1. לפני התנגדות לביצוע שטר.

2. הנתבע הינו פאיז מסארווה. הנתבע הוא נציג קבוצה לרכישת מקרקעין.

3. התובע הוא שלמה שחר.

4. התובע טען, כי הנתבע הגיש באיחור התנגדות לביצוע שטר ללא כל תשתית עובדתית. אברהם שוסטר ז"ל הוא הנפרע בשיק נשוא ההתנגדות. התובע, אוחז בשיק, היה חבר של הנפרע מזה זמן רב. במאי 2015 ביקש שוסטר הלוואה להקמת גלידרייה בעכו. שוסטר הסביר לתובע, כי עשה כמה עסקאות עם פאיז ומכר לו מגרשים, ומכספי המכירה, הוא יפרע את ההלוואה. בעקבות ההסבר, התובע נתן לשוסטר הלוואה לשנה על סך של 25,000 דולר. שוסטר הסב את השיק בחתימתו לתובע ומסר לו שיק על סך של 100,000 ₪. לאחר ששוסטר מסר את השיק הוא נפטר. הנתבע הגיש את ההתנגדות באיחור של 10 ימים ואף לא הגיש בקשה להארכת מועד. התובע הוא אוחז כשורה בשיק ובעד ערך.

5. לטענת הנתבע, במסגרת תצהיר שהגיש מדובר במעשה תרמית והונאה. כאשר השיק נמסר לפני שלוש שנים לביטחון לשוסטר לביצוע עסקת מקרקעין. אולם העסקה לא יצאה אל הפועל ולפיכך שוסטר צריך היה להחזיר את השיק לפאיז. לא ברור כיצד הגיע השיק לתובע ובאילו נסיבות.

6. במסגרת הדיון טען ב"כ הנתבע כדלקמן:

" מדובר בשיק שנמשך ביום 30.6.16, חלוף כחצי שנה ממועד משיכת השיק הוא הופך להיות התחייבות ולא שטר ובמועד הצגתו ב 30.1.19 לא יכול לשמש שטר. ובניגוד לנטען על ידי הזוכה, לא מדובר במי שאוחז כשורה בשיק.

הנתבע הצהיר שמדובר בתרמית ואני שואל את השאלה, אם לפי התצהיר של התובע, הוא קיבל את השטר בסמיכות לתוקף של השטר ואני מפנה לסעיף 5 לתצהיר של הזוכה, בתחילת 7/16 שוסטר הזמין אותי לבית אבות ומסר לי את השיק, זאת אומרת התובע כבר החזיק בשטר מס' ימים אחרי משיכתו. קרי, אם השיק נמשך ב 30.6.16 ואם המנוח מסר אותו בתחילת יולי, היינו מספר ימים אחרי משיכתו, התובע החזיק בו ויכל לפרוע אותו בבנק. אלא מה, הזוכה, המתין עד סוף 1/19 ולפי גרסת התובע, סעיף 6 לתצהיר, המנוח נפטר ב 2/17, גם ממועד הפטירה של המסב, שהנתבע טוען שזה תרמית שזה לא חתימתו ע"ג השיק וגם הנתבע טוען שהסכם הלוואה הוא מפוברק, מדובר בהונאה, איזה הסבר יש לכך שמ 2/17 חלפה לה תקופה של שנתיים פחות חודש אחד על מנת להציג אותו לבנק, זה יכול להסתדר טוב מאוד עם טענות הנתבע שלכל היותר מדובר בהתחייבות שהתובע אמור להוכיח את התמורה ואת תום הלב שלו, לא מדובר במי שמחזיק בשטר כאוחז כשורה."

7. במסגרת הדיון טען ב"כ התובע כך:

"נכון שבשלב זה אנחנו לא נכנסים למהימנות של המצהיר אבל צריך לבחון אם יש הגנה ולו לכאורה. הרי הכלל הוא ואני מצטט מביהמ"ש העליון "היד הרחבה של מתן רשות להתגונן היא לא רחבה", שבן אדם מגיש תביעה כזאת לקונית ולא מציג אותם, אזי, יש לדחות את ההתנגדות, כל המטרה של ההליך הזה הוא למנוע הליך סרק בביהמ"ש. אני רוצה להפנות לכמה הלכות פסוקות - 594/85. בשנת 2015, מר שוסטר שהיה חבר של מרשי ביקש ממנו הלוואה של 25,000 דולר כדי לפתוח גלידריה בעכו ואז מרשי מסר לו את הכסף במזומן, הבטיח להשיב את זה כשנה אחרי זה או חצי שנה, לא הסתייע הדבר ומרשי המתין.מר שוסטר עשה עסקה כלשהי עם האדון, והאדון שהיה אמור לשלם את התמורה עם הנתבע, הנתבע שהיה אמור לשלם את הכסף במזומן עבור אותה עסקה, כפי שאפשר לראות בתצהיר של מר גרשון, מסר שיק מזומן, אני רוצה להפנות את בהמ"ש לעובדה שהשיק לא רשום לביטחון. גם שהעסקה לא יצאה אל הפועל, עסקה ערטילאית שאנחנו לא יודעים במה מדובר, האדון לא ביטל את השיק, זה מצטרף לעובדה שהוא לא הגיש תביעה לא נגד עוה"ד על אותה תרמית שעשה איתו, גם לא נגד שוסטר עוד בחייו וגם לא אחרי מותו שלא תבע את העזבון, נקודת המוצא היא שאת הכסף היה אמור לשלם, השיק עצמו הוא סחיר, אפילו לא כתוב למוטב בלבד."

8. סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב, או תביעה בסכום קצוב, המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר. אשר על כן יש לבחון את ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר.

9. "הנחת המוצא היא כי הנטל בו נושא מבקש הרשות להתגונן קל הוא. הוא "איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית", והרשות תוענק לו כאשר "התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה" (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (25.11.1993)).

10. יחד עם זאת, על מנת "להראות הגנה אפשרית אין די בהצגת טענות כלליות. ניתן לסכם את עמדת הפסיקה בעניין באופן הבא: מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בטענות הגנה-לכאורה ולו בדוחק, אך עליו להתכבד ולפרט בתצהיר מטעמו את העובדות שעליהן מבוססות טענותיו (וראו ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1) 390, 399 (1999); ע"א 5063/08 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (21.12.2011); רע"א 3912/12 אייקום תקשורת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 (11.11.2012)). הנטל המוטל על המבקש אינו רב, אך הוא קיים." [רע"א 8123/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 11.12.18)].

11. תקנה 20(ד) לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים. תקנה זו החליפה את תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בהתאם להלכה שנפסקה לגבי תקנה 210, יעשה בית המשפט שימוש בסמכות זו כאשר תצהיר ההגנה "כמעט" לא מגלה הגנה, וההגנה נראית על פניה קלושה ביותר או כאשר ההגנה לוקה בחוסר בהירות. בקביעת התנאים על בית המשפט להתחשב בסכום התביעה ובסיכויי ההגנה (ראה לעניין זה רע"א 3532/06 עזבון המנוח יוסף הבי ז"ל נ' בנק הפועלים בע"מ (12.6.2006).

12. במקרה דנן, תצהיר המבקש והחקירה הנגדית כמעט ואינם מראים הגנה. התובע לכאורה הוא אוחז כשורה ואוחז בעד ערך. לעומת זאת, הגנתו של הנתבע היא לקונית ואינה מפורטת דיה. במקביל יש להתחשב בכך ששוסטר הנפרע נפטר וכיוון שכך יש מקום לברר את נסיבות מתן השיק.

13. לסיכום, אני מוצא לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדה. קובע כי תינתן למבקש הרשות להתגונן כנגד הפקדת סך של 35,000 ש"ח בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 1.4.22.

14. אשר להארכת המועד, תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל , תש"ם-1979 קובעת כי המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר הוא 30 יום מיום המצאת האזהרה. שעה שמדובר במועד הקבוע בחיקוק, על מנת להאריך את המועד, נדרשים טעמים מיוחדים, כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד-1984. אולם, סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה גם מסעיף 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ועל כן הפעלת סמכותו של רשם להארכת מועד אינה מותנית בקיומו של טעם מיוחד (ראו בהקשר זה ע"א 1229/01 בוקסנבאום נ' מלכה (פורסם בנבו, 28.5.2002). אני סבור כי טענות הגנתו של המבקש בצירוף נסיבות ההליך המתוארות, מהווים הצדקה להארכת המועד.

15. אם ההפקדה תבוצע במועד, אתן הוראות לגבי המשך ניהול ההליך. ככל שההפקדה לא תבוצע במועד, תדחה ההתנגדות ואז אורה לשפעל את התיק במסגרת הוצאה לפועל.

ניתנה היום, ו' אדר ב' תשפ"ב, 09 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.