בפניי בקשה למחיקת כותרת בתיק אשר נפתח בגין תובענה בסדר דין מקוצר, על סך 162,000 ₪, ולחלופין למתן רשות להתגונן.

רקע

בכתב התביעה טוענים המשיבים, שהם בעלים של שתי דירות בבית משותף אשר חתמו על הסכם תמ"א עם המבקשת (להלן – "ההסכם"). מועד המסירה הצפוי היה 4 באוקטובר 2016, אך בפועל בוצעה המסירה ביום 17 ביולי 2019. מכיון שהמבקשת איחרה במסירת הדירות ובהתאם להסכם, מגיע לכלל הדיירים פיצוי מוסכם בסך 10,000 ₪ לכל חודש איחור בגין שלושת חודשי האיחור הראשונים וכן סך של 15,000 ₪ בגין כל חודש איחור נוסף. בהתאם, לכל אחת מששת הדירות בבניין מגיע פיצוי בגובה שישית מהסכום האמור, קרי 81,000 ₪ לדירה.

בבקשה למחיקת כותרת טוענת המבקשת, שהתביעה לא עומדת בדרישה לסכום קצוב, שכן לא מדובר בתביעה בגין איחור במסירת דירה, אלא באיחור (מוכחש) בהשלמת ביצוע עבודות ספציפיות כמפורט בהסכם התמ"א. בנוסף, הפיצוי הנקוב בהסכם אמור להיות מחולק בין כל דיירי הבניין "לפי שיקול דעתם", ולא נשמעה דעת יתר דיירי הבניין.

דיון והכרעה

תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות"), אשר סמכויות הרשמים עודן מעוגנות בהן לאור הוראות המעבר [ראו תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון) (תיקון), התשפ"א – 2020 שפורסמו ביום 27.12.20], מגדירה את סוגי התביעות שיכולות להתברר לפי סדר דין מקוצר, כך:

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות -

(א) מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב".

אם כן, התביעה צריכה למלא אחר שלוש דרישות המנויות בתקנה האמורה:

(1) תביעה על סכום קצוב;

(2) תביעה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא;

(3) קיומן של ראיות בכתב לעילת התביעה.

במקרה שלא התקיימו התנאים האמורים או אחד מהם, התביעה אינה בת סדר דין מקוצר ויש למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר".

זהו שלב מקדמי שאיננו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ואיננו מחייב בחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקיפה המצויה בידי התובע ונועדה להוכחת תביעתו על כל פרטיה.

כאשר בוחנים האם תביעה ראויה להיות מוכתרת כתביעה בסדר דין מקוצר, יש לבחון זאת מתוך כתב התביעה עצמו. המבקש למחוק את הכותרת צריך להראות כי מתוך העיון בכתב התביעה עולה שלא מתקיימים תנאי הסף אשר על התובע לעמוד בהם כדי להכתירה בכותרת "בסדר דין מקוצר".

מן הכלל אל הפרט

איני מקבלת את טענת המבקשת לפיה סכום התביעה אינו קצוב.

כאמור, התנאי הראשון בו על התביעה לעמוד על מנת להיות כשירה להתברר בסדר דין מקוצר, היא הדרישה שתהיה על סכום קצוב. סכום קצוב "פירושו שהחישוב יהיה עניין אריתמטי גרידא ללא צורך בשומה או בהערכה" [ראה: ע"א 410/88 רום חברה לביטוח בע"מ נ' כוכב בע"מ (10.12.1989); וכן ע"א 734/83 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ (8.3.1984)].

סכום קצוב הינו סכום שגובהו מוסכם מראש בין הצדדים או - אם הוא אינו מוסכם, הוא ניתן לקביעה בחישוב חשבוני פשוט להבדיל מסכום שנקבע לפי שיקול דעת שיפוטי.

החישוב האריתמטי מופיע בסעיף 19 לכתב התביעה והוא נתמך בנספחים שצורפו לכתב התביעה. מקובלת עליי טענת המשיבים לפיה טענות המבקשת בעניין זה הן במהותן טענות הגנה, ולא טענות שיש בהן כדי להביא לכלל מסקנה שהסכום אינו סכום קצוב.

בהתאם אני קובעת, כי דינה של הכותרת "בסדר דין מקוצר" להוותר על כנה.

סיכום

הבקשה נדחית והכותרת נותרת על כנה.

המבקשת תשא בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך של 2,000 ₪.

אשר לבקשת הרשות להתגונן אשר בפניי, אני קובעת כדלקמן:

הבקשה תידון בפניי ביום 4 ביולי 2021 בשעה 10:30.

המשיבים רשאים להודיע שהם מסכימים למתן רשות להתגונן (אף מבלי להודות בעובדות), וזאת לשם קידום התיק וקביעתו לדיון לגופו של עניין, עד ליום 1 במרץ 2021.

ככל שלא תנתן הודעה כאמור, הבקשה תידון בפניי במועד שנקבע.

לדיון הוקצו 60 דקות והצדדים יהיו ערוכים לסיכומים בעל פה במועד זה.

בקשות דחייה יש להגיש עד 3 שבועות לפני המועד בכדי שניתן יהיה לנצל את המועד שיתפנה לטובת תיקים אחרים. את הבקשה יש להגיש תוך ציון עמדת הצד השני ומועדים מתואמים במידת האפשר. בקשות ללא ציון עמדת הצד השני – יידחו אלא במקרים מיוחדים.

המזכירות תזמן הצדדים. 

ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"א, 13 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.