לפניי בקשה מטעם התובעת לצירוף ראיות חדשות, בנוסף לראיות שכבר הוגשו בעבר ע"י הצדדים (להלן – "בקשת הראיות החדשות").

בהחלטה זו אדון גם בעניין דיוני נוסף שהעליתי ביוזמתי במהלך ישיבת קדם המשפט האחרונה מיום 7.11.2022, בשאלה האם יש מקום למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בנושא חשבונאי.

יצוין כי תיק זה עבר לטיפולי בחודש מאי השנה, לאחר שטופל בעבר ע"י מותב קבוע אחר.

רקע דיוני

הליכים בתיק ביהמ"ש הנדון

• ביום 16.7.2020 נפתח תיק בימ"ש זה לשם דיון בהתנגדות מטעם הנתבע לביצוע שטר חוב ע"ס קרן של 800,000 ₪ מיום 25.7.2016 (לתאריך פירעון 25.12.2016) בתיק הוצל"פ 536710-12-19 בלשכת ההוצל"פ בת"א (להלן – "ההתנגדות" ו"שטר החוב", בהתאמה).
  • עפ"י לשון שטר החוב:
    • הנתבע הוא עושה השטר היחיד.
    • השטר נעשה לטובת: התובעת ו/או משה שהרבני ו/או ברמי יהודה.
    • "תמורה: השטר ניתן כנגד הלוואות שניתנו ו/או יינתנו בעתיד ללווים מר עזיזי דוד...וחברת אוריונטל בע"מ ...על ידי המלווים משה שהרבני ו/או ברמי יהודה ו/או חברת בלפור חברה למסחר (1985) בע"מ".
• ביום 7.8.20202 ניתנה החלטה מפורטת בדבר עיכוב הליכי הוצל"פ בתיק ההוצל"פ הנ"ל, כנגד הפקדת עירבון של 25,000 ₪ בקופת ביהמ"ש, שאכן הופקד בהמשך.
• בימים 20.8.2020 ו-2.9.2020 ניתנו החלטות שבהן התקבלה ההתנגדות, משמע ניתנה רשות להתגונן, לאחר שהנתבע שילם לתובעת הוצאות ע"ס 3,000 ₪ שנפסקו בגין האיחור בהגשת ההתנגדות. יצוין כי לא נערך דיון פרונטאלי בהתנגדות, כך ששני המצהירים בתצהירי ההתנגדות לא נחקרו על תצהיריהם.
• ביום 3.5.2021 נערכה ישיבת קדם משפט ראשונה.
• ביום 24.5.2021 הודיעו הצדדים על כך שהליך הגישור שקיימו לא צלח וכן הודיעו על הסכמתם לגבי סדר ומועד הגשת ראיות הצדדים (הנתבע יפתח בהבאת ראיות).
• ביום 26.7.2021 הוגשו ראיות הנתבע:
  • תצהיר עדות ראשית מיום 25.7.2021 של הנתבע.
  • תצהיר עדות ראשית מיום 25.7.2021 של מר דוד עזיזי, בנו של הנתבע (להלן – "בן הנתבע").
• ביום 5.1.2022 הוגשו ראיות התובעת:
  • תצהיר עדות ראשית מיום 27.12.2021 של עו"ד יהודה ברמי (להלן – "עו"ד ברמי").
  • תצהיר עדות ראשית מיום 28.12.2021 של מר משה שהרבני (להלן – "מר שהרבני").
  • תצהיר עדות ראשית מיום 30.10.2021 של מר אלי ברוך חנאי.
• ביום 15.8.2022 הוגשה בקשת הראיות החדשות. הבקשה נתמכת בתצהיר מיום 14.8.2022 של מר שהרבני. יצוין כי הראיות עצמן צורפו לבקשה, עוד בטרם נערך דיון בבקשה.
  • ביום 16.8.2022 הוריתי על העברת הבקשה לתשובת הנתבע.
  • ביום 31.8.2022 הוגשה תשובת הנתבע לבקשה. לתשובה צורף תצהיר הנתבע מיום 30.8.2022.
  • ביום 1.9.2022 הוריתי על העברת התשובה לתגובת התובעת.
  • ביום 7.9.2022 הוגשה תגובת התובעת לתשובת הנתבע.
  • ביום 7.9.2022 קבעתי כי הבקשה תידון בישיבת הקדם המשפט הבאה בפניי.
  • בישיבת קדם המשפט מיום 7.11.2022 שלהלן נדונה גם בקשת הראיות החדשות, ושני המצהירים הנ"ל (מטעם התובעת ומטעם הנתבע) נחקרו בדיון על תצהיריהם הנ"ל.
• ביום 7.11.2022 נערכה בפניי ישיבת קדם משפט שנייה.
  • הישיבה הוקלטה במסגרת פרויקט תיעוד דיונים, כך שקובץ השמע בתיק משמש כפרוטוקול, ובנוסף לתיק נסרק ביום 10.11.2022 תמליל של הדיון המוקלט.
  • בישיבה נדונה בקשת הראיות החדשות, ושני המצהירים הנ"ל נחקרו בחקירה נגדית ע"י בעל הדין שכנגד על תצהיריהם הנ"ל.
  • בישיבה זו חקרתי גם אני קצרות, עפ"י סמכותי בישיבת קדם משפט, את שני הנ"ל.
  • בהחלטה שמסיימת את הישיבה הוריתי לצדדים להודיע עד יום 15.11.2022 האם הם מקבלים את המלצתי למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בנושא חשבונאי רלוונטי שפורט בהחלטה.
• עמדות הצדדים לגבי הצעת ביהמ"ש בדבר מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בנושא חשבונאי:
  • ביום 13.11.2022 הוגשה עמדת התובעת, שבה התנגדה למינוי מוצע כזה.
  • ביום 15.11.2022 הוגשה עמדת הנתבע, שבה הסכים למינוי מוצע כזה.

הליכים בתיק בימ"ש מקביל – ה"פ (שלום ת"א) 15447-06-20

• ביום 7.6.2020 הגישו הנתבע, בן הנתבע ואוריונטל נגד התובעת, עו"ד ברמי ומר שהרבני כתב תביעה לסעד הצהרתי החופף בתוכנו למעשה את טענות ההגנה העיקריות שהעלה הנתבע בתיק שבנדון וכמפורט להלן.
• ביום 1.7.2020 נערך דיון בבקשת התובעים לסעד זמני של עיכוב הליכי הוצל"פ רלוונטיים, שבמסגרתו נמחק הנתבע שלנו כתובע שם מכתב התביעה, בהסכמת הצדדים נוכח המלצת ביהמ"ש. בפרוטוקול הדיון אין פירוט של נסיבות מחיקה זו, אך יש להניח שהן קשורות לדברים שנכתבו בהחלטת ביהמ"ש שם מיום 28.6.2020 לקראת הדיון, דברים בהם מוצגת דרך המלך עבור הנתבע שלנו להעלות טענותיו במסגרת הליך של התנגדות לביצוע שטר.
• ביום 29.7.2020 הוגש כתב הגנה משותף מטעם כל הנתבעים.
• ביום 6.11.2020 הוחלט על קבלת בקשת הנתבעים שם לחייב את שני התובעים הנותרים שם בהפקדת ערובה ע"ס 90,000 ש"ח להבטחת הוצאות הנתבעים.
• ביום 9.12.2020 נדחתה התביעה, מאחר שהתובעים הנותרים שם לא הפקידו הערובה הנ"ל.

הכרעה

טענות ההגנה העיקריות שהעלה הנתבע בהתנגדות, שהפכה לכתב הגנה, הן:

• שטר החוב מושא התביעה שבנדון נחתם במועד חתימת ההסכם השלישי להלן.
  • יוער כי ההסכם השלישי נעשה עפ"י הרשום בו ביום 28.6.2016 ואילו שטר החוב נעשה עפ"י התאריך (המודפס) הרשום בו ביום 25.7.2016.
  • עוד יוער כי בלשון ההסכם השלישי אין התייחסות לשטר החוב שלנו (וגם לא לכל שטר חוב אחר) וכי בלשון שטר החוב אין התייחסות קונקרטית להסכם השלישי (קיימת התייחסות כללית, כמצוטט מעלה מלשון שטר החוב, להסכמי הלוואה בעבר ובעתיד שניתנו או יינתנו לבן הנתבע ולאוריונטל – ולא לנתבע עצמו).
• ההלוואה, שלפירעונה נחתם שטר החוב, לא ניתנה ע"י התובעת (אלא ע"י עו"ד ברמי ומר שהרבני), ולכן אין ולא יכול להיות חוב של הנתבע לתובעת.
• לחילופין, ההלוואה, שלפירעונה נחתם שטר החוב, ניתנה באופן בלתי חוקי ובתנאי ריבית קיצוניים ואסורים (גם בניגוד לחוק אשראי הוגן, תשנ"ג - 1993), ולכן הסכמי ההלוואה בטלים.
• לחילופי חילופין, ההלוואה, שלפירעונה נחתם שטר החוב, ניתנה באופן בלתי חוקי ובתנאי ריבית קיצוניים ואסורים (גם בניגוד לחוק אשראי הוגן, תשנ"ג - 1993), ולכן יש להתערב בגובה הריבית עפ"י ההלוואה ולקבוע ריבית חלופים חוקית מותרת, שעל פיה ולאור מה שכבר שולם בפועל בגין ההלוואה (נטען ששולם סכום כולל של 1,554,000 ₪), יש לקבוע שההלוואה כבר נפרעה ולא קיים עוד כל חוב בר פירעון.
• בנוסף ובתוך כל הטענות העיקריות הנ"ל, טוען הנתבע כי ההלוואה ניתנה למעשה לבן הנתבע, לשם כיסוי חובותיו האישיים לנושים שונים בשוק האפור.
• בנוסף ובתוך כל הטענות העיקריות הנ"ל, טוען הנתבע גם כי עו"ד ברמי שימש, בטרם חתימת הסכמי ההלוואה, כב"כ הנתבע ובן הנתבע, והוא ניצל מעמדו זו בקביעת תנאיי ההלוואה הקשים מבחינת הנתבע ובן הנתבע, תוך ניגוד עניינים.

ממכלול טענות וראיות הצדדים עולה שנחתמו בין הצדדים ההסכמים הרלוונטיים הבאים:

• "הסכם הלוואה" מיום 25.5.2012 בין התובעת, כמלווה, לבין שלושה: הנתבע, בן הנתבע וחברת אוריונטל בע"מ (להלן – "אוריונטל" ו-"ההסכם הראשון").
  • העתק ההסכם הראשון צורף כנספח ח' לתצהירי התביעה הנ"ל.
  • בכותרת ההסכם נכתב בכתב יד התאריך 25.5.2012, אך בסעיף 5 להסכם נכתב בדפוס כי ההסכם נחתם ביום 24.5.2012.
  • עפ"י ההסכם ניתנת הלוואה בסך 1,000,000 ₪, לחשבונות בנק שונים של אוריונטל.
  • עפ"י ההסכם על הלווים להחזיר ההלוואה בתוך 6 חודשים מיום חתימת ההסכם.
  • עפ"י ההסכם סכום ההלוואה נושא ריבית חודשית בסך 3% (נכתב כי "שיעור ריבית זה בחישוב שנתי אפקטיבי הינו 44.1%"), כאשר במשה שהלווים לא יעמדו בתנאי ההלוואה, הם מחויבים לשלם "ריבית פיגורים בשיעור חודשי של 3.5%" (נכתב כי "שיעור ריבית זה בחישוב שנתי אפקטיבי הינו 51.1%").
  • עפ"י ההסכם הוענק למלווה ביטחון בדמות שעבוד זכויותיה של אוריונטל בשני נכסי מקרקעין.
  • עפ"י ההסכם הוענק למלווה ביטחון נוסף בדמות חתימת הלווים על שטר חוב "על כל סכום ההלוואה והריבית להבטחת החזר ההלוואה".
• "הסכם נוסף בנוגע להלוואה" מיום 25.5.2012 בין עו"ד ברמי ומר שהרבני, כמלווים, לבין הנתבע, בן הנתבע ואוריונטל, כלווים, וכן לבין התובעת, "מצד שלישי" (להלן – "ההסכם השני").
  • העתק ההסכם השני צורף כנספח 1 לתצהירי ההגנה הנ"ל.
  • בהסכם השני נכתב והוסכם, כי בהסכם הראשון "נפלה טעות בכל הנוגע לזהות המלווה, כך שבלפור (התובעת – א.כ.) נרשמה בטעות כמלווה במקום שהרבני וברמי" ולכן הצדדים מבקשים לתקן טעות זו "וכן להסדיר את החלפת זהות המלווה בלפור לזהותם של המלווים שהרבני וברמי אשר יבואו ויכנסו בנעליה של בלפור וזאת בכפוף לתנאים המפורטים בהסכם זה...".
  • בהסכם השני נכתב והוסכם, כי כל הבטוחות שניתנו ע"י הלווים במסגרת ההסכם הראשון "יעמדו לטובת הבטחת הסכם ההלוואה המתוקן וכל הצדדים מסכימים כי בלפור תעביר את זכויותיה לפי הסכמי המשכון למלווים וכי המלווים יוכלו לעשות באמצעות בלפור שימוש בהסכמי המשכון כדי להבטיח את פירעון ההלוואה שנתנו ואת פירעון ההסכם המתוקן".
• "כתב הארכת הסכם הלוואה" מיום 28.6.2016 בין עו"ד ברמי ומר שהרבני, כמלווים, לבין הנתבע, בן הנתבע ואוריונטל, כלווים (להלן – "ההסכם השלישי").
  • העתק ההסכם השלישי צורף כנספח 6 לתצהירי ההגנה הנ"ל.
  • עפ"י לשון ההסכם השלישי, הוא בא בהמשך להסכמים הראשון והשני הנ"ל.
  • נכתב בהסכם השלישי כי מתוך סכום ההלוואה המקורי הנ"ל של 1,000,000 ₪ "הוחזרו 300,000 ₪ (שלוש מאות אלף ₪) קרן. כיום הסכום עומד על סך של 700,000 ₪ (שבע מאות אלף ₪)".
  • עוד נכתב בהסכם השלישי כי מועד החזר ההלוואה לפי ההסכמים המקוריים הנ"ל נדחה/הוארך מספר פעמים בעבר וזאת באותם תנאים של ההסכמים המקוריים, ובהסכם השלישי הוסכם לדחות פעם נוספת את מועד החזר ההלוואה בשנתיים מיום חתימת ההסכם השלישי, באותם תנאים של ההסכמים המקוריים.
  • עם זאת, בהסכם השלישי הוסכם "לשנות את ריבית ההלוואה כך שתעמוד על 2% לחודש שישולמו מדי חודש בחודשו".
  • בסעיף 3 להסכם השלישי נכתב כי הביטחונות המקוריים (שפורטו רק כמשכונות הנ"ל אבל לא צוין שטר החוב הנ"ל שניתן במסגרת ההסכמים המקוריים) "יחולו וימשיכו בין הצדדים גם בתקופת הארכה"

בקשת הראיות החדשות

כזכור וכמפורט מעלה, ראיות התביעה הוגשו עוד ביום 5.1.2022, וזאת לאחר שהוגשו תחילה ראיות ההגנה ועפ"י הסכמת הצדדים.

בבקשה מבוקש לאפשר לתובעת לצרף ראיות חדשות שלדבריה לא היו בידיה בעבר והגיעו לידיה (תצלום שני שיקים שניתנו ע"י בן הנתבע למלווה בשם ראובן חביבזדה למועדי פירעון בשנים 2018 ו-2020, שהנתבע נחזה להיות חתום כערב על גביהם). נטען כי ראיות אלו סותרות הצהרה שניתנה ע"י הנתבע בדיון קדם המשפט הנ"ל מיום 3.5.2022 לפיה הוא לא ערב לעסקאות אחרות שנעשו ע"י בנו. התובעת מוסיפה וטוענת בבקשה, כי ביקשה בעבר מהנתבע לחשוף בפניה מסמכים כאלה, אך הנתבע טען כי מסמכים כאלה אינם בידיו.

בתשובת הנתבע לבקשה הוא מתנגד לבקשה, ומעלה נימוקים שונים: התובעת צירפה לבקשה את הראייה עצמה, באופן אסור ופסול; התובעת נמנעת מלמסור פירוט מתבקש לגבי נסיבות ועיתוי הגעת הראיות לידיה; הנתבע כופר בחתימתו הנחזית באחד השיקים ואינו זוכר אם חתם על גבי השיק השני. הנתבע מבקש כי אם הבקשה תיעתר, יותנה הדבר בחיוב התובעת להעיד את משה וראובן חביבזדה.

בתגובת התובע לתשובת הנתבע, היא חוזרת על בקשתה. יצוין כי בתשובה זו מעלה התובעת גם טענת עובדה חדשה (בדבר נסיבות הגעת הראיות לידיה), מבלי לתמוך זאת בתצהיר.

הכרעה: לאחר שנתתי דעתי למכלול טענות ומסמכי הצדדים, אני מוצא להיעתר לבקשת הראיות החדשות, בכפוף לכך שהתובעת תשלם בפועל לנתבע הוצאות בסך 8,000 ₪ עד יום 15.12.2022. נימוקיי:

• אכן, כטענת הנתבע, נפל פגם בכך שהתובעת הרשתה לעצמה לצרף בפועל את הראיות עצמן לבקשתה. היה עליה רק לבקש להגישן, ולא להציב בפני ביהמ"ש עובדה מוגמרת ולאלצו לעיין בראיות עצמן.
• אכן, כטענת הנתבע, התובעת נמנעה מלפרט היטב (באופן מתבקש מאוד) כיצד בדיוק ומתי בדיוק הגיעו הראיות החדשות לידיה, גם בשים לב לדברי הנתבע המצביעים על זיקה בין הראיות הללו לבין אחת ממצהירי התביעה.
• התובעת אף העלתה כאמור בתשובתה טענת עובדה מבלי לתמוך אותה בתצהיר.
• עולה ספק בנסיבות האם התובעת יכולה הייתה להשיג הראיות כבר במועד הגשת ראיותיה המקוריות, ספק שהתובעת לא הפיגה בדבריה. גם מחקירתו של מר שהרבני בדיון בפניי הוא לא ידע למסור עובדות קונקרטיות בסיסיות לגבי נסיבות הבירור על אודות שני השיקים והשגתם, ובהקשר זה אף לא ידע לנקוב בשם האדם שסיפר לתובעת על השיקים הללו, ואף התברר מדבריו של מר שהרבני כי לא הוא עצמו פעל להשגת השיקים אלא היה זה עו"ד ברמי, שמשום מה לא הוא הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה.
• מחקירתו בפניי של מר שהרבני התרשמתי שהתובעת לא ביקשה מהנתבע בעבר לחשוף את שני השיקים הללו דווקא, בניגוד לתצהירו של מר שהרבני התומך בבקשה.
• בנסיבות כולן ומאחר שטרם נערך ואף טרם נקבע דיון הוכחות, סבורני שניתן לרפא מחדליה הנ"ל של התובעת בחיוב בהוצאות הולמות ומאזנות, כאשר נתתי דעתי כמובן גם לטענה לפיה יש בראיות הללו כדי לשפוך אור על מהימנות עדותו/גרסתו של הנתבע. יצוין בהקשר זה, כי לא התרשמתי שהראיות מושא הבקשה רלוונטיות לליבת המחלוקות שבין הצדדים בתיק זה, התרשמות שגם היא מקהה את עוקץ הבקשה מנקודת מבטו של הנתבע.
• איני מוצא לקבל את עמדת הנתבע בדבר חיוב התובעת בהעדת עדים נוספים מטעמה, מה גם שהדבר עלול לסרבל את ההליכים. יוזכר לנתבע כי הוא כופר בחתימותיו הנחזות בשיקים (לפחות לגבי אחד השיקים), ועפ"י הדין במקרה כזה נטל הוכחת אותנטיות החתימות מוטל על התובעת, וזה אמור להיות עניינה ולא עניינו כיצד לעמוד בנטל הוכחה זה.

יש למנות מומחה מטעם ביהמ"ש בנושא חשבונאי

בהמשך להמלצתי בישיבת קדם המשפט ביום 7.11.2022 ולאחר שעיינתי בעמדות הצדדים לגבה, אני מוצא לקבוע כי יש למנות מומחה מטעם ביהמ"ש בנושא החשבונאי, כפי תוכן המלצתי בהחלטה המסיימת בדיון, וזאת חרף התנגדותה של התובעת לכך.

איני מקבל את נימוק התובעת בעמדתה הנ"ל, לפיו אין רלוונטיות וצורך בחוות דעת מומחה כזו. אני דווקא סבור שבהחלט יש בה גם רלוונטיות וגם צורך. רלוונטיות – מאחר שקיימות טענות הגנה לתחולת חוק אשראי הוגן, ולטעמי ודאי בשלב דיוני זה לא ניתן (כעמדת התובעת) לקבוע נחרצות שאין תחולה לחוק זה (ולהתרשמותי המסכת החוזית והעובדתית הרלוונטית שהוצגה ע"י שני הצדדים רחוקה מלהיות ברורה, פשוטה ומדברת בעד עצמה). הדבר יצריך גם בירור עובדתי וגם ניתוח משפטי, שייעשו בהמשך הדרך. ובאשר לצורך – בין הצדדים או מי מטעמם ישנה מסכת ארוכת שנים של חיובים ותשלומים והסדרים שונים (עם תכנים משתנים), גם לגבי קרן החוב וגם לגבי הריביות הרלוונטיות, ונחוצה בהחלטה חוות דעת של איש מקצוע בעל מומחיות רלוונטית (רואה חשבון למשל), שיוכל לקבל לידיו את מסמכי ונתוני הצדדים הרלוונטיים שהוגשו לתיק זה (לרבות טענת מר שהרבני בדיון מיום 7.11.2022 כי ישנם כספים המיועדים לחלוקה גם לתובעת מתוך מימוש משכון רלוונטי שניתן כביטחון במסגרת ההסכמים שלנו), לנתחם בכלים מקצועיים ולהוציא מהם מקנות רלוונטיות. וכפי שכבר הבהרתי בהחלטתי בדיון, אין כוונה שאותו מומחה יכריע בשאלות מהותיות שבמחלוקת (למשל מהי הריבית שהיה צריך לשלמה או האם יש או אין תחולה לחוק אשראי הוגן) – אלו יידונו ויוכרעו ע"י ביהמ"ש על סמך התשתית הראייתית הקיימת – אלא הכוונה היא שהמומחה יסייע לביהמ"ש וגם לבעלי הדין במיפוי וארגון מסודרים ומקצועיים של נתוני ומסמכי ההתחשבנות הכספית הרלוונטית, עפ"י כל אחת מהחלופות הרלוונטיות הבאות:

• חלופה לפיה הריביות הנכונות הן אלו הקבועות בשלושת ההסכמים הנ"ל, כלשון ההסכמים.
• חלופה לפיה הריביות הנכונות הן בהתאם לעמדת הנתבע (החלופית) בכתב ההגנה, משמע ריבית שנתית מקובלת של 7% לשנה.
• חלופה לפיה הריביות הנכונות הן אלו המרביות לפי חוק אשראי הוגן.
• חלופה לפיה התובעת אינה זכאית לכל ריבית מכל סוג, אלא להפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד.
• חלופה לפיה התובעת אינה זכאית לכל ריבית מכל סוג וגם לא להפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, אלא להחזרי קרן בלבד של ההלוואה.

מצופה שבחוות דעת כזו יהיו כמה מסקנות אפשריות, לפי כל אחת מהחלופות הנ"ל. למשל, מסקנה לפיה עפ"י חלופה מסוימת קיים עדיין חוב כספי, תוך פירוט והבהרת המסקנה, לעומת מסקנה אפשרית אחרת, לפיה עפ"י חלופה מסוימת אחרת לא קיים/נותר כל חוב כספי.

לא מצאתי בנסיבות שדי בתצהירים ובמסמכים שהגישה התובעת בעניין החשבונאי, וזאת מאחר שהיא לא הגישה חוות דעת מומחה דווקא, שנחוצה והכרחית בנסיבות.

כפי שציינתי בהחלטה בדיון מיום 7.11.2022 בשלב זה ייעשה מימון חווה"ד במימון ביניים.

נוכח העדיפות הידועה והמוכרת לכך שזהות המומחה תיקבע עפ"י הסכמת הצדדים, אבקש מב"כ הצדדים לבוא בדברים בעניין זה ולהציע עד יום 15.12.2022 מועמדים מוסכמים למינוי כמומחה מטעם ביהמ"ש. בהיעדר הסכמה, יציג כל צד שלושה מועמדים. יש לפרט על כל מועמד – פרטים אישיים, פרטי התקשרות עמו (כתובת וטלפון נייד) וכן תכני מומחיותו.

תז"פ 17.12.2022

ניתנה היום, ח' כסלו תשפ"ג, 02 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.