1. בפניי בקשת הנאמנת, גב' NICOLE TESTA MEHDIPOUR (להלן: "הנאמנת" ו- "המבקשת" בהתאמה), להכרה בהליך זר עיקרי, המתנהל כנגד החייבת, הגב' SANDRA LEONOR SAENZ (להלן: "החייבת"), בארה"ב, פלורידה.
2. ביום 29.01.2019 המבקשת מונתה לתפקידה כנאמנת על נכסי החייבת, על ידי בית המשפט המוסמך בפלורידה, במסגרת תיק חדלות פירעון המתנהל בעניינה של החייבת.
3. הבקשה נתמכת בתצהיר המבקשת, המאמת את עובדות הבקשה, וצורפה אליה החלטתו של בית המשפט המוסמך בפלורידה המורה על עניני חדלות הפירעון של החייבת ועל מינויה של המבקשת לתפקיד נאמנת.
4. לטענת הנאמנת, מחקירות שביצעה במסגרת תפקידה, עלה כי במהלך שנת 2014, החייבת באמצעות אמה, העבירה למעלה ממיליון דולר, אותם החזיקה בחשבון בנק שוויצרי לחשבון בנק בישראל, כאשר מכספים אלו נרכשו נכסי נדל"ן בארץ, וכיום אחיה של החייבת מתגורר עם משפחתו בנכס בירושלים.
5. הנאמנת טוענת, כי צו ההכרה דרוש, על מנת לאפשר לה להשלים חקירותיה אחר נכסי החייבת שהועברו לישראל וכן אחר צדדים שלישיים הקשורים בחייבת, לרבות אמה ואחיה. יחד עם זאת, ככל ויהיה צורך, הנאמנת תנהל הליך לביטול הענקות ו/או להשבת הנכסים ככל ורישום הנכסים ע"ש בני משפחת החייבת יתגלה כפיקטיבי.
6. ביום 25.08.2020 התקבלה תגובת החייבת, אשר התנגדה לבקשה זו, בטענה כי אינה אזרחית ישראל ומעולם לא התגוררה בישראל וכי אינה בעלת נכסים בישראל. בנוסף טוענת החייבת, כי ישראל נעדרת סמכות לדון בבקשה זו, שעה שהנאמן בארה"ב לא הגיש בקשה זו וכן בקשה זו מקדימה זמנה.
7. עוד טענה החייבת, כי בהתאם להחלטת בית המשפט המוסמך בארה"ב, הנכס הקיים בישראל ידון במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בארה"ב, לפי החוק האמריקאי.
8. בנוסף נטען על-ידי החייבת, כי אין לה יכולת כלכלית להתדיין באופן עצמאי בישראל.
9. ביום 23.09.2020 הממונה הגישה את תגובתה, במסגרתה המליצה לאשר את הבקשה להכרה בהליך הזר, לפי הוראותיו של חלק ט' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "החוק").
10. לטענת הממונה, דברי ההסבר לחוק, תכליתו ומטרותיו של הוראות חלק זה, ביניהם לאפשר התמודדות יעילה יותר עם הליכי חדלות פירעון שיש להם היבטים בין לאומיים, שיתוף פעולה בין הרשויות המוסמכות במדינת ישראל לבין הרשויות המוסמכות במדינות הזרות ועוד, מצדיקים קבלת הבקשה.

דיון

1. הליכי חדלות פירעון בין לאומיים מוסדרים בחלק ט' של החוק. בדברי ההסבר להצעת החוק (להלן: "דברי ההסבר") ה"ח הממשלה – 1027, עמ' 743-744, כ"ב באדר א' התשע"ו, 02.03.2016, פורטו בפתחו של חלק ט' תכליתו ומטרותיו ובזו הלשון:

"ההסדר שמוצע לקבוע בחלק ט' לחוק המוצע נועד לאפשר התמודדות יעילה יותר עם הליכי חדלות פירעון שיש להם היבטים בין–לאומיים. החקיקה הישראלית כמעט שאינה מסדירה היבטים בין– לאומיים של דיני חדלות הפירעון, ובתי המשפט השלימו את החסר בפסיקה. הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים הם הליכים שבהם לחייב חדל הפירעון יש נכסים בכמה מדינות, או שחלק מהנושים אינם אזרחי המדינה שבה מתנהל הליך חדלות הפירעון.

…

הצורך בהסדרת הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים בחוק הלך וגדל עם השנים, ככל שהכלכלה הישראלית הפכה לחלק מהכלכלה העולמית. העדר הסדרה של הליכי חדלות פירעון בעלי היבטים בין–לאומיים עלול להביא לקושי בשיקום עסקים בין–לאומיים אשר נקלעים לקשיים כלכליים. זאת בשל העדר כלים המאפשרים חלוקה יעילה והוגנת של נכסי החייב בין הנושים, וכן בשל פגיעה ביכולת להשיא את ערכם של אותם נכסים. בנוסף, אי–הוודאות לגבי תוצאות הליכי חדלות פירעון בין– לאומיים מהווה תמריץ שלילי להשקעות בין–לאומיות. בעיה נוספת שהולכת ונעשית נפוצה בהקשר זה היא הסתרת נכסים בידי חייבים או העברתם למדינות זרות במטרה להונות נושים. העולם המודרני מקל על ביצוע פעולות כאלה, ומגדיל את הפיתוי לבצען. מנגנון שיתוף הפעולה הבין–לאומי שמוצע לקבוע בחלק זה, נועד להתמודד גם עם תופעה זו.

חלק זה מטרתו לקבוע מנגנון יעיל לטיפול בהליכי חדלות פירעון בין–לאומיים, וכן לקדם את המטרות האלה: שיתוף פעולה בין הרשויות המוסמכות במדינת ישראל לבין הרשויות המוסמכות במדינות זרות המנהלות הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים; שיפור הוודאות המשפטית בנוגע לתחומי מסחר והשקעות; הגנה על האינטרסים של כלל הנושים ובעלי העניין בהליך ובכללם החייב; הגנה על נכסי החייב והשאת ערכם; וכן סיוע בשיקום עסקים השרויים במצוקה כלכלית, ובדרך זו - הגנה על השקעות ושימור תעסוקה".

1. כבר נקבע כי:

"הנה כי כן, המטרות העיקריות העומדות בבסיס הסדר ספציפי זה הן הגדלת היעילות בהתמודדות עם הליכי חדלות פירעון בין-לאומיים ועידוד שיתוף פעולה של הרשויות המוסמכות בישראל עם מקבילותיהן במדינות העולם השונות. מטרות אלה צריכות לעמוד לנגד עינינו בבואנו לדון בתיקי חדלות פירעון בעל היבטים בין-לאומיים בכלל,  ובמקרה שלפנינו בפרט. ואכן, כדי לקדם תכליות אלה, קובע ס' 308(א) לחוק כי הרשות המוסמכת בישראל, קרי, בית המשפט או הממונה, תפעל בשיתוף פעולה מירבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר". (חדל"ת (ת"א) 5936-10-19‏‏ גרדה בינטר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (20.05.2020), פיסקה 19).

1. סעיף 301 לחוק קובע, כי ישנם 2 תנאים מצטברים הדרושים לשם הכרה בהליך זר:

"301. (א)  הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה בהליך זר, יכיר בית המשפט בהליך זר כהליך זר עיקרי או כהליך זר משני, אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:

(1)   ההליך הוא הליך זר עיקרי או הליך זר משני;

(2)   מגיש בקשת ההכרה הוא בעל תפקיד זר.

          (ב)  לשם החלטתו, רשאי בית המשפט להסתמך על המסמכים שהוגשו לו לפי סעיף 300(ב).

(ג)...".

1. סעיף 293 לחוק מגדיר מונחים אלו כדלקמן:

"הליך זר" – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים, לרבות באופן זמני, יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו;

          "הליך זר משני" – הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית;

           "הליך זר עיקרי" – הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת;

"בעל תפקיד זר" – מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה;

1. בענייננו, התנאים המצטברים כאמור לעיל מתקיימים, שכן מרכז עניינה של החייבת הוא בארה"ב כטענתה ולכן, הליך חדלות הפירעון המתנהל בקשר אליה בפלורידה הוא הליך זר עיקרי. בנוסף לכך, המבקשת הוסמכה במסגרת ההליך הזר לכהן כנאמנת על נכסי החייבת ומשכך היא בעלת תפקיד זר. כמו כן, ביום 12.05.2020 בית המשפט המוסמך בפלורידה הסמיך את המבקשת להגיש בקשתה נשוא ההחלטה.
2. לפיכך, אין לקבל את טענת החייבת, כי ישראל נעדרת סמכות היות והנאמן בארה"ב לא הגיש בקשה זו, שכן המבקשת היא הנאמנת מטעם ביהמ"ש בארה"ב והגישה בקשה זו לאחר שהוסמכה לכך על ידו.
3. זאת ועוד, טענת החייבת כי אינה אזרחית ישראל ומעולם לא התגוררה בישראל וכי אינה בעלת נכסים בישראל, אינה רלוונטית כלל, משום שמנגנון שיתוף הפעולה הבין לאומי עם רשויות זרות, נועד בין היתר, להתמודד עם בעיית הסתרת נכסים בידי חייבים או העברתם למדינות זרות במטרה להונות נושים (ר' הציטוט לעיל מדברי ההסבר).
4. באשר לחוסר יכולתה הכלכלית של החייבת להתדיין בישראל, אין בה כשלעצמה כדי להביא לדחיית הבקשה, שעה שכל תנאי החוק מתקיימים.
5. בנסיבות, אני מורה על מתן צו הכרה בהליך הזר כהליך עיקרי בהתאם לסעיפים 300-301 לחוק. כמו כן, בהתאם לאמור בסעיף 302(א)(1) לחוק, אני מורה על השהיית פירעון חובות העבר של החייבת ועל הקפאת ההליכים נגדה, וכן על השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייבת או שעבודו.
6. הצו יעמוד על כנו למשך שנה מהיום. ככל מי מהצדדים יסבור שקמה עלה לעיון מחדש במשך התקופה שנקבעה תוגש בקשה מתאימה.
7. המבקשת תעדכן את בית המשפט על שינויים מהותיים ו/או הליכים זרים נוספים המתנהלים בעניינה של החייבת ועל שינויים שיחולו בדין הזר.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשפ"א, 08 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.