1.        לפניי בקשת התובע מיום 6/1/21, (להלן:"הבקשה") להפניית שאלות הבהרה למומחה אשר מונה על ידי ביה"ד הוא ד"ר אברהם ששון (להלן - המומחה).

2.        בתאריך 14/1/21, הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן - התגובה), במסגרתה הבהיר מדוע הוא מתנגד לבקשה.

3.        בתאריך 17/1/21 פעל התובע בהתאם להחלטת ביה"ד, מיום 14/1/21 עת התייחס לתגובת הנתבע (להלן - ההתייחסות).

4.        רקע

א.       בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע, כנגד החלטת הנתבע, מיום 15/6/20, לדחות את תביעתו לקבלת דמי פגיעה בגין אירוע שארע לו, לטענתו, בתאריך 29/1/20.

ב.       בתאריך 25/11/20 ובהתאם להסכמות הצדדים מינינו את ד"ר אברהם ששון (להלן - המומחה) על מנת שיחווה דעתו בשאלת קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי הנטען בגבו של התובע לבין האירוע שארע לו בעבודתו ביום 29/1/20.

ד.        בתאריך 14/12/20, התקבלה חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.

ה.       בתאריך 6/1/21 הגיש התובע את הבקשה, כאמור בסעיף 1 להחלטה זו.

5.        להלן העובדות המוסכמות, אשר הועברו למומחה:

א. התובע יליד 29/1/90.

ב. התובע עבד בתקופה הרלוונטית לתביעה כנהג אוטובוס.

ג. ביום 29/1/20 בסביבות השעה 15:00 במהלך נסיעה ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, בזמן שהתובע הסיע קבוצת תיירים, רכב של צד ג' מסוג מרצדס מ.ר 84-935-20 ניסה להשתלב בנתיב נסיעתו ופגע באוטובוס בו נהג התובע - בצד הקדמי מצד הנהג.

ד. חרף הנזק שנגרם לאוטובוס המשיך התובע את נסיעתו ואת יום עבודתו.

ה. התובע סבר לתומו כי הכאבים יחלפו והוא פנה לראשונה לקבלת טיפול רפואי ביום 16/2/20.

ו. רופא המשפחה הוציא לתובע תעודות רפואיות בגין התקופה מיום 9/1/20 ועד ליום 19/3/20.

6.       הבקשה

           להלן השאלות שמבקש התובע להפנות אל המומחה:

א. המומחה נתן מענה לשאלות ביה"ד הנכבד שאלה ב' כדלקמן:

"מאחר וליקוי אורתופדי לא אובחן מאז האירוע ועד היום, ניתן לקבוע שהיתה חבלה יבשה או STRAIN (מתיחה) של צוואר וגב תחתון תחת השפעת זעזוע של המכה שלמעשה טריביאלית (רכב פרטי בצד אוטובוס)....":

1. בהינתן - כי המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת התובע בנימוק לפיו לא נמצא כי האירוע הנטען גרם נזק פיזיולוגי/גופני - האם ניתן לומר כי אתה סבור כי לכל היותר התאונה הסבה לתובע חבלה יבשה (מתיחה)?
2. האם ניתן על סמך קביעתך להסיק - כי לא ניתן לשלול חבלה יבשה וחולפת שלא הותירה נכות צמיתה לתובע?

ב. בסעיף ג' קבעת "לא לכל כאב יש סיבה ספציפית. אל נא לשכוח שלחולה היו תלונות לא מעטות בעברו אם לגב התחתון ואם לצוואר וכנראה שכח לדווח עליהם בהצהרותיו בבית המשפט" בפרק סקירת המסמכים הרפואיים המתייחסים לתקופה לפני התאונה להלן:

17/12/08 תלונות על כאבי גב תחתון, צילומי הדמה ב.מ.פ

5/09 רישום חוזר על LBP

17/12/14 - כאבי צוואר, צילומים תקינים.

30/11/18 - כאבי ג בתחתון וצוואר.

השאלות בהקשר לכך:

א. האם נכון לומר כי עמדו לפניך בסה"כ 4 מסמכים רפואיים כאשר פער הזמנים בין כל מסמך ומסמך הינו גדול?

ב. האם נכון לומר כי מאז הפעם האחרונה שהתלונן התובע על כאבי גב וצוואר (שנת 2018) ועד להתרחשות התאונה הנדונה חלפו כמעט שנה וחודשיים?

ג. האם נכון לומר כי על פי המסמכים הרפואיים שעמדו לפניך לפני התאונה הנדונה צילומי ההדמיה שביצע התובע היו תקינים?

ד. האם יכולת לפרט לנו מניסיונך מהם הקריטריונים ששוקל אורתופד טרם הפניית החולה לטיפולי פיזיותרפיה?

ה. האם אתה מסכים כי בעוד שעובר לתאונה תלונותיו של התובע כפי שצוין היו ספורדיות בהפרש של שנים, ואילו אחרי התאונה נמצאה עקביות בתלונה על כאבים?

ו. האם אתה מכחיש שהיתה תאונת דרכים ולתובע לא נגרם כל נזק?

7. התגובה

להלן נימוקי ב"כ הנתבע, המצדיקים, לדעתו, את דחיית הבקשה:

א. בהתייחס לשאלה מס' 1 על כל תתי הסעיפים שבה, הנתבע מתנגד להפניית השאלה - התובע ציטט בגוף השאלה את הרישא של תשובת המומחה תוך שהוא מתעלם מהסיפא. בתשובת המומחה קיימת התשובה לשאלת התובע. בתשובה ציין המומחה כך "אינני רואה קשר בין תלונות סובייקטיביות שהופיעו 20 יום אחרי החבלה הזעירה לבין האירוע עצמו מיום 29/1/20".

ב. בהתייחס לשאלה מס' 2 - המדובר בשאלות ווכחניות ותו לא שלא נועדו להבהיר דבר מה בחוות הדעת.

8. ההתייחסות

להלן התייחסות ב"כ התובע לתגובה:

א.        כידוע בבוא בית הדין להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה רפואי שומה עליו לבחון ולשקול בין היתר האם השאלות רלוונטיות ומטרתן להבהיר או להשלים חסרים בחוות הדעת.

ב.       כן בוחן בית הדין האם יש בשאלות המבוקשות כדי לתרום לברור המחלוקת העומדת לדיון, האם השאלות הן "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או מחוץ לתחום מומחיותו של המומחה הרפואי, האם שאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות, האם השאלות מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין והאם אין בשאלות משום הכבדה על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

ג. מן הכלל אל הפרט - בענייננו, כאמור לעיל, בכתב המינוי מטעם בית הדין נכללה רשימת פלוגתאות אשר הועברה לצורך התייחסות מקצועית של המומחה.

ד. לעמדת התובע שאלה מס' 1 נועדה להבהיר "סתירה פנימית" בקביעת המומחה מטעם בית הדין. שכן, מחד גיסא המומחה קבע בצורה מפורשת "שניתן לקבוע שהיתה חבלה יבשה או STRIN (מתיחה) של צוואר וגב תחתון תחת השפעת זעזוע של המכה שלמעשה טריבילאית...", כאשר בהקשר זה יוזכר כי תביעתו של התובע נדחתה על ידי הנתבע בנימוק אחד ויחיד ולפיו נקבע כי האירוע הנטען לא גרם נזק פיזיולוגי/גופני, דהיינו במילים פשוטות, קביעת המומחה ולפיה האירוע הנדון הסב לתובע חבלה יבשה (מתיחה) במנותק מקיומה של נכות צמיתה או העדרה (ענין שלא נבדק בשל שלילה על הסף גרימת חבלה) יש בה כדי להפריך את התוצאה של דחיית תביעתו של התובע ולכן השאלות המבוקשות רלוונטיות ביותר.

ה. למעשה, בהינתן, כי הפלוגתא שמחלוקת הינה עצם גרימת חבלה בגין האירוע הנדון הרי שאלה זו נותרה סתומה בחוות דעתו של המומחה והיא דורשת ליבון על ידי שאלות ההבהרה המבוקשות.

ו. אשר לשאלה מס' 2 - לא ברור מדוע טוען ב"כ הנתבע כי מדובר בשאלות ווכחניות ותו לא שהרי מעיון בשאלות ניתן לראות כי מדובר בשאלות רלוונטיות, אשר מצויות בלב המחלוקת שבין הצדדים, שאלות הנוגעות לתהליך הסקת המסקנות שבחוות הדעת ודי בכך, כדי ללמד על הרלוונטיות שלהן למחלוקת.

9.        הכרעה

ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה בר"ע 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר - המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13). 

על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית, ומסיבה זו, ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי, 2.6.11).

בהתאם לכך ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בבקשה, בתגובה ובהתייחסות, הגעתי למסקנה כי בכדי שבידי ביה"ד יהיו הכלים להכריע בתביעה, יש מקום להפנות אל המומחה ולו מטעמי זהירות, חלק משאלות ההבהרה שהתבקשו, כאשר בנוגע לשאלה אחת יתווסף לה חלק אשר יסייע לבית הדין להכריע בתביעה

ואלו שאלות ההבהרה עליהן יתבקש המומחה להשיב (וזאת בהחלטה נפרדת שתועבר אליו ואשר בה ימוספרו השאלות כ:1-3 ):

ב. האם נכון לומר כי מאז הפעם האחרונה שהתלונן התובע על כאבי גב וצוואר (שנת 2018) ועד להתרחשות התאונה הנדונה חלפו כמעט שנה וחודשיים?

ג. האם נכון לומר כי על פי המסמכים הרפואיים שעמדו לפניך לפני התאונה הנדונה צילומי ההדמיה שביצע התובע היו תקינים?

ה. האם אתה מסכים כי בעוד שעובר לתאונה תלונותיו של התובע כפי שצוין היו ספורדיות בהפרש של שנים, ואילו אחרי התאונה נמצאה עקביות בתלונה על כאבים? ואם התשובה לשאלה זו חיובית - האם יש בכך כדי לשנות את קביעתך אודות קיומו של קשר סיבתי בין כאבי התובע בעמ"ש לבין התאונה מיום 29/1/20?

באשר לשאר שאלות התובע, חרף המדיניות הליברלית שנקבעה בפסיקה, בנוגע

להפניית שאלות הבהרה למומחה, לא מצאתי שיש מקום להפנותן אל המומחה

וזאת כפי שיפורט להלן:

לענין שאלה 1א. - השאלה מיותרת שהרי בחוות דעתו של המומחה יש מענה לשאלה זו שכן הוא ציין כי:"ניתן לקבוע שהייתה חבלה יבשה או STRAIN (מתיחה) של צוואר וגב תחתון תחת השפעת זעזוע שלמעשה טריביאלית".

לענן שאלה 1ב. - השאלה מיותרת שכן, כאמור לעיל, יש בחוות דעתו של המומחה מענה ברור לשאלה זו, ("הייתה חבלה יבשה.." וכן:"חבלה זעירה") תוך שראוי לשים לב שהמומחה גם קבע כי:"..והתאונה אפשרה גם לנהג וגם לאוטובוס להמשיך ביום עבודה רגיל (סעיף5ה' להחלטה) לכן אינני רואה קשר בין תלונות סובייקטיביות שהופיעו כ - 20 יום אחרי החבלה הזעירה לבין האירוע עצמו מ - 29/01/2019". (ההדגשה במקור - א.י.).

לענין שאלה 2א - מדובר בשאלה שמצטיירת כווכחנית למרות שיתכן והיא נובעת מחוסר הבנה אשר לכך שבמסגרת החומר הרפואי שהועבר לכבוד המומחה הועברו אליו, למעלה מ - 100 עמודים של מסמכים רפואיים (שהתקבלו בביה"ד מקופ"ח כללית) וזאת מעבר למסמכים הרפואיים שצירף התובע לכתב תביעתו שאף הם הועברו לכבוד המומחה.

לענין שאלה 2ד - מדובר בשאלה שגם היא מצטיירת כווכחנית ואשר גם אם לא זאת היתה מטרתו של התובע הרי שממילא לא מדובר בשאלה שהתשובה עליה תתרום לקידום בירורה של התביעה.

לענין שאלה 2ו - מדובר בשאלה מיותרת לחלוטין שהרי מחוות הדעת של המומחה לא עולה ולו ברמז כי הוא מכחיש שהיתה לתובע תאונת דרכים, כאשר בנוגע לנזק - המומחה כבר השיב על ענין זה וזאת בצורה ברורה שאינה דורשת הבהרה, הכל עת ציין כי "היתה חבלה יבשה" וכן "חבלה זעירה".

ניתנה היום, ה' בשבט תשפ"א, 18 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.