1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי (200,000 ₪) של פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט משה תדמור-ברנשטיין) מיום 23.4.2020, בגדרו התקבלה תביעת המשיב על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") לפיצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם לו בתאונה שארעה ביום 12.2.2017 עת נהג ברכבו והתנגש בעמוד תאורה.

המבקשת חויבה בתשלום פיצוי בסך של 250,000 ש"ח ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 38,025 ₪ והחזר אגרת המשפט ששולמה (להלן: "פסק הדין").

2. למקרא הודעת הערעור עולה כי זה נסוב על קביעת בית משפט קמא בדבר קיומו של קשר סיבתי בין נכותו/מצבו הרפואי של המשיב ובין החבלה בתאונה, כל זאת על רקע מחלת ניוון שרירים, ממנה סובל המשיב מאז ילדותו.

לטענת המבקשת שגה בית משפט קמא כש"סטה מחוות הדעת של המומחה הרפואי שמינה ללא בסיס ראייתי המצדיק זאת ומשפסק למשיב פיצוי יחסי לאחר שקבע כי מדובר במקרה של "סיבתיות עמומה" וכשהוא מתבסס על דוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה" הגם שטענה זו לא הועלתה ע"י המשיב בכתב התביעה ולא נטענה גם בסיכומיו והגם שמדובר בדוקטרינה החלה בתביעות רשלנות רפואית בלבד ולא חלה בתביעות לפי חוק הפלת"ד בו אין יסוד של אשם כמו במקרה דנן ותוך סטייה מכללי ההוכחה הנדרשים במשפט אזרחי..." ומכאן הערכתה כי "טובים סיכויי הערעור להתקבל".

בהתייחס ל"מאזן הנוחות" הוסיפה המבקשת וטענה כי "ככל שיעשה ע"י המשיב שימוש בכספים" הרי ש"לא תוכל לגבות את הסכום שישולם ... במידה ותזכה בערעור שכן מדובר בסכום גבוה אשר הלכה פסוקה היא כי קיים חשש מובנה באשר היכולת להשיבו ובמיוחד כשמדובר באדם פרטי" ויותר מכך באדם מבוגר (בן 65) וחולה במחלה קשה (ניוון שרירים).

3. המשיב מתנגד למבוקש.

לעמדתו דין הבקשה להידחות משהמבקשת "לא השכילה להצביע על נימוקים ספציפיים המבוססים בדין המצדיקים את עיכוב הביצוע המבוקש".

לטענת המשיב המבקשת לא הצביעה בבקשתה "על רכיבי הנזק הספציפיים, שלטענתה נישומו ביתר" ומשכך "לפחות על פני הדברים, אין בסיס לדרישתה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין בהיקף של 200,000 ₪ דווקא", מה גם שהמשיב הינו "עורך דין פעיל ובעל הכנסות ראויות" והמבקשת "איננה צפויה לסבול חסרון כיס כתוצאה מביצוע פסק הדין".

לא למותר לציין כי הטענה בדבר חוסנו הכלכלי של המשיב לא נתמכה בתצהיר או בכל אסמכתא רלוונטית אחרת.

4. לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה ולעמדת המשיב, כמו גם לפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

5. הוראת תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מעגנת את הכלל לפיו אין בהגשת ערעור כדי לעכב ביצועו של פסק דין. בעל דין זכאי לממש את פירות זכייתו מבלי שיידרש להמתין לתוצאות הערעור (ראו: ע"א 6149/18 קורש נ' הכונס הרשמי (15.11.2018)).

על המבקש לסטות מכלל זה לשכנע בשניים - סיכויי ערעור גבוהים ו"מאזן נוחות" הנוטה לטובתו, במובן זה שביצוע פסק הדין יביא לכדי מצב בלתי הפיך, עד כדי איון הליך הערעור.

היחס בין השניים הוכר בפסיקה כ"מקבילית כוחות", כאשר הדעה הרווחת היא ש"מאזן הנוחות" נחשב לשיקול העיקרי מביניהם (ראו: ע"א 4190/19 המוסד לביטוח לאומי נ' עו"ד ברגרזון ורו"ח קנה (21.7.2019), ע"א2444/19 רם נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, (12.6.2019), ע"א 10013/17 אמסלם נ' קרול (20.2.2018)).

ככל שמדובר בפסק דין כספי על המבקש לשכנע כי קיים חשש ממשי שלא יוכל להיפרע מהזוכה ככל שערעורו יתקבל-

"כאשר מדובר בפסק דין כספי יתאפשר עיכובו במקרים חריגים בהם הוצגה תשתית איתנה כי המבקש לא יוכל לגבות ת כספו בחזרה בשל מצבו הכלכלי של המשיב משום שברגיל ההנחה היא כי אין בתשלום לגרום נזק בלתי הפיך"

(ע"א 4604/19 כיכר השבת בע"מ נ' פלונית (25.8.2019))

(ראו בנוסף: ע"א 4727/19 אבו מנה נ' ראוף (31.7.2019), ע"א 1655/18 מנדלסון נ' עו"ד שמעון אורי ואח' (13.9.2018), רע"א 2923/18 פרמינגר נ' אבני בועז בע"מ ואח' (5.7.2018 )).

בהתייחס לעיכוב ביצוע תשלום פיצויים בנזיקין בגין נזק גוף נקבע "כי כאשר מדובר בסעד כספי משמעותי וישנו חשש שמא התשלום ייצור מצב בלתי הפיך, הכף תיטה לעבר מתן עיכוב חלקי ככל שזה אינו צפוי לפגוע ברווחתו של הזוכה", הוא הנפגע (ע"א 934/20 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (11.2.2020)).

(ראו בנוסף: ע"א 2256/19 מקורות חברת מים בע"מ נ' פלוני (5.5.2019), ע"א 7288/18 המאגר הישראלי לביטוח רכב נ' פלוני (6.11.2018))

6. בהינתן הבכורה לשיקול של "מאזן הנוחות", ומבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערעור, המעורר שאלות משפטיות הראויות להידון (בית משפט קמא עמד על "ייחודה של התביעה"), באתי לכלל דעה כי בשים לב לסכום הפיצוי שנפסק למשיב, אשר אך ניתן להניח כי כל אדם ממוצע, לרבות ובמיוחד במצבו הבריאותי/הרפואי של המשיב יתקשה בהשבתו (ראו: ע"א 5365/14 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' רמי מור (24.102014); ע"א 8619/19 המאגר הישראלי לביטוח רכב נ' פלוני (11.2.2020)), נכון יהא להורות על עיכוב ביצוע חלקי, אשר לא יהא בו כדי לפגוע באופן בלתי מידתי ברווחתו של המשיב (ראו: ע"א 934/20 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (11.2.2020).

7. אשר על כן, אני מורה על קבלת הבקשה בחלקה, כך שיעוכב תשלום מחצית סכום הפיצוי שנפסק, קרי; סך של 125,000 ₪. יתרת התשלום על פי פסק הדין תועבר למשיב.

לאור זהות המבקשת אינני מוצאת להורות על הפקדת הסכום המעוכב בקופת בית המשפט.

ניתנה היום, י"ז סיוון תש"פ, 09 יוני 2020, בהעדר הצדדים