1. תביעתו של התובע לקבלת דמי פגיעה בגין תאונה שארעה לו ביום 29/1/20 נדחתה על ידי הנתבע במסגרת מכתבו מיום 15/6/20.

כנגד דחיה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

2. בתאריך 16/11/20 הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי מומחה רפואי (אורתופד) מטעם ביה"ד וכן ניסח את העובדות הרלוונטיות.

3. בתאריך 25/11/20 הודיע התובע על הסכמתו למינוי המומחה כפי שהציע הנתבע לפיכך, מינינו בתאריך הנ"ל את ד"ר אברהם ששון (להלן - המומחה) על מנת שיחווה דעתו בשאלת קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי הנטען בגבו של התובע לבין האירוע שארע לו בעבודתו ביום 29/1/20.

4. בתאריך 14/12/20, התקבלה חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.

5. בתאריך 6/1/21 הגיש התובע בקשה להפניית מספר שאלות הבהרה למומחה.

6. בתאריך 18/1/21 התיר בית הדין את חלק משאלות ההבהרה.

7. בתאריך 7/2/21 השיב המומחה על שאלות ההבהרה ותשובותיו הועברו לצדדים.

8. בתאריך 22/2/21 הגיש התובע את סיכומיו.

9. בתאריך 25/2/21 הגיש הנתבע את סיכומיו ולכן הגיע העת ליתן צאת פסק דיננו.

10. ואלו העובדות המוסכמות, אשר הועברו למומחה:

א. התובע יליד 29/1/90.

ב. התובע עבד בתקופה הרלוונטית לתביעה כנהג אוטובוס.

ג. ביום 29/1/20 בסביבות השעה 15:00 במהלך נסיעה ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, בזמן שהתובע הסיע קבוצת תיירים, רכב של צד ג' מסוג מרצדס מ.ר 84-935-20 ניסה להשתלב בנתיב נסיעתו ופגע באוטובוס בו נהג התובע - בצד הקדמי מצד הנהג.

ד. חרף הנזק שנגרם לאוטובוס המשיך התובע את נסיעתו ואת יום עבודתו.

ה. התובע סבר לתומו כי הכאבים יחלפו והוא פנה לראשונה לקבלת טיפול רפואי ביום 16/2/20.

ו. רופא המשפחה הוציא לתובע תעודות רפואיות בגין התקופה מיום 9/1/20 ועד ליום 19/3/20.

11. ואלו המסמכים הרפואיים של התובע שהועברו למומחה:

א. כרטיסיו הרפואיים מקופת חולים כללית, אשר התקבלו בתיק בית הדין, בעקבות בקשת הנתבע לזימון חומר רפואי.

ב. המסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה.

12. ואלו השאלות עליהן התבקש להשיב המומחה במסגרת ההחלטה על מינויו:

א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בגבו?

ב. האם ניתן לקשור בין האירוע שארע לתובע בעבודתו ביום 29/1/20 כפי שזה פורט בסעיף 5 להחלטה זו, לבין הליקוי?

ג. אם התשובה לשאלה ב' לעיל שלילית - מהו הגורם לליקוי, ככל שהמומחה יכול לברר?

ד. אם התשובה לשאלה ב' לעיל חיובית - האם ניתן לומר שהשפעת האירוע על הליקוי היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

ה. אם התשובה לשאלה ד' לעיל חיובית - מהם אותם גורמים אחרים?

13. ואלו היו תשובות המומחה:

וזו היתה מסקנה:

14. ואלו שאלות ההבהרה עליהן התבקש להשיב כבוד המומחה:

1. האם נכון לומר כי מאז הפעם האחרונה שהתלונן התובע על כאבי גב וצוואר (שנת 2018) ועד להתרחשות התאונה הנדונה חלפו כמעט שנה וחודשיים?

2. האם נכון לומר כי על פי המסמכים הרפואיים שעמדו לפניך לפני התאונה הנדונה צילומי ההדמיה שביצע התובע היו תקינים?

3. האם אתה מסכים כי בעוד שעובר לתאונה תלונותיו של התובע כפי שצוין היו ספורדיות בהפרש של שנים, ואילו אחרי התאונה נמצאה עקביות בתלונה על כאבים? ואם התשובה לשאלה זו חיובית - האם יש בכך כדי לשנות את קביעתך אודות קיומו של קשר סיבתי בין כאבי התובע בעמ"ש לבין התאונה מיום 29/1/20?

15. ואלו היו תשובות המומחה:

ובסיום כתב המומחה:

16. להלן, בתמצית, טענות ב"כ התובע בסיכומיו:

א. המומהח קבע, בחוות דעתו כך:

ב. למרות קביעתו המפורשת של המומהח ולפיה "ניתן לקבוע שהיתה חבלה יבשה או מתיחה של הצוואר וגב תחתון תחת השפעת זעזוע של המכה" הוא מצא לנכון להסיק שהתאונה לא הסבה לתובע פגיעה פיזית.

ג. בשל הסתירה הפנימית הנ"ל בקביעותיו של המומחה, התובע ביקש לשגר אליו שאלות הבהרה וזאת בניסיון להבין את הקביעה של המומחה ואולם עיון בתשובות המומחה לשאלות אלו מעלה כי הוא ביקש להגן על הקביעות שבחוות דעתו בכל מחיר תוך מתן תשובות שאינן אלא ניסיון להתחמק ממתן הסבר לקביעה השגויה בשורת הנדון, זאת לצד הסגנון הציני שאפיין את תשובותיו.

ד. יש לשים לב כי תביעתו של התובע נדחתה על ידי הנתבע בנימוק אחד ויחיד ולפיו נקבע כי האירוע הנטען "לא גרם נזק פיזיולוגי/גופני" - ומכאן שחיבור בין הנקודות נמצא מעלה כי מחד גיסא - יש בנמצא קביעת מומחה ולפיה האירוע הנדון הסב לתובע חבלה יבשה (מתיחה) במנותק מקיומה של נכות צמיתה או העדרה (ענין שלא נבדק בשל שלילה על הסף גרימת חבלה) ומאידך גיסא - יש בנמצא את קביעת הנתבע שהתאונה לא גרמה לתובע לנזק פיזיולוגי- ומכאן ברור כי קביעת האחרון שגויה.

ה. יובהר, כי שאלת עצם התרחשות התאונה אינה במחלוקת בין הצדדים, המחלוקת שניטשה היא בשאלה האם האירוע הסב לתובע נזק פיזי אם לאו ולכן ובהינתן קביעת המומחה ל"חבלה יבשה או מתיחה של הצוואר וגב תחתון תחת השפעת זעזוע של המכה" – לא עומדת דחיית הנתבע את תביעת התובע במבחן ההגיון ולכן יש לבטלה תוך הפניית תשומת הלב לכך ששאלת היוותרותה של נכות הינה שאלה משנית, שאינה חלק מהפלוגתא בתיק, שכן תביעתו של התובע נדחתה על הסף ובטרם נבדק מבחינה רפואית.

ו. בית הדין מתבקש לקבל את התביעה ולהורות על ביטול החלטת המוסד לביטוח לאומי הדוחה את ההכרה בתאונה כתאונת עבודה וזאת תוך חיובו בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בגין הגשת התביעה.

17. להלן טענות ב"כ הנתבע בסיכומיו:

א. המומחה קבע כי התובע פנה לקבלת טיפול רפואי רק ביום 16/2/20 והתלונן על כאבים בגב תחתון וצוואר.

ב. המומחה קבע כפי שעולה מהכרטיס הרפואי של התובע שהצילומים היו תקינים ולא צויינו פרטים פתלוגיים ספציפיים.

ג. המומחה קבע כי הממצאים הקליניים היו תקינים ולכן הוא אינו רואה קשר בין תלונות הסובייקטיביות אצל רופא המשפחה לאחר כ- 20 יום לבין האירוע.

ד. המומחה קבע כי לא מתקיים קשר סיבתי גם לא בדרך של החמרה בין תלונות התובע לבין האירוע.

ה. המומחה חזר על קביעותיו גם לאחר הפניית שאלות הבהרה מצד התובע.

ו. התובע ובניגוד לאמור בחוות הדעת של המומחה מתבקש מבית הדין לקבל את התביעה.

ז. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה היא תאונה שהאירוע תוך כדי עבודה ועקב העבודה. לצורך הוכחת "תאונת עבודה" נדרש לא רק להראות כי התרחש אירוע תאונתי אלא גם כי קיים קשר סיבתי. בנוסף נקבע כי אין תאונת עבודה אם העבודה התאונתית שבה מדובר לא גררה אחריה כל חבלה באורגניסים של האדם.

ח. כידוע, בית הדין סומך ידיו על קביעותיו הרפואיות של המומחה הרפואי מטעמו אלא אם קיימת הצדקה עובדתית ומשפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן, כאשר בעניינו של התובע חוות הדעת של המומחה ברורה וחד משמעית ולכן לא קיימת כל הצדקה שבית הדין לא יאמצה.

18. דיון והכרעה

בכל הקשור לאימוץ חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין, כבר נקבע בפסיקה כי:

"חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (ראה לעניין זה דב"ע נו/0-244 המל"ל - יצחק פרבר, לא פורסם).

וכן נקבע בעב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם):

"המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית הדין מחזיק בידיו את הכלים והמומחיות לקבוע מהו הליקוי שממנו סובל המבוטח והאם יש קשר סיבתי בין ליקוי זה לבין עבודתו. בשל כך אם לא נמצאו בחוות הדעת פגמים גלויים לעין והיא אינה בלתי סבירה על פניה, אין כל בסיס לפסילתה ויש לקבלה".

ועוד נקבע כי:

"בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין". (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי - המל"ל, פד"ע לד 377).

אשר למקרה שלפנינו -

האמור בסיכומי הנתבע מתמצת היטב את מצב הדברים שלפנינו, מקום שחוות דעתו ותשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה נותנים תמונה מלאה וברורה כפי שניתן להתרשם מקריאת סעיפים 13 ו - 15 לפסק דין זה.

המומחה ציין, בין היתר, את פרק הזמן שחלף מאז התאונה לבין המועד בו פנה התובע לרופא (18 ימים) וכן ציין כי הוא ניצל ימי מחלה ואי כושר "ללא בסיס סומטי של נזק או פתלוגיה"

המומחה גם ציין כי "התובע סבל מכאבי צוואר וגב תחתון ללא ניסיון לאבחנה ספציפית" והוסיף וציין כי:"הצילומים היו תקינים".

המומחה הוסיף עוד וציין כי לא אובחן בתובע ליקוי אורתופדי מאז האירוע ועד היום וכן הזכיר שלתובע "היו תלונות לא מעטות בעברו אם לגב תחתון ואם לצוואר".

למעשה, מקריאת חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי הוא ביסס את שכתב על ניסיונו המקצועי, על המסמכים הרפואיים שהועברו אליו ומבלי שסטה מהעובדות המוסכמות ולכן לא מצאנו סיבה שלא לאמץ את חוות דעתו ו/או לסטות ממנה.

19. לסיכום

לנוכח כל האמור לעיל ובהתאם לחוות דעתו של המומחה אשר המליץ שלא לראות קשר לא של החמרה ולא של גרימה בין התאונה שארעה לתובע ביום 29/1/20 לבין הליקוי הנטען בגבו/בעמוד שדרה, הרינו מורים על דחיית התביעה.

20. אין צו להוצאות.

21. ניתן לערער על פסק דין זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, י"ז באדר תשפ"א, (1 במרץ 2021), בהעדר הצדדים.