לפני

כב' השופטת לובנא תלחמי סוידאן

החלטה

1. לפניי בקשת התובע מיום 25/1/21, לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר ניתן בתובענה ביום 11/1/21, וזאת עד להגשת ערעור מטעמו (להלן: "הבקשה").

2. בפסק הדין מיום 11/1/21, נדחתה תביעת התובע כנגד החלטות ועדת מנהל השירות מיום 27/10/19 ומיום 16/7/20, ובמסגרתו בית הדין הורה לנתבעת 1 להמשיך בהליכי המכרז הפומבי לאיוש משרת מהנדס הרשות – מכרז אשר ההליכים בו הוקפאו עד למתן הכרעה בתובענה דנן (להלן: "פסק הדין").

תמצית טענות הצדדים

3. לטענת התובע, בין היתר, העיכוב המבוקש מתייחס להמשך הליכי המכרז למינוי מהנדס חדש למועצה ולמניעת פתיחת המכרז, דבר אשר משמעו סיכול ההליך המשפטי שהינו עתיר טענות כבדות משקל, כשדי בעובדה לפיה טענותיו הן לגיטימיות על מנת לקבל את הבקשה. עוד טען התובע כי אף על פי שדרישה כי בית דין זה יחווה את דעתו בערעור על פסק דין מטעמו אינה הוגנת, עדיין מבוקש לעכב את ביצוע פסק הדין עד להגשת הערעור, כשהנזק אשר יכול להיגרם לתובע במידה ופסק הדין לא יעוכב, הינו בלתי הפיך. בנוסף, התובע פירט את טענותיו "הערעוריות" כנגד הקביעות בפסק הדין, בין היתר לעניין: שיהוי, אפליה, זכות הטיעון, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ו- "התעלמות" מעדות נציגת וועדת מנהל השירות.

4. הנתבעת 1 (להלן: "המועצה") מבקשת לדחות את הבקשה וטוענת, בין היתר, כי בהתאם להוראות הדין, דרך המלך היא לא לעכב ביצועו של פסק דין עד להכרעה בערעור, וכי ניתן לעכב ביצוע כאמור רק במקרים נדירים ומטעמים מיוחדים. התובע הסכים להסדר דיוני לפיו הליכי המכרז יידחו עד למתן פסק הדין בתובענה, ואין הוא מתכחש להסדר זה. משניתן פסק דין עומדת למועצה הזכות ליהנות מפירות זכייתה ולהמשך הליך המכרז לאיוש משרת מהנדס המועצה, כשהתובע לא הראה מהו הנזק העלול להגרם לו ואשר אינו ניתן לפיצוי בכסף. המועצה הוסיפה וטענה כי קבלת הבקשה משמעה מניעת מינוי מהנדס הרשות – דבר המהווה פגיעה בפעולות מהותיות וחיוניות וזאת בשים לב למהות התפקיד, וכן יש בכך כדי לגרום נזק בלתי הפיך לתפקוד המועצה ועובדיה ולאמון הציבור בה. בנוסף, לטענת המועצה, אין ממש בטענות התובע בהקשר לסיכויי הערעור, פסק הדין ניתן בהתבסס על ניתוח עובדתי ומשפטי, לאחר שמיעת עדים והצגת ראיות וטענות.

5. הנתבעת 2 (להלן: "המדינה") גם כן מבקשת לדחות את הבקשה וטוענת, בין היתר, כי מדובר בדרישה שאינה סבירה ואינה מידתית, כשבהתאם להוראות הדין חובה שלכל רשות מקומית ימונה מהנדס, כשתפקיד זה אינו מאויש אצל המועצה מזה זמן רב. בית הדין מצא שאין מקום להתערב בהחלטות וועדת מנהל השירות ועל כן, לשיטתה של המדינה סיכויי הערעור קלושים. עיכוב הליכי המכרז אינה הדרך הראויה והמידתית לאפשר לתובע ליהנות מפירות זכייתו לו ימצא בית הדין הארצי להתערב בפסק הדין, כשאין מניעה כי מינויו של אדם במכרז לתפקיד מהנדס הרשות יהיה כפוף לתוצאותיו של הערעור, ככל ויוגש. לפנים משורת הדין, המדינה מבקשת לדחות את הבקשה ולהורות על פרסום מכרז למשרת מהנדס הרשות ולהתלות את הזכייה במכרז בתוצאותיו של ההליך בבית הדין הארצי. עוד טענה המדינה כי התובע אינו מעלה כל טענה חדשה המצדיקה את עיכוב ביצועו של פסק הדין, דבר אשר משמעו, הלכה למעשה, אי קיום הוראות החוק המחייב מינוי מהנדס לרשות. בנסיבות העניין, מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת האינטרס הציבורי, כאשר יש בקבלת הבקשה כדי לגרום נזק בלתי הפיך לאינטרס הציבורי העולה על הנזק שייגרם לתובע ככל והבקשה תידחה.

המסגרת הנורמיטיבית

6. בהתאם להוראות תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, על הליכים בבית הדין האזורי לעבודה, יחולו, בין היתר, הוראות תקנה 145 לתקנות סדר הדין האזרחי, תק' תשפ"א-2020 (להלן: "תקנות סד"א"), לעניין עיכוב ביצוע וסעד זמני בשל ערעור.

7. מיום 23.9.2009

תק' תש"ע-2009

ק"ת תש"ע מס' 6815 מיום 23.9.2009 עמ' 2

הוספת פסקאות 129(4), 129(5)

מיום 11.4.2013

תק' (מס' 2) תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7231 מיום 12.3.2013 עמ' 870

הוספת פסקה 129(6)

מיום 1.1.2021

תק' תשפ"א-2020

ק"ת תשפ"א מס' 9045 מיום 31.12.2020 עמ' 1316

החלפת תקנה 129

הנוסח הקודם:

תחולת תקנות סדר דין האזרחי [109]

129. על הליכים לפי תקנות אלה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, תקנות סדר דין האזרחי המפורטות להלן:

(1) תקנות 360 עד 387 בדבר סעד זמני;

(2) תקנות 466 עד 471 בדבר עיכוב ביצוע וסעד זמני בשל ערעור;

(3) תקנות 475 עד 503 בדבר המצאת כתבי בי-דין;

(4) תקנות 7ג, 215ה, 215ו בדבר הגשה אלקטרונית;

(5) תקנות 472, 472א, 472ב בדבר ייפוי כוח;

בתקנה 145 לתקנות סד"א, נקבע כדלקמן:

"(א) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים.

(ב) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו, וזאת כל עוד לא הוגש ערעור במועד הגשת בקשה לעיכוב ביצוע; בקשה לפי תקנה זו אפשר שתידון בעל פה אם התבקשה במועד הדיון, מיד לאחר שימוע ההחלטה.

(ג) הוגש ערעור, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שעליה מערערים וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו. שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו.

(ד) תקנה 96 תחול על בקשה לפי תקנה זו"

8. נקודת המוצא היא כי הגשת ערעור, כשלעצמה, לא תעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים. נטל השכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מכלל זה מוטל על המבקש ובבסיסו עומדים שני יסודות: סיכויי הערעור להתקבל טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו.

9. ברע"א 6480/00 עיריית תל-אביב יפו ואח' נ' בצלאל (מיום 19.11.00), נפסק:

"הכרעה בשאלה זו מחייבת דיון בשני נימוקים: הנימוק הראשון הוא סיכויי הערעור. .. אם לאחר שבחן בית המשפט את סיכויי הערעור כאמור, הגיע בית-המשפט למסקנה, כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לעבור לבחינת התנאי השני לעיכוב ביצועו של פסק-דין, והוא בחינת הנזק היחסי שייגרם לצדדים ממתן או אי-מתן הצו". ובהמשך:

"אם הנזק הצפוי למערער, אם לא יעוכב הביצוע ולאחר מכן יתקבל הערעור, גדול מן הנזק הצפוי למשיב, אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של דבר יידחה - ראוי לעכב את ביצועו של פסק-הדין. במסגרת מבחן זה מקובל לבחון גם עד כמה ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה ויתקבל הערעור. אם קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור, נטיית בית המשפט תהיה לעכב את ביצוע פסק-הדין ...".

ר' גם בר"ע (ארצי) 60791-10-17 יורי גרמן - פלסטו ווק (1990) בע"מ (מיום 2/11/17) ובר"ע (ארצי) 73277-05-19‏ ‏ החברה הדרומית לשיווק בע"מ - ארז בן יהודה‏ (מיום 12/6/19).

10. בכל הנוגע לסיכויי הערעור נקבע כי מובן מאליו כי הערכאה אשר נתנה את פסק הדין שעליו מערערים ושלגבי ביצועו מתבקש העיכוב, עשויה למצוא קושי בבואה לנקוט עמדה בעניין זה. מכאן, שכדי למלא אחר תנאי זה ניתן להסתפק בכך שהערעור אינו משולל יסוד על פניו. באשר למאזן הנוחות – נקודת המוצא היא כי יש לאפשר לזוכה ליהנות מזכייתו באופן מידי.

דיון והכרעה

11. לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים, הוראות הדין החלות וההלכה הפסוקה, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

12. תחילה, יש לציין כי בניגוד לנטען בתגובת המדינה, המכרז החיצוני לאיוש משרת מהנדס הרשות כבר פורסם ויצא לדרך, כפי שפורט גם בפסק הדין, וזאת ביום 10/06/20, עת פרסמה המועצה מכרז חיצוני לאיוש משרת מהנדס הרשות (ר' נספח ד' לתגובת המועצה לבקשת התובע למתן צו מניעה זמני). בהתאם להוראות המכרז הנ"ל, הגשת מועמדויות היתה עד ליום 30/7/20 בשעה 12:00. במסגרת ההליכים בתובענה ניתנה החלטה ביום 28/07/20, במסגרתה נקבע כי ועדת הבחינה במכרז החיצוני לא תתכנס ולא תדון במועמדויות, עד לתאריך 30/09/20, ובית הדין ישקול הארכת המועד האמור, בהתאם להתפתחויות. לאחר החלטה זו לא ניתנה החלטה נוספת בעניין, אך הלכה למעשה ההחלטה מיום 28/07/20 עמדה בתוקף עד למתן פסק הדין.

13. בכל הנוגע לסיכויי הערעור – התובע מפנה לטעויות אשר נפלו, לשיטתו, בפסק הדין. כאמור, ברור כי בית הדין אשר על פסק דינו מבקשים לערער, לא ישנה את מסקנותיו המפורטות והמנומקות, ואשר הביאו לדחיית התביעה על כל ראשיה, כל עוד לא הונחה לפניו טענה של ממש בדבר קיומה של טעות משפטית או טעות מהותית אחרת. מעיון בבקשה, לא השתכנעתי בקיומה של טעות שכזו.

14. בכל הנוגע למאזן הנוחות – כפי שפורט בפסק הדין, כבר בשלהי חודש 10/18, או בסמוך לכך, התפטר ממשרתו מהנדס המועצה, מר עאוני זריקאת. ממועד זה ועד היום המועצה מתנהלת ללא מהנדס רשות ממונה כדין, כשבפסק הדין ניתנה התייחסות מפורטת להשתלשלות העניינים, לרבות התנהלות המועצה ואף הימנעותה, כפי שפורט, מאיוש המשרה וזאת חרף הוראות חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), תשנ"ב-1991.

15. על חשיבות ומהות משרת מהנדס רשות פורט בפסק הדין, בו נקבע כי מדובר במשרה סטטורית בכירה ורחבת סמכויות, כאשר אחריות נושא משרה זה חולשת על תחומים רגישים ביותר בפעילותה של מועצה מקומית (ר' סעיף 68 לפסק הדין).

16. בנסיבות העניין, האינטרס הציבורי וכן האינטרס אשר עניינו שמירה על אמון הציבור במוסדות השלטון, ובפרט מוסדות השלטון המקומי, מטה את הכף לכיוון דחיית הבקשה וגובר על הנזק לו טוען התובע לו לא יעוכב פסק הדין. בנסיבות העניין, אין מקום לכל עיכוב נוסף בהליכי המכרז החיצוני לאיוש המשרה האמורה, כך שיש לאפשר למועצה להמשיך בהליכי המכרז, מהשלב בו הוקפאו, ולמנות מהנדס לרשות בהקדם.

17. עם זאת, ואף לאור המפורט בתגובת המדינה, הריני מוצאת לנכון להורות למועצה ליידע את המועמדים למכרז בדבר קיומו של הליך זה ובדבר כוונת התובע להגיש ערעור על פסק הדין.

18. לאור כל המפורט לעיל, הבקשה נדחית.

19. בנסיבות העניין, על התובע לשלם למדינה שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום.

המועצה לא עתרה לחיוב התובע בהוצאות, ומכאן איני נותנת צו כאמור לטובתה.

ניתנה היום, י"ט שבט תשפ"א, (01 פברואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.