקובע כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית [...]".פרט 11 לתוספת השניה קובע, כי ניתן להגיש תביעה נגד רשות להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, ועל כן עלתה הטענה כי פרט 11 מגביל את התביעות אותן ניתן להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים.

7. בע"א 7752/12 אסל נ. מנהל מקרקעי ישראל (2/11/2014), ציין כב' הנשיא א' גרוניס, כי את סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים בתביעה כנגד רשות יש לבחון לאור הוראות פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, המורה כי ניתן להגיש תביעה כנגד רשות "כתביעה להשבה של סכומים שגבתה שלא כדין". שילוב ההוראות (של סעיף 5(ב)(2) לחוק ושל פרט 11 בתוספת השנייה), כך קבע, מחייב את המסקנה כי "[...] לבית המשפט לעניינים מינהליים מוקנית סמכות לדון רק בתביעות השבה נגד רשויות הנכנסת לגדר פרט 11 בתוספת השנייה" (שם, פסקה 5). על כן הבהיר כי תביעות כנגד הרשות שאינן תביעות השבה כאמור, יופנו לערכאה אזרחית. לעמדה זו הצטרף גם השופט צ' זילברטל, ואילו השופט א' רובינשטיין הביע דעה מסויגת מעט.

8. בפסיקה מאוחרת יותר חזר בית המשפט והורה כי סמכות בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד רשות נתונה רק בתביעות השבה בהתאם לפרט 11 לתוספת (ראו למשל עע"מ 7741/15 מנירב נ. רשות המיסים, פסקה 33 (22/10/2017); עע"מ 2978/13 מי הגליל נ. יונס (פסקה כ"ח) (27/7/2015) (יוער כי חלק מן ההלכות שנקבעו בפסק דין זה שונו בדנ"מ 5519/15 יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ (17/12/2019), אולם קביעה זו נותרה בעינה; ת"צ (ת"א) 14962-01-18 קן התור הנדסה ובניין בע"מ נ. הנתיב המהיר בע"מ (19/4/2019)). תביעות אחרות המוגשות נגד רשות יתבררו בערכאה האזרחית, בהתאם לשווי התביעה.

9. הלכה זו הוחלה גם בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו על פי פרט 9 לתוספת, כלומר תובענות על פי חוק השוויון (ראו ת"צ (י-ם) 20853-01-18 סמניה נ. מועצה מקומית אבו גוש (28/2/2018); ת"צ (מרכז) 45477-07-15 יהודה נ. עיריית נתניה (27/12/2017)). עם זאת, ישנן גם החלטות אחרות בהן בתי משפט בערכאות הדיוניות סברו כי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות על פי פרט 9, כלומר על פי חוק השוויון, הן בקשות שעניינן הפעלת סמכות שלטונית של הרשות, ועל כן ידונו בבית המשפט לעניינים מינהליים (ראו למשל ת"צ (ב"ש) 63758-12-19 עטייה נ. עיריית אשדוד (20/2/2020); ת"צ (נצ') 21098-11-18 כיאל נ. מועצה מקומית רמת ישי (19/4/2020)).

10. מעיון בתביעות דומות שהוגשו בכל רחבי הארץ על פי חוק השוויון, ניתן לראות כי קיים בלבול רב. חלק מהתביעות הוגשו לבתי המשפט לעניינים מינהליים וחלק לבתי המשפט האזרחיים. ודוקו, חלק מהתביעות שהוגשו לבתי המשפט האזרחיים הוגשו לבתי משפט השלום בשים לב לסכום הפיצוי הנדרש לחברי הקבוצה, וכאמור בסעיף 5(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

11. מצב זה של חוסר ודאות בעניין הסמכות העניינית מחייב הכרעה ברורה גם בכל התיקים שהגיש המבקש לבית משפט זה.

על כן, ניתנת לצדדים אפשרות להגיש התייחסותם לסוגיית הסמכות העניינית לדון בתובענה. הצדדים יתייחסו הן לשאלה האם הסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מינהלים או לבית המשפט האזרחי וכן יתייחסו לאפשרות כי אם ייקבע שהסמכות נתונה לבית המשפט האזרחי, יועבר הדיון בכל התביעות שסכומן נופל מסמכות בית המשפט המחוזי, לבית משפט השלום. עמדות הצדדים יוגשו עד 1/8/2020.

המזכירות תעביר החלטה זו לכל התיקים שבכותרת ותשלח לכל בעלי הדין.

ניתנה היום, י"ד תמוז תש"פ, 06 יולי 2020, בהעדר הצדדים.