1. לפניי בקשה דחופה מטעם הנתבעים להאריך להם את המועד להגשת כתב הגנה מתוקן מטעמם עד 30 ימים לאחר מתן החלטה בבקשה לסילוק התביעה עלה סף, אשר הוגשה על ידם בד בבד עם הגשת בקשה זו (בקשה מס' 12).
2. בבקשה נטען בין היתר ובתמצית כי התביעה הוגשה במקור כנגד עורכי הדין גיל ממן וגבריאל מירון וכנגד אישיות משפטית שאינה קיימת, MMLAW – משרד עורכי דין, ונוכח הטיעון בכתב ההגנה המקורי כי דין התביעה להידחות משום שלא קיימת אישיות משפטית כזו, ביקשו התובעים לתקן את כתב התביעה המקורי באופן שיובא בו שמו המדויק של הנתבע 3. לדברי המבקשים, ביום 5.11.20 קיבל בית המשפט את הבקשה והורה על הגשת כתב תביעה מתוקן בתוך 15 ימים, תוך שאישר למבקשים להגיש כתב הגנה מתוקן "או כל כתב טענות אחר".
3. המבקשים מציינים כי הסכימו לנהל הליך גישור ואף הסכימו כי כתב ההגנה המתוקן יוגש עד 30 ימים לאחר סיום הגישור, ככל שזה לא יביא לסיום המחלוקות, וניתן תוקף של החלטה להסכמתם זו ביום 18.11.20. הליך הגישור כשל, בית המשפט נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה כתב ההגנה לכתב התביעה המתוקן, ביחד עם כתב תביעה שכנגד, יוגשו עד ליום 4.5.21. המבקשים מציינים כי לאחר כישלון הליך הגישור נדרשו הם "לניתוח משפטי של כתב התביעה המתוקן ובאו לידי מסקנה כי יש מקום להגיש בקשה לסילוק על הסף" (ר' בהרחבה סעיפים 1–11).
4. לטענת המבקשים, כתב התביעה המתוקן על פניו וללא צורך בכל חקירה ודרישה אינו מגלה עילת תביעה כנגד המבקשים 1 ו־2 (ממן ומירון) (ר' בהרחבה סעיפים 12–17). עוד נטען כי משתוקן כתב התביעה כפי שתוקן, מבקשים המבקשים לטעון כי על התביעה להתנהל בארה"ב על פי הדין החל במחוז קולומביה (ר' בהרחבה סעיפים 18–20). לשיטת המבקשים, הארכת המועד המבוקשת היא חיונית על מנת שלא להפוך את הבקשה לאקדמית ותיאורטית ועל מנת שלא להשחית את זמנו של בית המשפט ואת זמנם של הצדדים, לפי שאם תתקבל הבקשה לסילוק על הסף יביא הדבר לסיום הטיפול בתביעה על ידי בית משפט זה (ר' בהרחבה סעיפים 21–24). לבקשה לא צורף תצהיר.
5. המשיבים בתגובתם לבקשה בדעה כי דינה להידחות. לטענתם הבקשה הוגשה יום אחד טרם המועד להגשת כתב ההגנה המתוקן, על אף שעמדו רשות המבקשים חודשים רבים לעשות כן, והבקשה אף הוגשה בניגוד להחלטת בית המשפט ובניגוד להסדר הדיוני שביניהם. עוד נטען כי אין כל הצדקה למתן הארכה המבוקשת בשים לב לעובדה כי הטענות המקדמיות המסוימות שבפי הנתבעים מתייחסות לטענות שהוצגו כבר בכתב התביעה המקורי, והסיבה היחידה שהמבקשים רוצים להימנע מהגשת כתב הגנה היא כי אין להם כל הגנה (ר' בהרחבה סעיפים 1–4).
6. בגדרי סעיפים 5–14 פירטו המשיבים את השתלשלות האירועים בטרם הגשת הבקשה. לדבריהם, על הנתבעים להגיש כתב הגנה במועד אף אם ברצונם להגיש בקשות מקדמיות. לטענתם המבקשים אינם יכולים להסתמך על הלכת בובליל (רע"א 10227/06) בה נקבע הכלל לפיו אין להיעתר לבקשה להארכת מועד במצבים כגון דא, אלא תיאורטית הדבר אפשרי "במצבים חריגים ויוצאי דופן" שענייננו אינו נמנה עליהם (ר' בהרחבה סעיפים 15–18).
7. עוד ציינו המשיבים כי לא נדרשים משאבים "לא פרופורציונליים" לצורך הגשת כתב ההגנה וכי טענת "משאבים לא פרופורציונליים" צריכה להיתמך בתצהיר (ר' בהרחבה סעיפים 19–23).
8. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי אין סיכוי לטענות המקדמיות, כי אין ממש בטענת העדר העילה כנגד הנתבעים 1 ו־2 ואף אין ממש בטענת "הפורום הלא נאות" (ר' בהרחבה סעיפים 24–35).
9. המבקשים בתשובתם בדעה כי המשיבים מלינים על העדר תצהיר בתמיכה לבקשתם, אך גם הם מבססים את תגובתם על "עובדות" לכאורה ללא תמיכה בתצהיר (ר' בהרחבה גם סעיפים 16–22). לשיטתם המשיבים אינם מצביעים על כל נזק שייגרם להם באם יוארך המועד להגשת כתב ההגנה, והם מתעלמים בתגובתם "מחשיבות החיסכון בזמן שיפוטי יקר כמו גם זמנם של הצדדים" (ר' בהרחבה סעיפים 3–9 ו־24–31).
10. לטענת המבקשים, המשיבים מנסים לבצע "מחטף בחוסר תום לב ולקבוע עובדות בשטח" ואף סירבו בחוסר תום לב ובניגוד להוראת תקנה 55 לתקסד"א, התשע"ט, מליתן תגובה לבקשה להארכת מועד שטיוטה שלה נשלחה אליהם מבעוד מועד (ר' בהרחבה סעיפים 10–15). עוד נטען כי אין בסיס לטענת התובעים לפיה יש להגיש את כתב ההגנה ללא קשר לטענות מקדמיות (ר' סעיפים 32–33) ואף אין ממש בטענות המשיבים לגופה של הבקשה לסילוק על הסף (ר' סעיפים 36–54).

דיון והכרעה

1. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
2. כבר ביום 9.11.20 הוגש כתב התביעה המתוקן.
3. ביום 18.11.20 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לקיום הליך גישור ואף ניתן תוקף שיפוטי להסדר הדיוני שצוין בסעיף 3 סיפה להודעה. בסעיף 3 סיפה להודעה הנ"ל צוינה הסכמת הצדדים, ובין היתר כי "הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן בתוך 30 ימים מסיום הגישור...".
4. ביום 30.3.21 המציאו הצדדים הודעה משותפת בנוגע לסיום הליך הגישור ובקשה לשינוי מועד הדיון, בה נאמר בין היתר בסעיף 1 כי "א) כתב הגנה מתוקן ותביעה שכנגד יוגשו עד ליום 4.5.2021".
5. והנה ביום 4.5.21 הגישו המבקשים (הנתבעים) את בקשתם לסילוק התובענה על הסף
   (מס' 12) כשלצידה בקשתם להארכת מועד להגשת כתב הגנה.
6. על פני הדברים נראה כי אי־הגשת כתב הגנה ביום 4.5.21 עומדת בניגוד להסדר הדיוני שגובש על ידי הצדדים ואשר קיבל תוקף שיפוטי על ידי בית המשפט בגדרי החלטתו מיום 30.3.21, לפיה "ניתן תוקף של החלטה למוסכם בגדרי סעיף 1א-ה".
7. מטעם זה בלבד ונוכח תום הלב הדיוני המצופה מן הצדדים, היה מקום לדחות את הבקשה.
8. הלכה היא כי עקרון תום הלב המעוגן בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973 נתקבל ונתקבע במשפט הישראלי כעיקרון יסוד "שמצודתו פרושה – מכוח הוראת סעיף 61(ב) לחוק – על כל המערכת המשפטית בישראל" (ר' ע"א 3946/15 הורמוז בבלפור נ' גבעת מרום בע"מ (פורסם בנבו, 17.1.17)), וכך אף ברע"א 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449, 461, החיל בית המשפט את החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת גם בשדה הדיוני וקבע כי על בעל דין מוטלת חובה "להפעיל את כוחותיו המשפטיים- דיוניים 'בדרך מקובלת ובתום לב'" (ר' גם דודי שוורץ, תחולתו של עקרון תום הלב בסדר הדין האזרחי, עיוני משפט כא(2) 294, 295 (1998)).
9. אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות, וזאת מן הטעם שהמבקשים אינם עומדים בדרישת ההלכה שנפסקה בפרשת בובליל.
10. ברע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (פורסם בנבו, 5.2.07), נקבע הכלל לפיו בדרך כלל אין להיענות לבקשות דחייה כגון זאת דכאן (שם, פסקה 8). ובאשר למקרים חריגים בהם יענה בית המשפט לבקשה מסוג זה נקבע כי "יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן אורכה... זאת כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית נראה שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות הענין, על מנת להתגונן לגופם של דברים..." (שם, פסקה 9).
11. המבקשים לא הוכיחו התקיימות התנאי המצטבר השני. בקשתם אינה נתמכת בתצהיר אשר מוכיח במידה הנדרשת כי הם יהיו חייבים להשקיע "משאבים רבים ביותר שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין". בטיעון בעלמא מעין זה בבקשה אין די. ההכבדה שעלולה להיגרם למבקשים אם עמדתם בבקשה המקדמית תתקבל וזאת לאחר שהם כבר נאלצו להגיש כתב הגנה לא הוכחה כמתחייב לצורכי בקשה זו, ומכאן שדין הבקשה להארכת המועד להידחות.
12. המבקשים ישאו בהוצאות בקשה זו בסך כולל של 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה, והוצאות אלה לזכות המשיבים יילקחו בחשבון בעת הדיון בבקשה מס' 12 לסילוק על הסף.
13. המבקשים יגישו כתב הגנה מתוקן עד ליום 14.6.21.
14. הבקשה לסילוק על הסף תידון במועד הקבוע (10.10.21).

ניתנה היום, י"ג סיוון תשפ"א, 24 מאי 2021, בהעדר הצדדים.