11 נובמבר 2020

לפני:

כב' הרשמת תמר עציון פלץ

החלטה

1. לפניי בקשה לפטור את המבקשת/התובעת מתשלום אגרה בסך של כ- 1,184 ₪ (לפי כתב התביעה המקורי), בגין התביעה שהגישה כנגד הנתבעים לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתה בנתבעת 1, ובגין סיומה (להלן: הבקשה והתביעה, בהתאמה).
2. בתמצית, טוענת התובעת, אלמנה כבת 75, כי היא מתקיימת מקצבאות בלבד ואינה עובדת, וכן אין לה נכסים או חסכונות והיא מתגוררת בשכירות, וסובלת מליקויים רפואיים.
3. הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים, כי התובעת אינה עומדת בתנאים הנדרשים לקבלת פטור מתשלום אגרה, משלא הוכיחה העדר יכולת כלכלית, ואף לא הציגה ראיות לקיומן של עילות התביעה, לא כל שכן כנגד הנתבעים 3-2 באופן אישי.

המסגרת הנורמטיבית

1. תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח- 2008 (להלן: התקנות), קובעת כך:

"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;

(ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב)...."

1. מלשון התקנות וההלכה הפסוקה עולה, כי על בית הדין לבחון את יכולתו הכלכלית של המבקש פטור מתשלום אגרה, וכן אם התביעה שהגיש מגלה, על פניה, עילת תביעה. מדובר בשני תנאים מצטברים שנטל הוכחתם מוטל על כתפי המבקש (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נ' נשיץ ברנדס, ניתנה ביום 14.2.2010; ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4), 721).
2. כמו כן נפסק, כי פטור מתשלום אגרה, שמשמעותו הישענות על הקופה הציבורית, צריך להינתן במקרים חריגים וכמוצא אחרון בלבד, וככל שיש בידו של אדם לשאת בעלות האגרה, ולו באמצעות נטילת הלוואות, אל לא להיות לטורח על הציבור.

מן הכלל אל הפרט

1. מנספחי הבקשה עולה, כי התובעת מקבלת קצבה חודשית מטעם המוסד לביטוח לאומי בסך כ- 3,269 ₪, וכן סיוע בשכר דירה מטעם משרד הבינוי והשיכון בגובה 1,300 ₪ לחודש.
2. כמו כן התובעת לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי ניסתה ליטול הלוואה מהבנק לצורך תשלום אגרת התביעה וסורבה, כדרישת הפסיקה (רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, ניתנה ביום 21.9.2010, בסעיף 10 להחלטה), ואף לא הבהירה כיצד היא נושאת בתשלום שכר הטרחה לבאת כוחה. זאת, על אף שבהתאם לפסיקה נדרש המבקש פטור מאגרה לממן את תשלום האגרה מאותו מקור המשמש למימון עלות הייצוג שלו עצמו (רע"א 8327/08 לוי נ' פרזון אגודה חקלאית, ניתנה ביום 30.11.2008, בסעיף 2 להחלטה).
3. בנסיבות אלה לא השתכנעתי כי התובעת עומדת בדרישות הפסיקה לצורך קבלת פטור מתשלום אגרת תביעה, וזאת על אף נתוניה האישיים ויתרת החובה בחשבונה (כ- 5,000 ₪ נכון לחודש 7/2020).
4. לפיכך, ומשאין להעניק פטור מתשלום אגרה אלא במקרים חריגים, הבקשה נדחית.
5. עם זאת, לפנים משורת הדין ובשל נסיבותיה האישיות של התובעת (אלמנה כבת 75 המתגוררת בגפה ובשכירות, ואינה עובדת למחייתה), רשאית התובעת לשלם את האגרה באמצעות ארבעה תשלומים רצופים ושווים, והמזכירות תנפיק ארבעה שוברי תשלום כאמור.
6. בנסיבות העניין ועל מנת להימנע מהכבדה יתירה, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד חשוון תשפ"א (11 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.