1. בפני תביעה כספית, בסך של 16,175 ₪, שעניינה דרישת פיצוי עבור הצורך בהחלפת חזיתות ארונות מטבח, שהתעוותו לאחר שבאו במגע עם נוזלים.

2. התובעת הזמינה מהנתבעת מטבח שלם, ב-12.8.2013, וכמעט 5 שנים לאחר מכן, במאי 2018, פנתה לנתבעת ודיווחה לה על התנפחות של כשליש מהחזיתות. מאז ובמשך שנתיים היו מגעים בין הצדדים, שהתמצו בכך שהנתבעת סרבה לקבל על עצמה אחריות מלאה, לאור עמדת הספק שלה, חברת אורצ'ק.

3. התובעת טוענת, שעל המטבח כולו קיבלה התחייבות ל-7 שנות אחריות, ואלה לא עברו בעת פנייתה לנתבעת; ועוד היא טוענת, כי מאז הלך המצב והחמיר, והיום כבר מדובר בכל החזיתות, ולא רק בשליש מהן. צורף תיעוד באשר לעיוותים והתנפחויות.

4. הנתבעת טוענת, כי אמנם בהזמנה המקורית מצוין 7 שנות אחריות, אולם מדובר בטעות, שכן החזיתות עשויות מפולימר, המיוצר על ידי 2 ספקים בלבד בשוק, כשאחד מהם הוא אורצ'ק, המעניקה רק 5 שנות אחריות על החזיתות, ולפיכך אמורות אלה היו להיות מוחרגות מהאחריות.

5. לא שמעתי מהנתבעת מענה משביע רצון לטענת התובעת, כי ממילא הפניה הראשונה היתה לפני חלוף 5 שנות האחריות שאינן במחלוקת.

6. כך או אחרת, נדמה כי ממילא כבולה הנתבעת בהתחייבותה ל-7 שנות אחריות, גם אם אין לה גיבוי גב-לגב מספקית החזיתות. עניין זה הוא בין שתי החברות האמורות, ואינו מעניינה של התובעת, שרכשה מטבח במיטב כספה, וזכאית לקיום כל התחייבויות הנתבעת כלפיה.

7. התובעת ציינה, בצדק, כי אין לחייב אותה כיום להסכים להתקנת חזיתות חדשות, שכן מסתבר כי אלה אינן מיוצרות באיכות הנדרשת ממטבח ברמת מחיר זו, ואין מקום לצפות ממנה להסתפק בחזיתות ששוב, לאחר 5-7 שנים, תתעוותנה בשל רטיבות.

8. סכום התביעה מבוסס על הצעות מחיר שקיבלה התובעת מ-3 ספקים, לשם החלפת החזיתות. הנתבעת אמנם חולקת על נכונות הצעות אלה, בין היתר בטענה שמדובר בחזיתות העשויות באמצעי ייצור יקרים יותר (צביעה בתנור, במקום פולימר), אולם לא הציעה חלופה משביעת רצון.

9. בנסיבות אלה, נדמה כי התובעת זכאית לפעול על פי הדרך בה ביקשה לפעול, לאמור: לפנות לספק חלופי לשם הספקת חזיתות ראויות. מבין הספקים השונים, יש לבחור בזול ביותר, כדי לשקף את הסכום שעל הנתבעת לשאת בו (התובעת, כמובן, זכאית לפנות לאיזה ספק שתרצה, אולם אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום עלותו של ספק יקר יותר). לפיכך, יש לחייב את הנתבעת, בעבור רכיב זה של התביעה, בסך של 12,344 ₪.

10. התביעה כוללת גם התייחסות לאביזר פגום, ולהוצאה מיותרת עבור ביקור טכנאי, בסך כולל של 475 ₪, והיא זכאית לפיצוי גם עבור רכיבים אלה.

11. רכיבי פיצוי כללי שנכללו בכתב התביעה (יום עבודה ועגמת נפש) לא הוכחו.

12. סך-הכל, אפוא, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 12,819 ₪. על סכום זה יש להוסיף את הוצאות ההליך (לרבות אגרה והזמן המושקע בקיום דיון, ותוך גילום הפרשי שערוך על סכום הקרן), בסך של 900 ₪. סך-הכל תשלם הנתבעת לתובעת סך של 13,719 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

המבקש להשיג על פסק הדין, זכאי לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לצדדים (אעיר, כי מי מהצדדים ביקש כי פסק-הדין יישלח גם בדוא"ל).

ניתן היום, כ"ה תמוז תשפ"ב, 24 יולי 2022, בהעדר הצדדים.