1. לפניי בקשה למינוי נאמן זמני לחברת כנפי משק תור בע"מ (להלן: "החברה") מחמת חדלות פירעונה. המבקשים נמנים על נושיה של החברה.
2. החברה עסקה עד חודש מרץ 2020 בענף התיירות, לרבות תיירות פנים ותיירות חוץ.
3. בעקבות משבר הקורונה נקלעה החברה לסחרור עסקי, שכלל גל ביטולים של הזמנות מצד לקוחות, ביטול טיסות ונופשים מצד ספקים וירידה דרסטית בהיקף ההזמנות העתידיות. מאז חודש מרץ 2020 פעילות החברה מושבתת. עובדיה פוטרו וכיום היא מעסיקה עובד אחד בלבד.
4. בעקבות המשבר אליו נקלעה החברה נערכה בדיקה על ידי דירקטוריון החברה, שפתחה לא פחות מאשר תיבת פנדורה. התברר כי לאורך שנים רבות, מאז שנת 2006, בוצע רישום כוזב בספרי החברה, באופן שהציג קיומם של חובות מלקוחות פיקטיביים, בסכומים שהחלו בסך של 10.8 מליון ₪ והגיעו בשנת 2017 לסכום של כ- 59 מליון ₪. כלומר, ספרי החברה שיקפו באופן כוזב, לאורך תקופה של כ- 14 שנה, נכסים שכלל אינם קיימים, בהיקף של עשרות מליוני ש"ח. בעקבות הגילוי האמור, הוגשה תלונה במשטרה נגד מי שהיו על פי החשד מעורבים ברישומים הפיקטיביים.
5. אין חולק שהחברה מצוייה בחדלות פירעון חריפה, שכלל אינה קשורה למשבר הקורונה, אלא מדובר במצב שנמשך שנים רבות אך הוסתר בהצלחה רבה מעיני הנושים. חובותיה של החברה כלפי צדדים שלישיים נאמדים בסכום של כ- 48 מליון ₪, מתוכו סך של כ- 38 מליון ₪ כלפי בנקים, והשאר כלפי לקוחות, ספקים ועובדים. כמו כן, החברה טוענת שהיא חייבת לחברת האם שלה, משקי הקיבוצים אגש"ח בע"מ (להלן: "חברת האם"), סך של 42 מליון ₪.
6. אל מול החובות, ניצבת מסת נכסים המוערכת בסך כולל של כ- 12 מליון ₪ בלבד, הכוללת מקדמות ששולמו לספקים בסך של כ- 10 מליון ₪ וכן חובות לגבייה בסך של כשני מליון ₪.
7. מכאן הבקשה שלפניי, שנקבעה לדיון באולם.
8. יודגש כי ההליך העיקרי שנקטו הנושים- בקשה לצו פתיחה בהליכים- קבוע לדיון ליום 22.11.2020. החלטתי זו מתייחסת איפוא אך ורק לשאלה האם יש מקום למינוי נאמן זמני לחברה.
9. לקראת הדיון הגישה החברה הצעה להסדר נושים שאיננו במסגרת צו לפתיחה בהליכים. הלכה למעשה, מדובר בהצעה שמאחוריה ניצבת חברת האם, והיא המקור הכספי לסכומים המוצעים לנושים במסגרת ההסדר. על פי הצעת החברה, תשלם חברת האם לקופת ההסדר סכום כולל של 32 מליון ₪, ובתמורה יומחו לחברת האם כל חובותיה של החברה, וחשוב מכך, כל זכויות התביעה, לרבות מכח עילות נזיקיות, שיש למי מנושי החברה כלפי החברה וכלפי כל צד שלישי בקשר לחברה (כלומר, גם כלפי חברת האם ונושאי המשרה בה). לפי הצעת ההסדר, ימונה מנהל הסדר אשר ינהל תביעות נגד מי שימצא לנכון, ותקבולי התביעות הללו ישמשו לכיסוי עלויות ההליכים, להחזר הסך של 32 מליון ₪ לחברת האם וכן לצורך פרעון חובה של החברה לחברת האם. משמע- לאחר כיסוי הוצאות ההליכים, התקבולים כולם יגיעו בסופו של דבר לחברת האם, ולה בלבד. בנוסף תוותר חברת האם, כלפי קופת ההסדר, על נשייתה בחברה, המסתכמת לטענתה בסך של כ- 42 מליון ₪.
10. מקצת מהנושים הודיעו על התנגדות נחרצת להסדר המוצע. הטענה העיקרית היא שחברת האם מנסה לקנות בנזיד עדשים הגנה מפני תביעות נגדה ונגד נושאי המשרה שלה, שהם גם חלק מנושאי המשרה בחברה שקרסה. לטענתם של נושים אלה, אין מקום לוותר מראש על זכות התביעה נגד כל מי שהיו מעורבים ברישום הפיקטיבי בספרי החברה, ונגד מי שהיו אמורים לפקח על החברה ולמנוע מצב דברים שכזה, אך כשלו במלאכתם זו. אם נקרא לילד בשמו- נושים אלה טוענים כי יש מקום להגשת תביעות לא רק נגד חברת האם, אלא גם תביעות אישיות נגד מנהליה, שחלקם הם גם מנהליה של החברה שקרסה, והסכום המוצע על ידי חברת האם כדי למנוע מראש תביעות שכאלה, נראה להם נמוך מדי.
11. מנגד, הבנקים (בנק לאומי לישראל בע"מ והבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ), המייצגים רוב ברור של ערך הנשייה (כ- 38 מליון ₪ מתוך נשייה כוללת של צדדים שלישיים בסך של כ- 48 מליון ₪), דווקא תומכים במתווה של כינוס אסיפות לצורך אישור הצעת ההסדר של החברה, בנימוק שעדיפה ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ. קרי, הבנקים מעדיפים, במקום מינוי של נאמן זמני, לקבל כבר כעת סכום בלתי מבוטל מאת חברת האם, במקום להמתין שנים ארוכות עד למתן פסקי דין בתביעות שתוגשנה נגד כל מי שהיו מעורבים בקריסתה של החברה, מה גם שנוכח חקירת המשטרה, ממילא לא יהיה ניתן לנהל באופן יעיל תביעות נגד האחראים לקריסה כל זמן שהחקירה המשטרתית מתנהלת, כדי לא לשבש את החקירה. החשש של הבנקים הוא שתביעות כאלה, אם תנוהלנה, לא רק שתארכנה שנים רבות, אלא שבסופו של דבר, הסכום שיושג באמצעותן, לא יהיה גבוה מזה שניתן להשיג כבר כיום, במסגרת ההסדר המוצע.
12. הממונה סבור כי יש לכבד את רצונם של הבנקים, המייצגים רוב ערך בולט של הנשייה, ולכן יש מקום להורות על כינוס אסיפות נושים כפי שמציעה החברה.
13. לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לעת הזו לעכב את ההחלטה בדבר כינוס אסיפות נושים, ומאידך, יש למנות לחברה נאמן זמני, והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.
14. כפי שצויין בפתח הדברים, אין חולק שעסקינן בחברה חדלת פירעון. אין גם חולק שחלופת השיקום אינה עומדת על הפרק, ומכאן שאחת דינה של החברה, אם לא יושג הסדר נושים שימנע זאת, להגיע לפירוק. הכלל הוא שאם הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט למנות נאמן זמני לתאגיד אם שוכנע לכאורה שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים (ס' 20(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "החוק")). נוכח העובדה שהחברה חדלת פירעון, מתקיים בעניינה התנאי למתן צו לפתיחת הליכים.
15. השאלה היא האם ראוי כבר כעת לתת עדיפות ברורה לחלופה של הסדר נושים, עוד בטרם מונה נאמן זמני לחברה, או שמא ראוי תחילה למנות נאמן זמני, ורק לאחר מכן לשקול את האפשרות להורות על כינוס אסיפות נושים לצורך דיון בהצעת ההסדר. לטעמי, מבין שתי החלופות הללו, עדיפה החלופה הראשונה. לעת הזו, רב הנסתר על הנגלה בכל הנוגע לזהותם של האחראים לקריסתה של החברה. בעוד שלגבי המעורבים באופן אקטיבי בביצוע הרישומים הכוזבים, התמונה המצטיירת היא די ברורה וידועה זהותם של הנוגעים בדבר, הרי שיש עדיין לנסות ולברר, ולו גם באופן ראשוני בלבד, את מידת אחריותם למצב שנוצר, של מי שפיקחו או היו אמורים לפקח על התנהלותה של החברה, ולהעריך את סיכוייה של תביעה אפשרית כלפיהם, כמו גם את סיכויי הגבייה של תביעה שכזו. רק לאחר הערכה ראשונית שכזו, ניתן יהיה לגבש עמדה מושכלת בנוגע לשאלה האם חלופת ההסדר, תוך ויתור על זכויות תביעה, עדיפה לנושים על פני חלופת הפירוק שיש עימה שמירה של זכויות התביעה. כמובן שבסופו של דבר יש לתת משקל מוגבר לרצונם של הנושים (הגם שלא בהכרח מכריע), אך עדיין ראוי להניח בפניהם (וגם בפני בית המשפט) תשתית עובדתית ומשפטית מושכלת בטרם יגבשו באופן סופי את עמדתם.
16. בנסיבות אלה יש מקום למנות לחברה נאמן זמני, שעיקר תפקידו לעת הזו יהיה לבדוק את כדאיותו של ההסדר המוצע לנושים והאם ניתן לשפרו, ולהגיש את מסקנותיו והמלצותיו לנושים ולבית המשפט.
17. אשר על כן, אני ממנה לתפקיד נאמן זמני של החברה את עו"ד שאול קוטלר, בכפוף להפקדת התחייבות עצמית בסך של 200,000 ש"ח. כמו כן ניתן בזאת צו האוסר לפרוע את חובות העבר של החברה וכן צו להקפאת הליכים נגדה. הנאמן הזמני יקבל לידיו את הסמכויות הנתונות לאורגנים של החברה ולנושאי המשרה בה, כאמור בס' 43 לחוק. ככל שהנאמן הזמני יסבור כי נחוצה הרחבה של סמכויותיו, יגיש בקשה מתאימה לבית המשפט.
18. הנאמן הזמני יגיש עד ליום 10.9.2020 דו"ח ראשוני עם המלצות בכל הנוגע להסדר הנושים שעל הפרק.
19. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' אב תש"פ, 10 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.