רקע:

7 עותרים הגישו עתירה זו כנגד המשיבים, בגין החלטת ועדת התחבורה תנועה ורשות תימרור של המשיבה 1 מיום 19.4.20 שבעקבותיה חסמה המשיבה 1 לדבריהם ביום 15.5.20 שני צמתים בבאקה אל גרביה. 6 עותרים חתמו על העתירה. אחד מהעותרים, העותר מס' 1, חתם על "בקשה דחופה לצו ביניים במעמד צד אחד" להסיר את שתי החסימות ולפתוח את הצמתים עד לדיון בעתירה, שהוגשה ללא תצהיר התומך בעובדות הנטענות בה, בניגוד להוראות תקנה 9.

טענות המבקש:

לטענת המבקש בבקשתו, סגירת שני צמתים נעשתה שלא כדין, בניגוד לחוק ותוך ניצול לרעה של הסמכויות שהוענקו לראש העיר בהתאם לחוק. לדבריו, בסגירת שני הצמתים לא הושקעה טיפת מחשבה אחת, והיא גורמת לבעיה כעולה מנספחים ע/3 וע/4 לעתירה. הסגירה גורמת השפעה שלילית על חלק לא מבוטל מהתושבים ולא ניתנו לכך הסברי ראש העיר. לעומת זאת, המבקש טען שהעותרים הציעו פתרון לאחר מחשבה מעמיקה. לפיכך התבקש צו ביניים כדי לעזור במיזעור הנזק הנפשי והעסקי שגרמה הסגירה לתושבים.

טענות המשיבים:

המשיבים טענו בתשובה שמדובר בצו עשה, המשנה את המצב הקיים וזהה למבוקש בעתירה העיקרית, ולא בצו מניעה. כמו כן נטען שהבקשה לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות הנטענות בה. אין בבקשה עילה להתערבות בית המשפט ואף לא נזק העלול להיגרם לעותרים עקב דחיית הבקשה, ובודאי לא נזק בלתי הפיך. הרוב המוחץ של תושבי העיר ובעלי העסקים מברך על הצעד שנעשה ותומך בו. ההחלטה התקבלה כדת וכדין בהתאם לסמכויות ראש העיר כ"רשות תימרור מקומית". העותרים לא עמדו בדרישות המקדמיות לקבלת סעד זמני.

עוד טענו המשיבים לאי צירוף צדדים רלבנטיים שהם שאר בעלי העסקים התומכים בפעולת המשיבים, וראש העיר כרשות תימרור מקומית, להבדיל מהגשת העתירה נגדו כראש העיר. בנוסף, נטען לשיהוי, שכן ההחלטה התקבלה ביום 19.4.20, 56 ימים לפני הגשת העתירה. נטען למעשה עשוי שבוצע בפועל בשטח החל מ- 15.5.20, כפי שפירטו העותרים. כמו כן נטען לאי מיצוי הליכים, ואי המצאת הבקשה לחשב המלווה על פי סעיף 142ג1 לפקודת העיריות.

לגופו של ענין טענו המשיבים, כי פעלו כדין וקיבלו את ההחלטה כדין, והתערבות בית המשפט בהחלטה מוגבלת על פי דין. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, סיכוי קבלת העתירה אפסייים ואין הבקשה שמשמעותה שינוי המצב הקיים, עונה לתנאים לכך בפסיקה.

תשובת המשיבים נתמכה בתצהיר המשיב 2, לפי 5 סעיפים מהתשובה ידועים לו ממהנדס העיר ויועץ התנועה, ושאר הסעיפים בתשובה ישועים לו בידיעה אישית. בין היתר אני מבין שידוע לו מידיעה אישית שהרוב המוחץ של תושבי העיר ובעלי העסקים מברכים על הצעד שנעשה ותומכים בו, ועוד. משמע, בניגוד לטענות בבקשה כאילו ראש העיר מנותק מתושביו, ראש העיר מעיד על עצמו שהוא דיבר בעצמו עם כל אחד מתושבי העיר ובעלי העסקים, ורובם מברכים על הצעד שנעשה, שאם לא כן אין הוא יכול לדעת מידיעה אישית את האמור בסעיף 1 לתשובה.

תשובת המבקש:

בתשובת המבקש נטענו טענות שאינן קשורות לבקשה. אשר לבקשה לצו ביניים ולתשובת המשיבים, נטען שאי צירוף תצהיר נבע מ"חוסר תום לב" ולמען תיקון הפגם מצורף תצהיר. כנראה הכוונה היא שאי צירוף התצהיר נבע מתום לב, אם כי לא ברור כיצד אי צירוף התצהיר יכול לנבוע מתום לב. התצהיר שצורף הוא תצהיר סתמי, לפיו "העובדות המפורטות בבקשה לצו ביניים, חלקן על פי ידיעתי האישית וחלקן עפ"י מיטב ידיעתי ואמונתי". תצהיר זה אינו בהתאם לתקנה 5 (ג) וסתמיותו אינה מוכיחה דבר.

המבקש טען שביקש לתקן טעות קולמוס ולצרף את רשות התימרור המקומית, ואין הוא יודע אם ניתנה החלטה בבקשה. זו טענה תמוהה, שכן ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה ביום הגשתה, 16.6.20.

אשר לשיהוי נטען שדבר ההחלטה מיום 19.4.20 לא נודע לעותרים ופורסם מאוחר יותר. כמו כן נטען שמדובר בענין ציבורי ממדרגה ראשונה. אשר לטענה שמדובר במעשה עשוי, טען המבקשים שדווקא משום שהמעשה עשוי ועורר זעם אצל חלק מהתושבים, ולא הזעיר ביותר, ייטיבו המשיבים אם ינהגו בסבלנות וסבלנות. אשר לטענת מיצוי הליכים טען המבקש להשפעת הקורונה, וכי כתב מכתבים בקשר לבעיות של תאגיד מי עירון (אין מדובר בנושא הקשור לבקשה). לבסוף טען המבקש שפנה למשיב 2 ודיבר איתו יום לפני הגשת העתירה. לטענת המבקש, המשיבים לא הרימו את נטל השכנוע בענין סגירת שני הצמתים.

דיון והכרעה:

העתירה אינה מוכרעת במסגרת הבקשה לצו ביניים. אם צודקים העותרים בטענותיהם, ינתן פסק דין לטובתם בתום הדיון בעתירה. תפקיד צו הביניים הוא להקפיא את המצב הקיים כך שלא יגרם נזק גדול לעותרים שלא ניתן יהיה לתיקון למרות קבלת העתירה בסופו של דבר. הבקשה שבפני שונה. המעשה כבר נעשה, והבקשה לא נועדה להקפיא את המצב הקיים, אלא לשנות את המצב הקיים, באותה דרך שבה מתבקש בית המשפט בעתירה לשנות את המצב הקיים. עוד ייאמר, כי בניגוד לסברת המבקש, כאילו נטל השכנוע על המשיבים, מוטל הנטל על העותרים ועל המבקש, להוכיח את כל התנאים הנדרשים למתן צו ביניים.

המבקשים לא הרימו בשלב זה את הנטל להראות שההחלטה על סגירת שני הצמתים התקבלה שלא כדין. טענתם היא שהם לא שותפו בהחלטה, וכי יש מן התושבים שאינם מרוצים מההחלטה ולהם יש פתרון אחר. טוב לשתף את התושבים בהחלטות לגביהם, אבל בהעדר תנאי כזה להחלטה, אי שיתוף התושבים בהחלטה אינו פוסל אותה. החלטות הרשות בדבר תימרור אינן מתקבלות על ידי הצבעת התושבים במשאל עם אלא לפי הכללים לקבלת החלטה מינהלית על ידי רשות התימרור.

יתר על כן, המבקש לא הרים את הנטל להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתו. לא פורט דבר בענין זה מלבד אמירה כללית בדבר נזק שנגרם לתובעים ולבעלי עסקים. נראה מתוך טענות שנהי הצדדים, שהדעות חלוקות לגבי הפעולות שביצעו המשיבים בשני הצמתים, אבל מחלוקת זו עניינה במישור הציבורי, אלא אם נפל פגם בקבלת ההחלטה ופגם כזה לא הוכח אף לכאורה.

סיכום:

בהעדר ראיה מספקת לכך שהחלטת המשיבים, שכבר בוצעה, התקבלה שלא כדין, וכאשר לא הוכח שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש או העותרים, דין הבקשה לצו ביניים שישנה את המעשה שכבר נעשה להידחות. לפיכך, אני דוחה את הבקשה ומחייב את המבקש בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י' תמוז תש"פ, 02 יולי 2020, בהעדר הצדדים.