1. סאבר כיאל הוא נכה מלידה, תושב הכפר ג'דידה מכר, ומגדיר עצמו כפעיל חברתי. כיאל פנה אל ראש המועצה בכפרו בעניין אי קיום הוראות שונות הנוגעות להנגשת מבני ציבור לאנשים עם מוגבלות, ובין היתר דרש כי ימונה רכז נגישות וכי יפורסמו באתר המועצה התאמות הנגישות השונות שבתחום המועצה. משפנייתו לא נענתה, הגיש כיאל בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המועצה המקומית ג'דידה מכר, וכנגד מועצות מקומיות נוספות: מג'ד אל כרום; דיר אל אסד ודיר חנא.

בפתח בקשת האישור ציין ב"כ המבקש כי הוגשו על ידו שתי בקשות נוספות באותו עניין: האחת מתנהלת בבית משפט זה (בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, ת"צ 60733-06-20), ואחת בבית המשפט המחוזי מרכז (ת"צ 26526-03-20).

2. בטרם הוגשו שתי התובענות שלעיל, הגיש מר מוהנד חטיב לבית משפט זה עשרות בקשות לאישור תובענות כייצוגיות כנגד מספר רב של משיבות בעילה דומה לזו שעליה מבוססת בקשת האישור הנוכחית. חלק מבקשות אלו הוגשו גם כנגד המשיבות לבקשה הנוכחית.

3. עתה מונחות להכרעתי שתי בקשות: האחת, בקשתו של מר מוהנד חטיב (בקשה מס' 5), במסגרתה עותר הוא להורות על מחיקת הבקשה הנוכחית מחמת קיומו של הליך קודם שעודנו תלוי ועומד (בקשה שהוגשה על גבי בקשתו למחיקת בקשת האישור בת"צ 60733-06-20); השנייה - בקשת כיאל (בקשה מס' 6), להורות על מחיקת תובענות חטיב.

רקע

4. בקשת האישור הנוכחית הוגשה בחודש יולי 2020, ושווי הסעד הנתבע במסגרתה הוערך בכ- 5.2 מיליון ש"ח. בבקשה נטען, כי המשיבות לא מינו רכז נגישות ולא פרסמו את פרטי ההתקשרות עמו. כן נטען, כי המשיבות נמנעו גם מלפרסם ולפרט את התאמות הנגישות שנעשו במקומות הציבוריים שבתחומן, וכן את אתרי האינטרנט שלהן.

חודש קודם לכן, הוגשה לבית משפט זה על ידי אותו בא כוח בקשה נוספת לאישור תובענה כייצוגית, בעילה זהה, כנגד רשויות מקומיות אחרות (ת"צ 60733-06-20 ג'בארין נ' מועצה מקומית בסמ"ה ואח'). הדיון בבקשה זו מתברר לפני כב' השופט א' בולוס (להלן: בקשת ג'בארין).

5. בחודשים אפריל ומאי 2020 הוגשו לבית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים על ידי מר מוהנד חטיב למעלה מחמישים בקשות לאישור תובענות כייצוגיות כנגד רשויות שונות במגזר הערבי. בבקשות הללו נטען כי המשיבות השונות לא פרסמו את רשימת הגנים הציבוריים שהונגשו לאנשים עם מוגבלות. ת"צ 29966-04-20, ת"צ 53928-05-20, ת"צ 16915-05-20 ות"צ 64739-05-20 הוגשו כנגד המשיבות לבקשה הנוכחית (להלן: בקשות חטיב).

6. ביום 8/7/2020 הגיש המבקש בת"צ 60733-06-20, מר סעיד ג'בארין, בקשה לפי סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, להורות על העברת הדיון בתיק לטיפולי, וזאת בשל קיומן של בקשות מוקדמות העוסקות באותו נושא ומתבררות לפני (קרי, בקשות חטיב), ולאור העובדה כי גם הבקשה הנוכחית מתבררת לפני.

ג'בארין ציין בבקשה, כי בטרם הגיש את בקשת האישור בדק את פנקס התובענות הייצוגיות אולם לא איתר בו את בקשות חטיב בשל מחדל של בא כוחו, עו"ד מוחמד ספורי, לרשום אותן בפנקס כנדרש.

7. בתגובתו לבקשה טען חטיב כי לנוכח העובדה שהבקשות שהוגשו על ידו קודמות בזמן, ולכך ששתי הבקשות הוגשו לכאורה בשם אותה הקבוצה, יש להורות על מחיקת בקשות האישור שהוגשו על ידי ג'בארין וכיאל, בהתאם לסעיף 7(ב)(3) לחוק תובענות ייצוגיות.

8. בסמוך לאחר מכן, הגיש כיאל בקשה לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, ובה עתר להורות על מחיקת בקשות חטיב המוקדמות, ולקבוע כי הבקשה המאוחרת היא זו שתנוהל כנגד המשיבות. נטען, כי בבקשות המוקדמות נפלו פגמים שונים, העלולים לפגוע בחברי הקבוצה. חטיב התנגד לבקשה, וטען כי בבקשות המאוחרות אין כדי להעניק יתרון משמעותי כלשהו לקבוצה המיוצגת ועל כן אין כל הצדקה להורות על מחיקת בקשותיו, הקודמות בזמן.

9. עוד בטרם הוכרעו הבקשות הנזכרות לעיל, ניתנה ביום 22/8/2020 החלטתי כי הסמכות לדון בתובענות הקודמות שהוגשו על ידי חטיב נתונה לבית המשפט האזרחי, ולא לזה המינהלי, בהתאם לסכום התביעה. בהתאם לכך, ולאור העובדה כי סכום תובענות חטיב עמד על סך של כ- 1.3 מיליון ₪, הועבר הדיון בהן לבית משפט השלום.

10. ביום 2/11/2020, ולאחר שהמשיבות השונות הגישו תשובות לבקשת האישור הנוכחית, נערך דיון מקדמי בתיק. בדיון התברר כי המשיבות הסדירו את נושא פרסום הנחיות הנגישות, ועל כן הצדדים הופנו לנסות להגיע להבנות לסיום התיק מחוץ לכתלי בית המשפט.

11. ביום 15/12/2020 התקיים דיון נוסף, בו התברר כי הצדדים לה הצליחו להגיע להבנות. בדיון הודיע בא כוחו של חטיב כי התובענות המתנהלות בבית משפט השלום מצויות בשלבי משא ומתן מתקדמים, וכי הוא עומד על בקשתו שהוגשה לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, קרי על בקשתו למחוק את תובענות כיאל וג'בארין המאוחרות. באי כוח המשיבות השונות התנגדו להותרת שני דיונים מקבילים על כנם, ועתרו לאפשר להם להתמודד עם הטענות המופנות כלפיהם בהליך אחד.

12. למען שלמות התמונה יסופר גם, כי במקביל להליכים המתוארים לעיל, בקשת ג'בארין, המתבררת כאמור לפני כב' השופט בולוס, המשיכה להתנהל אף היא. בתאריך 21/12/2020 נערך דיון בבקשה זו, בו התברר שבא כוחו של חטיב והמשיבות השונות כבר הגיעו להסדרי הסתלקות בתיקים המתבררים בבית משפט השלום. עו"ד אבו חוסיין, בא כוחו של המבקש ג'בארין, טען כי בקשת מרשו שונה מבקשת חטיב, ונשענת על שלושה אדנים אחרים מאלו שבבקשת חטיב. לאחר שהוגשו לתיק הסכמי ההסתלקות שנחתמו בתביעות המתנהלות בבית משפט השלום, הודיע ג'בארין כי הוא עומד על בקשת האישור מטעמו. הבקשה למחיקת בקשת האישור של ג'אברין עודנה תלויה ועומדת להכרעה לפני השופט בולוס, ודיון מקדמי בתיק, לרבות בעניין זה, קבוע ליום 21/4/2021.

דיון והכרעה

13. כפי שאפרט להלן, הגעתי למסקנה כי בשלב זה אין מקום להורות על מחיקת הבקשה לאישור שהגיש כיאל. אפתח את הדיון בתיאור המסגרת הנורמטיבית החלה על העברת דיון לפי חוק תובענות ייצוגיות ולאחר מכן אבחן את הבקשה הנוכחית.

14. חוק תובענות ייצוגיות קובע בסעיף 7 הסדר לאיחוד דיון בתובענות ייצוגיות המעוררות שאלות משותפות של משפט או עובדה. החוק מסדיר הן את שאלת זהות הערכאה בה יתבררו הבקשות הדומות והן את דרך ניהולן. וכך מורה סעיף 7(א), המופנה אל בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה המאוחרת:

(1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.

(2) מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת - לאותו שופט או מותב.

מן האמור עולה כי קיימות שתי חלופות; כאשר מוגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית לבית המשפט, ונמצא שזה מכבר הוגשה במסגרת הליך אחר בקשת אישור קודמת, ובשתיהן מתעוררות שאלות משותפות של עובדה או משפט הזהות או דומות בעיקרן - מוקנית לבית המשפט שהבקשה המאוחרת מונחת בפניו סמכות שבשיקול דעת להורות על העברת הדיון בה למותב הדן בבקשה הקודמת; לעומת זאת, אם מצא בית המשפט שבפניו הוגשה הבקשה המאוחרת שגם הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה הקודמת, מוטל עליו להורות על העברת הדיון בה למותב הדן בבקשה הקודמת (סעיף 7(א)(2) לחוק; בש"א (ת"א) 5317/09 ברן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (31/8/2009)).

15. סעיף 7(ב) מוסיף ומתווה את הדרך שבה על בית המשפט שאליו הועבר דיון בתובענה לנהוג:

(ב) על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:

(1) לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;

(2) לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;

(3) לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור (ההדגשה אינה במקור - ר' ס').

16. התכלית שביסוד סעיף 7 לחוק היא לרכז בידי מותב אחד את הדיון בתובענות שבבסיסן שאלות דומות, בפרט כאשר הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה זהה. זאת מטעמי יעילות הדיון והמערכת השיפוטית, וכמובן טובת הקבוצה שעניינה נדון, ואף טובת הציבור כולו (ע"א 5503/11 דבח נ' דינרי (18/1/2012); בש"א 5317/09 הנ"ל).

בית המשפט שלפניו ירוכזו כל התביעות יראה את התמונה המלאה, ויוכל, באמצעות הכלים שניתנו בידו כאמור בסעיף 7(ב) לחוק - להחליט, לאור התכליות שביסוד החוק ושיקולי יעילות ומשפט, כיצד נכון וצודק יהיה לנהל את הדיון בבקשות האישור או בחלק מהן.

17. ומן הכלל אל הפרט. הבקשה הראשונה להעביר את תביעת ג'בארין לטיפולי (בקשה מס' 4 בבקשת ג'בארין) אינה עומדת עוד להכרעה, משעה שתביעות חטיב הועברו לדיון בבית משפט השלום, ולמעשה כיום אין לפני תביעות קודמות באותו עניין. מכאן, שנותר לדון בבקשת חטיב למחוק את תובענות כיאל וג'בארין (בקשה מס' 5), ובבקשתו הנגדית של כיאל למחוק את תובענות חטיב (בקשה מס' 6).

18. בקשת חטיב להורות על מחיקת תביעת כיאל נסמכת על סעיף 7(ב)(3) לחוק תובענות ייצוגיות. בקשת כיאל נסמכת אף היא על סעיף 7(ב) לחוק. עם זאת סעיף זה איננו רלוונטי לשתי הבקשות. כפי שצוין לעיל, סעיף זה דן באפשרויות העומדות לפתחו של בית המשפט שאליו הועברה תובענה מאוחרת, קרי בשלב השני של בירור בקשות דומות או זהות, ולא בשלב הראשון, המוכרע לפי סעיף 7(א) (ראו: ת"צ (ת"א) 1978/09 עיריית הרצליה נ' פלסר (21/3/2011)). גם נימוקי הצדדים (איכות הבקשה, הייצוג וכיוצ"ב) והסעדים המבוקשים על ידם (מחיקת התובענה האחרת) רלוונטיים בעיקר לשלב השני שלאחר ריכוז התיקים בפני אותו מותב, ולא לשלב הראשון בו אנו מצויים כעת.

19. בקשות חטיב ובקשת כיאל מעוררות שאלות משותפות של עובדה ומשפט, הגם שאין ביניהן זהות מוחלטת. בקשת כיאל נוגעת להפרה לכאורה של הוראות נגישות שונות בתחומי המועצות המקומיות השונות, ובהן: אי מינוי רכז נגישות והעדר פרסום התאמות נגישות שבוצעו בשטחי הרשויות השונות. בקשות חטיב לעומת זאת ממוקדות יותר, ועוסקות בהעדר פרסום רשימת אתרים מונגשים באתרי הרשות. כלומר, בקשות האישור עוסקות באותו הנושא ובאותן המשיבות. מכאן ניתן להניח גם, שחברי הקבוצה בבקשות חטיב נמנים על חברי הקבוצה של בקשת כיאל.

בשים לב לקביעה זו, ובהתאם לסעיף 7(א)(2) לחוק, יש לכאורה להורות על העברת הדיון בבקשת כיאל הנוכחית לבית המשפט שדן בבקשות חטיב.

20. אך בכך לא תם הדיון, שכן כזכור, שווי הפיצוי הנתבע בבקשת כיאל נאמד בכחמישה מיליון ₪, ומכאן שלכאורה, היא אינה מצויה בסמכותו של בית משפט השלום. השאלה האם סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות חל במקום בו בית המשפט הנעבר אינו בעל סמכות עניינית ישירה לדון בתובענה לא נדונה על ידי בית המשפט העליון. במספר מקרים הביעו ערכאות דיוניות דעתן, כי התכליות העומדות בבסיס סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות גוברות על שאלת הסמכות העניינית, וכי ניתן להעביר דיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית גם כאשר הסמכות העניינית לדון בשתי הבקשות היא שונה (ראו: ת"צ (ת"א) 26689-06-19 כהן - אולמן (22/11/2020); והשוו: ת"צ 3637-01-17 טיומקין נ' מכבי שירותי בריאות (22/6/2017)).

21. הצדדים לא התייחסו בטיעוניהם לשאלה האם ניתן להעביר את בקשת האישור של כיאל, שבגדרה נטען כי שווי הפיצוי עולה על 5 מיליון ₪, לבית משפט השלום שלו סמכות עניינית מוגבלת בסכום. מאחר שהטיעונים התמקדו בשיקול הדעת בשלב השני, כלומר בשיקול הדעת של בית המשפט לאחר שכל הבקשות ירוכזו בפניו, ראוי לאפשר להם לטעון גם בעניין זה.

סוף דבר

22. לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה כי בדיון הקרוב, הקבוע ליום 3.3.2021, יוכלו הצדדים להשלים טיעוניהם לעניין העברת בקשת האישור לבית משפט השלום בשים לב לסכום הפיצוי הנתבע. רק לאחר השלמת הטיעון אחליט האם יש להעביר את הדיון בבקשת כיאל אם לאו.

ניתנה היום, י"ז אדר תשפ"א, 01 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.