1. שקלתי מכלול טענות הצדדים במסגרת בקשת התובעים למתן פסק דין בתביעה בנימוק כי המחלוקת בתביעה נדונה והוכרעה בהליך קודם, ולא מצאתי לעת הזו לקבל את הבקשה.
2. התובעים הינם בעלי שתי דירות מגורים בבית משותף והנתבעת הינה חברה קבלנית.

במועדים הרלוונטיים לתביעה התקשרו בעלי הבניין, והתובעים בכללם, עם הנתבעת בהסכם לביצוע עבודות בהתאם לתוכנית תמ''א 38. בהסכם נקבע, בין היתר, מועד השלמת העבודות ומסירת הדירות לדיירי הבניין, כמו גם הפיצוי המוסכם עבור הפרת התחייבות זו. מאחר והדירות לא נמסרו לתובעים במועד שנקבע בהסכם, הוגשה תביעה דנן וזאת בהליך של סדר דין מקוצר, לפיה התובעים מבקשים לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בסך של 162,000 ש''ח.

יצוין כי בעלי דירות אחרים באותו בניין הגישו נגד הנתבעת תביעה לתשלום פיצוי בשל האיחור בהשלמת העבודות בהתאם לאותו הסכם ובה העלתה הנתבעת טענות הגנה דומות, אם לא זהות, לטענות אשר העלתה בתביעה דנן (להלן : ''ההליך הקודם''). ההליך הקודם נדון לגופו וניתן בו פסק דין לפיו התביעה התקבלה. הנתבעת הגישה ערעור על פסק הדין, אולם הערעור נדחה.

1. במסגרת תביעה דנן הגישה הנתבעת בקשה למתן רשות להתגונן שנדונה והתקבלה בהחלטת כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר מיום 08.07.2021 (להלן: ''ההחלטה''). בדיון בבקשה למתן רשות להתגונן העלו התובעים את הטענה כי פסק הדין שניתן בהליך הקודם יוצר מעשה בית דין, ובנדון נקבע בהחלטה כדלקמן:

''מקובלת עלי טענת ב''כ המבקשת לפיה ככלל לצורך השתק פלוגתא יש צורך בזהות בין בעלי הדין, אולם מאידך נקבע בעבר בשורה של פס"ד שיתכנו מקרים בהם אין צורך בזהות כאמור. עם זאת וככלל באותם מקרים ואף כפי שמופיע בפס''ד שצירף ב"כ המשיבים המצב העובדתי היה שמדובר בחליף של בעל הדין או באדם שהיה חלק מההליך הקודם בין כצד ובין כעד.

מכל מקום ומבלי לקבוע מסמרות בשלב זה לשאלה אם יש או אין השתק פלוגתא אני סבורה שגם עניין זה ראוי להתברר בהליך מלא, גם לאור העדר הזהות, גם לאור טענות ההגנה הספציפיות שיש כלפי המשיבה 3 וכן לא ניתן להתעלם מכך שגם בפסה''ד שניתן על ידי כב' השופטת קלמפנר נבון התביעה לא התקבלה במלואה כי אם באופן חלקי בהסתמך על העובדות והנתונים שהיו שם וגם עניין זה צריך להתברר במשפט מלא''.

התובעים, ושיקוליהם עימם, לא נקטו בהליכי ערעור על ההחלטה. בנסיבות העניין, מאחר והח''מ אינו יושב כערכאת ערעור על אותה החלטה, אזי אין מקום לשנות את האמור בה ולקבל התביעה על סמך טענת השתק עילה מבלי לברר את הטענה במסגרת ההליך.

1. יודגש כי אין באמור לעיל משום דחיית טענת התובעים בדבר קיומו של השתק עילה, אלא דחיית בירור הטענה לשלב מאוחר יותר.

בהקשר זה ראוי להבהיר כי עמדת הנתבעת, לפיה יש לדחות את טענת השתק עילה מאחר ולא מתקיים אחד מיסודותיה - זהות בעלי הדין, ליתר דיוק זהות התובעים בתביעה דנן והתובעים בהליך הקודם – אינה נקייה מספקות כלל ועיקר. בנדון נפסק ב-ע''א 95551/04 אספן בניה ופיתוח בע''מ נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו), אליו מפנה הנתבעת בטיעוניה, ביחס לדרישת זהות בעלי הדין, כדלקמן:

''תנאי רביעי לביסוסו של השתק פלוגתא הוא זהות בעלי הדין בהתדיינות הראשונה שהוכרעה ובהתדיינות המאוחרת, או היות הצדדים בהתדיינות המאוחרת חליפיהם של הצדדים בהתדיינות הראשונה או היותם 'קרובים משפטית' לבעלי הדין שהתדיינו במקרה הראשון'' (שם, פסקה 14).

יוצא אפוא, כי די בקביעה כי בין התובעים כאן לבין התובעים בהליך הקודם קיימת ''קרבה משפטית'' על מנת לקיים אחר תנאי זהות בעלי הדין, על כל המשתמע מכך.

1. לאור האמור לעיל, לעת הזו לא מצאתי להיעתר לבקשת התובעים ולהורות על מתן פסק דין בשל מעשה בית דין.

בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

1. עד ליום 04.09.2022 יודיעו הצדדים, במידת האפשר במשותף, עמדתם ביחס להפניית המחלוקת בתביעה להליך של גישור.
2. לעיוני ביום 05.09.2022.

ניתנה היום, כ"ב אב תשפ"ב, 19 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.