בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 20/12/20 בהעדר הופעה מטעם המבקשים.

תיק זה נפתח בתביעה שהגישה המשיבה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל נגד המבקשים אהרון ודבורה הלווי. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר על סך של 269,424 ₪ בגין הלוואה שנטלו המבקשים מהמשיבה.

התיק נפתח תחילה בבית משפט השלום בירושלים, ולבקשת המבקשים הועבר לבית משפט השלום בצפת.

התיק נקבע לדיון בבקשה למתן רשות להתגונן ביום 20/12/20. המבקשים לא התייצבו לדיון ובהעדר הופעה מטעם המבקשים, ניתן פסק דין בהעדר.

דיון והכרעה:

הם יש עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק?

פסק הדין ניתן בהעדר הופעה לאחר שאישורי המסירה חזרו בציון "לא יודע במען".

בפסק הדין ציינתי: "חזקה על המבקשים שהם מסרו את הכתובת העדכנית בבקשת רשות להתגונן (שהוכתרה כתב הגנה) ולא חלקו על הכתובת המופיעה בכתב התביעה. לפיכך, חזקה שהמסירה בוצעה כדין.

כתובת המבקשים המופיעה בכתב התביעה הנה "משק 124 במושב שדה אליעזר".

בכל הבקשות שהוגשו על ידי המבקשים לא ציינו המבקשים מהי כתובתם, ולא טענו שהם מתגוררים במען אחר ואף בבקשה לביטול פסק דין אין טענה שהם מתגוררים בכתובת אחרת.

לא זו אף זו , לכתב ההגנה ( במקום בקשת רשות להתגונן) שהגישו צורף מסמך מהמוסד לביטוח לאומי הממוען למבקש 1 בכתובת "משק 124 שדה אליעזר".

טענת המבקשים שהם לא ידעו על הזימון אינה מקובלת עלי.

ראשית, חזקה על המבקשים כמי שפתחו בהליך של בקשת רשות להתגונן שיתעניינו בגורל התיק.

שנית, המבקשים לא מסרו אמת בתצהירם.

המבקשים טענו בתצהיר משותף עליו חתמו בתמיכה לבקשה לביטול פסק דין:

:" עד ליום קבלת פסק הדין בדואר לא ידעתי שבכלל היה דיון בתיק, לא ידעתי כי התיק הועבר לסמכות מקומית ובאיזה בית משפט".

המבקשים לא הצהירו אמת שכן הם ידעו שהתיק הועבר לבית המשפט בצפת.

עיון בתיקיית ההמצאות מלמד שמרבית ההמצאות בתיק חזרו בציון "לא ידוע במען".

אלא מאי? קיימת המצאה מיום 1/10/20 אשר הומצאה למבקש 1 אשר חתם על אישור המסירה. המצאה זו הנה של החלטה במסמך ועל גביה שתי החלטות בפתקית.

ההחלטה במסמך הנה החלטה על העברת הדיון למחוז הצפון.

ההחלטה בפתקית הראשונה הנה החלטה מיום 18/8/20 שלכבוד נשיא מחוז הצפון השופט פורת לפיה: "התיק ידון בבית משפט השלום בצפת..."

ההחלטה השניה בפתקית שהושתלה על גבי שתי ההחלטות הקודמות הנה החלטה של כבוד סגנית הנשיא, השופטת מישורי לפיה היא מורה על ניתוב התיק בפני שופט בבית משפט השלום בצפת.

על כן ,טענת המבקשים לפיה "לא ידעתי כי התיק הועבר לסמכות מקומית ובאיזה בית משפט" אינה אמת.

טענה זו נטענה בנשימה אחת עם הטענה לפיה הם לא ידעו על הדיון, ואי אמרת האמת בסיפא של הסעיף מכרסמת באמינות הטענה שנטענה ברישא.

זאת ועוד עיון בתיק מלמד כי רוב ההמצאות חזרו בציון " לא ידוע במען" דבר אשר מקים חשד שהמבקשים לא משכו את הדואר בכוונה.

אשר על כן, אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

האם יש עילה לביטול פסק הדין מכוח שיקול הדעת?

באשר סיבת המחדל;

לטענת המבקשים הם לא קיבלו את הזימון ולא ידעו שהתיק עבר לבית משפט בצפת. כאמור, הוכח בפני שהמבקשים לא הצהירו אמת עת טענו שלא ידעו על העברת הדיון לבית המשפט בצפת. עוד, חזרת המסירות בציון " לא ידוע במען" מקימה חשד כי המבקשים לא משכו את הדואר בכוונה.

התנהלות המבקשים גובלת בזלזול בבית המשפט ובית המשפט מייחס לה חומרה.

באשר לסיכויי ההגנה;

בפי המבקשים טענות כלליות של התכחשות לחתימות וטענה שלא התקבלו כספים מהמשיבה וכי הכספים עברו לצד ג' וטענה עובדתית חלופית שהם הגיעו להסדר עם המשיבה, עוד קיימת טענה שהמבקש 1 קיבל הפטר והופטר מתשלום החוב.

טענות ההגנה הנן טענות כלליות כנגד מסמכים בכתב ולא נתמכות במסמכים או ראיות ( למעט צו הפטר למבקש 1). זאת ועוד קיימת סתירה פנימית בגרסת המבקשים אשר טענו כי לא קיבלו כספים מהמשיבה כלל ובד בבד טענו כי הגיעו להסדר לפיו ישלמו 25% מסכום החוב.

טענות ההגנה כפי שפורטו על ידי המבקשים אינן עומדות ברף הנדרש לסיכויי הגנה אשר יש בהם להצדיק את ביטול פסק הדין.

לאור האמור, לא קיימת עילה לביטול פסק הדין.

על אף שלא קיימת עילה לביטול פסק הדין, לפנים משורת הדין, ומכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט, אורה על ביטול פסק הדין בתנאי שיופקד מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט.

על המבקשים להפקיד סך של 270,000 ₪ בקופת בית המשפט עד יום 20/7/21.

היה ולא יופקד הסכום עד אותו מועד אורה על דחיית הבקשה.

לעיוני ביום 21/7/21.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"א, 13 מאי 2021, בהעדר הצדדים.