לפניי בקשה שניה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהיעדר הגנה.

ביום 24.11.2020 ניתן פסק דין "ראשון" בתיק בהיעדר כתב הגנה. הוגשה בקשה לביטולו וביום 3.2.2021 ניתנה החלטה המורה על ביטול פסק הדין (להלן – "פסק הדין הראשון").

בקשה זו עוסקת בפסק הדין השני שניתן בהיעדר הגנה, מיום 24.10.2021 (להלן – "פסק הדין השני").

טענות הצדדים (בתמצית):

1. לטענת המבקש, ביום 1.12.2020 הוגש מטעמו ייפוי כוח, אשר ייפה את כוחו של עו"ד אלכס רוזקובסקי (להלן – "עו"ד רוזקובסקי") לייצגו בכל הקשור לבקשה לביטול פסק הדין הראשון. עם מתן ההחלטה בבקשה זו, במסגרתה כאמור בוטל פסק הדין הראשון – הסתיים הייצוג המשפטי של המבקש ע"י עו"ד רוזקובסקי.

לפיכך, ומשידעה המשיבה כי המבקש הוא עורך דין במקצועו, היה עליה להמציא לו את כתב התביעה, מה שלא עשתה עד היום.

גם ההחלטה שניתנה ביום 19.9.2021, במסגרתה התריע בית המשפט על כך שטרם הוגש בתיק כתב הגנה וניתנה למבקש ארכה בת 30 יום לצורך הגשתו - לא הומצאה לידי המבקש.

בנסיבות אלה יש להורות על ביטול פסק הדין השני.

1. לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות. משבוטל פסק הדין הראשון חלה על המבקש החובה להגיש כתב הגנה, גם ללא הוראת בית המשפט, בשים לב לכך, שהמבקש הוא עורך דין במקצועו אשר מודע היטב להוראות התקנות.

מאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה, ניתנה לו הזדמנות נוספת להגישו בתוך 30 יום, במסגרת החלטה מיום 19.9.2021, אשר הומצא ע"י מזכירות בית המשפט לידי מייצג המבקש – עו"ד רוזקובסקי, בה הוא צפה באמצעות מערכת "נט-המשפט" ומכאן שזו הומצאה לידי המבקש כדין. נוסף על כך, מבדיקה במרשתת עולה שכתובת משרדו של הנתבע וכתובת משרדו של עו"ד רוזקובסקי זהה, דהיינו משרדיהם שכנים, כך שתמוה מדוע ההחלטה לא הובאה לידיעת המבקש.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל כפוף לחיוב המבקש בהוצאות, כפי שיפורט להלן:

תקנה 133 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (החלה על בקשה דנן מכוח הוראת מעבר תקנה 180(ג)(2) לתקנות) קובעת כדלקמן:

"נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד)."

ההכרה הבסיסית עת דנים בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה היא קיומה של זכות גישה חוקתית של כל אדם לערכאות המשפט ולקיומו של דיון אמיתי, בפני בבית המשפט. הפסיקה קובעת, כי על בית המשפט לבחון האם נדרש ביטול של פסק הדין מתוך חובת הצדק בהיעדר המצאה של כתב התביעה. ככל שבוצעה המצאה כדין, בית המשפט נדרש לשקול שני שיקולים עיקריים - מה הייתה הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה במועד ומהם סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש אם יבוטל פסק הדין (רע"א 5736/15 דורון עובד נ פקיד שומה טבריה, פורסם ביום 8.10.15).

1. ביטול מתוך חובת הצדק:

בתיק בית המשפט אין כל אסמכתה ממנה ניתן ללמוד, כי כתב התביעה הומצא לידי המבקש כדין, בשים לב לאמור בהחלטה כבוד הרשם הבכיר מיום 3.2.2021 בדבר מהימנות ההמצאה הנטענת ע"י המשיבה. עם זאת, משהוגשה מטעם המבקש בקשה לביטול פסק הדין הראשון וניתנה החלטה כאמור החלטה המורה על ביטולו שהייתה בידיעת המבקש, ובשים לב לכך שהמבקש עורך דין, עולה המסקנה לפיה המבקש ידע על ההליך המשפטי ועל חובתו להגיש כתב הגנה עם ביטול פסק הדין.

כך גם לא מצאתי לקבל את טענת המבקש לפיה, משעה שייצוגו ע"י עו"ד רוזקובסקי הסתיים ביום 3.2.2021 - עם מתן ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין הראשון, היה על התובעת להמציא את כתב התביעה ועל מזכירות להמציא את החלטות בית המשפט לידיו ולא לידי עו"ד רוזקובסקי - שכן עיון בתיק מלמד, כי מטעם המבקש לא הוגשה כל הודעת עדכון/שינוי לעניין הייצוג המשפטי, הודעה שהיה מצופה ממי שעיסוקו בעריכת דין להגיש.

בנסיבות אלה, אין, לכאורה, מקום לביטולו של פסה"ד מ"חובת הצדק", אלא, לכל היותר, עסקינן בביטול לפי שיקול דעתו של בית המשפט.

1. סיכויי הגנה:

בהתאם לפסיקה, המבחן הוא מבחן של הגנה אפשרית ולאו דווקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקש הוא לשכנע שלכאורה יש לו הגנה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פסק הדין להוכיח את הגנתו באופן מוחלט (ע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז 349). על המבקש להוכיח כי "ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות" (רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח' (פורסם- 27.02.2001)).

אני סבורה כי טענות המבקש עומדות ברף שנקבע בפסיקה ואלה מקימות לזכאותו סיכויי הגנה טובים. הנה כי כן, המבקש טוען כי הוא אינו חב כלפי המשיבה סכום כלשהו שכן החיובים בגין שנת 2017 שולמו באמצעות הוראות קבע, באמצעותה אף גבתה המשיבה מהמבקש כספים ביתר ובניגוד להסכמות הצדדים. כך גם, עצם העובדה שבחודש 3/2018 זוכה חשבונו של המבקש בסכום של 209.5 ₪, מלמדת על כך שלכאורה שלא עמדה אותה עת לחובת המבקש יתרת חובה כלשהי כלפי המשיבה (נספח ב' לכתב התשובה). במצב דברים אלה ראוי שלא לחסום את המבקש מלברר טענותיו.

1. לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסה"ד מיום 24.10.2021, כפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך של 1,500 ₪, אשר ישולמו למשיבה ללא כל קשר לתוצאות ההליך בסיומו עם מתן פסק הדין.

עם הגשת אישור על תשלום ההוצאות, תינתן החלטה על החייאת ההליכים בתיק והגשת כתב הגנה.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשפ"ב, 22 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.