מבוא

1. לפניי בקשה לאישור הסדר נושים ותכנית לשיקום כלכלי לחברת כנפי משק תור בע"מ (להלן: "החברה"), בהתאם לסעיף 86 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון" או "החוק").

הבקשה הוגשה על ידי הנאמן שמונה לחברה (להלן: "הנאמן").

1. החברה עסקה עד חודש מארס 2020 בענף תיירות הפנים והחוץ. החברה נקלעה לסחרור עסקי שנחשף לראשונה בעקבות פרוץ משבר הקורונה. בבדיקה שנערכה בעקבות המשבר ביוזמת דירקטוריון החברה התגלו ממצאים חמורים ביותר. בקצירת האומר יצויין כי מדובר בניפוח הכנסות תרמיתי שבוצע לאורך שנים רבות בדו"חות הכספיים של החברה, בהם הוצגה יתרת חוב כביכול של לקוחות שסכומה כ-57 מיליון ₪, אשר כל קשר בינה ובין המציאות היה מקרי בהחלט. בנסיבות אלה התברר גם כי מדובר בחברה חדלת פירעון.
2. ביום 23.7.2020 הוגשה נגד החברה בקשה למתן צו פתיחה בהליכים על ידי חלק מנושיה.
3. ביום 10.08.2020 מונה לחברה נאמן זמני. בסמוך לאחר מכן, ביצע הנאמן הזמני חקירה מעמיקה, בסיועו של רואה-חשבון, בנוגע לנסיבות קריסתה של החברה, ואף הגיש דו"ח מפורט בכל הנוגע למידת המעורבות של נושאי משרה בחברה וכן של גורמים חיצוניים במצב אליו נקלעה החברה.
4. כבר מתחילת ההליך נעשו נסיונות נמרצים לגיבושו של הסדר נושים לחברה, בניצוחה של בעלת השליטה בחברה, היא משקי הקיבוצים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "חברת האם"), אשר הציעה בתחילת הדרך לשלם לנושי החברה סכום כולל של 32 מליון ₪, כנגד סילוק טענות נגדה והמחאת זכויות התביעה של הנושים אליה. הצעה זו נתקלה בהתנגדות ובסופו של דבר לא הבשילה.
5. ביום 22.11.2020 ניתן צו פתיחה בהליכים נגד החברה וכן צו לפירוקה. הנאמן הזמני מונה לנאמן קבוע.
6. בחודשים אפריל ומאי 2021 הגיש הנאמן שורה של בקשות למתן הוראות נגד מי שראה כאחראים לקריסתה של החברה, קרי, הדירקטורים ונושאי המשרה (בקשה 36), רואי החשבון (בקשה 37) וחברת האם (בקשה 39). במסגרת בקשות אלה ביקש הנאמן לחייב את המשיבים שם בתשלום סך של 58 מליון ₪ לקופת הפירוק של החברה.
7. בסופו של דבר ועוד בטרם נדונו הבקשות הללו לגופן, גובשה הצעה להסדר נושים ותכנית שיקום עדכניים, והם אלה שעומדים כעת על הפרק (להלן ביחד: "הצעת ההסדר").
8. לפי הצעת ההסדר, חברת האם תזרים לקופת ההסדר סך של 40 מליון ₪ (בגיבוי כספי של הדירקטורים, רואי החשבון והמבטחים שלהם). מתוך סכום זה, סך של 25 מליון ₪ ישולם לנושים המובטחים, הלא הם בנק לאומי לישראל בע"מ והבנק הבינלאומי לישראל בע"מ (להלן: "הנושים המובטחים"), כנגד המחאה בלתי חוזרת של כל זכויות הנושים המובטחים כלפי החברה וכלפי כל צד שלישי שהוא. סך נוסף של 15 מליון ₪ ישמש לצורך תשלום דיבידנד בשיעור של 65% ל"נושים האחרים" כהגדרתם בהצעת ההסדר (מדובר בכל נושי החברה מלבד הנושים המובטחים וחברת האם) (להלן: "הנושים האחרים"), בהתאם להכרעות של הנאמן בתביעות החוב שהוגשו לו. כנגד תשלום זה יוותרו הנושים האחרים על כל טענה, תביעה או חוב שיש להם כלפי החברה, כלפי דירקטורים ונושאי משרה בחברה ומבטחיהם, כלפי רואי החשבון ומבטחיהם, כלפי חברת האם וכלפי מי שמכונים "הגורמים התורמים" (קרי, אלו שמשתתפים בתרומה הכספית הנדרשת לקופת ההסדר, הלא הם הדירקטורים, רואי החשבון והמבטחים). כמו כן, יינתן צו חוסם המונע כל תביעה וטענה של מי מהנושים האחרים כלפי כל המשיבים בבקשות הנאמן.
9. עוד קובעת הצעת ההסדר כי עם ביצוע התשלומים הנדרשים לפי הצעת ההסדר, יסתיים הליך הפירוק והחברה תצא ממנו כשהיא נקיה וחופשיה מכל חוב שהוא (למעט חובות החברה לחברת האם).
10. הצעת ההסדר מבטיחה תשלום לנושים האחרים תוך 7 ימים ממועד ההכרעה בתביעות החוב שלהם (או ממועד הערעור על ההכרעה).
11. הצעת ההסדר מותנית, בין השאר, במתן צו חוסם לפיו החל ממועד השלמת ההסדר אף אחד מהנושים האחרים לא יהיה רשאי לנקוט נגד החברה או נגד חברת האם או נגד צד שלישי בהליך משפטי כלשהו בגין כל חבות בקשר עם החברה.
12. תנאי מהותי נוסף במסגרת הצעת ההסדר הוא שכל תביעת חוב שלא הוגשה עד ליום 25.5.2021 תידחה במלואה (למעט שש תביעות חוב בסכום כולל של כ- 37 אלף ₪ שהוגשו באיחור קל), משום שיהיה בכך כדי לגרוע משיעור הדיבידנד של 65% שהובטח לנושים האחרים, מה שישמיט את הבסיס על פיו הושגה תמיכתם בהצעת ההסדר.
13. ביום 25.8.2021 ניתן אישור לכנס את אסיפות הנושים לצורך דיון והצבעה על הצעת ההסדר.
14. ביום 5.9.2021 נערכו אסיפות כאמור והתקיימה הצבעה בנוגע להצעת ההסדר.

באסיפת הנושים המובטחים זכתה הצעת ההסדר לתמיכה מלאה של שני הנושים המובטחים; באסיפת הנושים בדין קדימה הושגה תמיכה מלאה של שני המשתתפים; באסיפת המוסד לביטוח לאומי הושגה תמיכה של המוסד לביטוח לאומי; באסיפת הנושים הרגילים הושגה תמיכה של 74 משתתפים מתוך 75, המייצגים ערך נשיה של 77.1% (אם תיספר גם תמיכת הבנקים, בכובעם כנושים רגילים בגין יתרת נשייתם שאינה נפרעת, שיעור התמיכה גבוה הרבה יותר). הנושה היחיד שהתנגד להצעת ההסדר היה שלומי קדים, מי שכיהן כמנכ"ל החברה עובר לקריסתה (להלן: "קדים"). יצויין כי קדים הגיש תביעת חוב בסך של 2,424,290 ₪ שטרם נבדקה, אך לצורך חישוב כח ההצבעה של קדים הניח הנאמן כי תביעתו תאושר במלואה.

מכאן עולה שההסדר זכה לרוב מנין ורוב ערך כנדרש בכל אחת מבין האסיפות. למעשה, מדובר ברוב מוחץ של כלל המשתתפים בכלל האסיפות, למעט קדים.

1. לקראת הדיון שנקבע לצורך אישור הצעת ההסדר, הוגשו התנגדויות של שניים בלבד. האחד, אייל שמש, מי שכיהן כסמנכ"ל הכספים של החברה עובר לקריסתה (להלן: "שמש"), וכיום הוא איננו נמנה עוד על נושיה (תביעת החוב שלו שולמה במלואה על ידי המוסד לביטוח לאומי). המתנגד השני הוא קדים.
2. בקצירת האומר, במסגרת התנגדויות אלה טוענים שמש וקדים כי לא יעלה על הדעת שכל מי שגרם לקריסתה של החברה ייצא פטור בלא כלום, שעה שהוגשו תלונות למשטרת ישראל נגד חלק מהצדדים הנהנים מהגנתה של הצעת ההסדר, וטרם הוברר מה יעלה בגורל אותן תלונות. עוד טוענים המתנגדים כי אין זה ראוי שהם לבדם יוחרגו מגדרה של הגנת ההסדר, ויופקרו לגורלם אל מול תביעה אפשרית של חברת האם, שהיא עצמה (יחד עם אחרים) היתה זו שגרמה לקריסתה של החברה. עוד נטען כי ראוי היה ליידע את היועץ המשפטי לממשלה ואת משטרת ישראל אודות הבקשה לאישור הצעת ההסדר, על מנת שהללו יוכלו להביע את התנגדותם להצעה ואף לבקש עיכוב הליכים עד למיצוי החקירות הפליליות.
3. בהקשר זה ולשאלת בית המשפט, הבהיר בא כוחה של חברת האם שתביעה כספית תוגש גם תוגש נגד שמש וקדים, להם מייחסת חברת האם את האחריות המלאה והבלעדית לקריסת החברה ולניפוח ספרי הנהלת החשבונות שלה באמצעות רישומים פיקטיביים, אך הצעת ההסדר לא נועדה לחסום את זכותם הדיונית של השניים להתגונן בכל טענת הגנה אפשרית מפני התביעה, וכן להגיש הודעה לצד שלישי כנגד מי שימצאו לנכון.
4. במהלך הדיון בשמיעת ההתנגדויות להצעת ההסדר, הוסכם לכלול במצבת הנשיה לצרכי ההסדר גם את תביעת החוב של נושה בשם גלית אלקסלסי, שנשייתה הנטענת מסתכמת בסך של כ- 6,800 ₪ בלבד, ואשר תביעת החוב שלה הוגשה באיחור של מספר ימים, לטענתה, בשל תקלה באתר האינטרנט של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה").
5. עוד הובהר במהלך הדיון כי ההוראה הכלולה בהצעת ההסדר, המחייבת לדחות תביעת חוב שהוגשה באיחור, היא הוראה המכוונת לנאמן, והיא לא נועדה למנוע מנושה שתביעתו נדחתה כאמור מחמת האיחור בהגשתה, להגיש לבית המשפט ערעור על החלטה זו.
6. הממונה תומך באופן עקרוני באישור הצעת ההסדר, אך מתנגד לחסימת דרכם לערכאות של מי שתביעתם נדחתה על הסף מחמת האיחור בהגשתה.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובהתנגדויות להצעת ההסדר, באתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את הצעת ההסדר כמבוקש, בכפוף להערות שיפורטו להלן.
2. סעיף 85 לחוק חדלות פירעון קובע:

"(א) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:

• 1. בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה;
  2. המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.

(ב) בסעיף זה, "מצביעים" – למעט מי שנמנעו בהצבעה."

במקרה דנן אין חולק כי הצעת ההסדר זכתה לרוב ערך ורוב מנין בכל אחת מבין האסיפות, ומשכך נפתח הפתח לאישורה על ידי בית המשפט.

1. סעיף 86 לחוק קובע את הצורך בקבלת אישור בית המשפט לתכנית השיקום הכלכלי, וכן מתווה את השיקולים שיעמדו לנגד עיני בית המשפט בבואו לדון בבקשה לאישורה של תכנית שכזו:

"(א) אושרה הצעה לתכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 85, יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.

(ב) בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור."

1. במקרה דנן, אין ספק שמדובר בהסדר בעל תועלת כלכלית רבה לכלל נושיה של החברה, הן המובטחים ובעיקר אלו שאינם מובטחים (מה שמכונה "הנושים האחרים"). ראשית לכל, הצעת ההסדר מבטיחה תשלום סכום נכבד בסך של 40 מליון ₪ לקופת ההסדר, באופן מיידי, וכן תשלום דיבידנד בשיעור משמעותי של 65% לנושים הרגילים. מנגד, החלופה האחרת הניצבת בפני הנושים כולם, הן המובטחים והן הרגילים, היא ניהול הליכים משפטיים ממושכים נגד כל מי שעל פי הטענה היה מעורב בקריסתה של החברה. תוצאותיהם של הליכים מעין אלה אינן ניתנות מטבע הדברים לצפייה מראש לגבי כל אחד ואחד מן המעורבים, ובעיקר, סיכויי הגביה ככל שהתביעות היו מוכתרות בהצלחה, היו מוטלים בספק בנוגע לסכומים שמעבר לפוליסות ביטוח האחריות המקצועית של הנתבעים. כך גם היו צפויות להתעורר (וערב גיבושה של הצעת ההסדר אכן התעוררו) מחלוקות מהותיות ועקרוניות בדבר "גבולות הגזרה" בין תביעות הנאמן לבין תביעות הנושים, שכן הנושים טענו כי הנאמן "ניכס" לעצמו עילות תביעה וסכומי תביעה שלא כדין, על חשבונם של הנושים. נתון נוסף שצריך להביא בחשבון בהקשר זה הינו הוודאות המשפטית, שכן לו היו מתנהלות התביעות הפרטניות של הנושים נגד כלל הגורמים הקשורים לקריסת החברה עד תומן, דבר שהיה אורך מן הסתם מספר שנים, בפני מספר לא מבוטל של מותבים, הרי שיש להניח כי לאחר מכן היו מוגשים ערעורים לבית המשפט העליון, מה שהיה ממשיך ומעכב את חלוקת הכספים לנושים הרגילים. לעומת זאת, הצעת ההסדר מבטיחה הן ודאות משפטית לגבי הסכום שישולם לנושים, והן תשלום כמעט מיידי, תוך 7 ימים בלבד ממועד הכרעתו של הנאמן בכל תביעה ותביעה (בכפוף לזכות הערעור על ההכרעה). משמע, חֶלֶף המתנה של מספר שנים עד לקבלת הדיבידנד, הנושים יקבלו את כספם תוך 7 ימים ממועד ההכרעה בתביעות החוב שלהם. מדובר ביתרון בולט שאין להמעיט מחשיבותו בהליכים מעין אלה, שכן הנסיון מלמד כי נושים נאלצים להמתין בדרך כלל שנים ארוכות עד לקבלת הדיבידנד המיוחל.
2. יתר על כן, ההסדר כרוך בוויתור מאוד משמעותי של הנושים המובטחים, שהגישו תביעות חוב בסכום כולל של 38 מליון ₪, ובמסגרת הצעת ההסדר הם מסתפקים בסכום של 25 מליון ₪ בלבד. ברי כי ויתור זה משרת כל כולו את הנושים האחרים של החברה, ובהחלט יתכן כי אלמלא ההסדר, היו נושים אלה נאלצים להסתפק בסכום נמוך הרבה יותר ממה שמוצע להם כיום בחלופת ההסדר, הן בשל קשיים בגביה והן בשל היקף הנשיה של הנושים המובטחים, שעלול היה "לבלוע" את מרביתה של מאסת הנכסים לחלוקה.
3. בנוסף, לפי הצעת ההסדר, חברת האם אינה זכאית לכל חלק ונחלה בכספים המיועדים לחלוקה בין הנושים, חרף נשייתה המשמעותית בחברה, מה שמונע כמובן את דילול חלקם של הנושים האחרים במאסת הנכסים במקרה שבו הצעת ההסדר לא תאושר.
4. לבסוף, גם מבחינה מערכתית, לא ניתן להתעלם מהיתרון הבולט של מניעת הליכים משפטיים רבים מספור נגד כל מי שהיה קשור לחברה ולקריסתה, שהרי באופן עקרוני, כמספר הנושים כך גם מספר התביעות הפוטנציאליות שעלולות היו להיות מוגשות בעקבות הקריסה, בנוסף לתביעותיו של הנאמן. נזכיר בהקשר זה כי אלמלא הצעת ההסדר, הנאמן יכול ורשאי היה להגיש תביעות בגין נזקים שנגרמו לחברה, אך לא בשמם של נושים בעלי עילות תביעה אישיות נגד מי שהיה מעורב בקריסה, והללו היו חופשיים לנקוט בהליכים פרטניים כאוות נפשם.
5. גם מבחינת הוגנותו של ההליך, לא מצאתי פגם שמצדיק את פסילתה של הצעת ההסדר. אכן, ההסדר משחרר מחבות במישור האזרחי (אך לא במישור הפלילי, ככל שיימצא בעתיד קיומה של חבות כזו), את כל אלה שהנאמן ייחס להם מלכתחילה אחריות לקריסתה של החברה (זולת שמש וקדים), אלא שהדבר נעשה כנגד תרומה כספית ניכרת לקופת ההסדר, מה שיבטיח תשלום דיבידנד משמעותי ומיידי לנושים האחרים. מנגד, שמש וקדים לא שוחררו מחבות במסגרת הצעת ההסדר, בהעדר תרומה כלשהי מצידם לקופת ההסדר, ומשום שחברת האם, שהיא המממנת העיקרית של הצעת ההסדר, סבורה שהם לבדם האחראים לקריסתה של החברה, וזכותה לנסות ולברר טענות אלה במסגרת תביעה נפרדת. נזכיר כי מדובר במנכ"ל החברה ובסמנכ"ל הכספים שלה, על כל המשתמע מכך.
6. העובדה שבימים אלה מתנהלת או למצער אמורה להתנהל חקירה משטרתית בנוגע לנסיבות קריסתה של החברה, אינה מעלה או מורידה בהקשר זה. עסקינן במחלוקת אזרחית, שפתרונה לא נועד לייתר בירור פלילי, אם אכן יימצא שבוצעו עבירות פליליות על ידי מי מהצדדים להסדר עובר לקריסתה של החברה. יתר על כן, ההסדר איננו מחבל באופן כלשהו בהליך הפלילי ואיננו פוגע בו. כל מהותו של ההסדר היא סילוק טענות במישור האזרחי, ובמישור זה בלבד. משכך, לא מצאתי כל ממש בטענותיהם של שמש וקדים בהקשר זה. ודאי שאין כל טעם והגיון להמתין עד לתוצאות החקירה המשטרתית, במועד בלתי ידוע בעתיד, בטרם יאושר ההסדר שעל הפרק.
7. בהקשר זה של הוגנות ההליך, יש מקום ליתן את הדעת לשלושה עניינים נוספים.
8. הענין האחד הוא שמירת זכותם של שמש וקדים להגיש הודעות לצד שלישי אם וכאשר תוגש נגדם תביעה כספית על ידי חברת האם. בענין זה הבהיר בא כוחה של חברת האם שהצעת ההסדר, אם תאושר, לא תשלול זכותם זו של השניים ולא תמנע מהם להתגונן בכל טענה שימצאו לנכון מפני תביעה שכזו וגם לא תמנע מהם להגיש הודעות לצד שלישי. הבהרה זו הסירה אבן נגף משמעותית בדרך לאישור הצעת ההסדר, שכן מצב דברים בו השניים חשופים לתביעה, אך מוגבלים ביכולתם להתגונן מפניה או לדרוש שיפוי במסגרת הודעות לצדדים שלישיים, הוא מצב שאיננו ראוי ואיננו עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות כלפיהם.
9. הענין השני הוא גורלו של נושה שתביעת החוב שלו הוגשה באיחור. גם כאן, במהלך הדיון באולם הוסרה אבן נגף רצינית עליה הצביע בא כח הממונה, שכן לא מתקבל על הדעת לחסום מראש את זכות הגישה לערכאות של נושה שתביעתו הוגשה באיחור ונדחתה מטעם זה לבדו. ברי כי נושה שכזה רשאי להגיש ערעור על החלטת הנאמן, ואזיי הכרעתו של הנאמן תעמוד לביקורת שיפוטית, כמובן תוך מתן משקל ראוי לעובדה שהנושים, כאשר הצביעו בעד אישורו של ההסדר, הסתמכו על סד זמנים ידוע וקבוע מראש כמו גם על כך שיזכו לחלוקת דיבידנד בשיעור של 65%, ולא פחות מכך. לא למותר להזכיר כאן את הלכת רע"א 9802/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים נ' א.ר מלונות רותם (1994) בע"מ (בפירוק) (נבו 21.08.2012)‏‏, שם נפסק, בפסקה 17, כי " ... מטבע הדברים, עם חלוף הזמן והתקדמות הליך חדלות הפירעון, הנטל המוטל על הנושה, המבקש הארכת מועד להגשת תביעת חוב וטוען לחוסר ידיעה אודות ההליך, יהיה כבד יותר ויינתן משקל משמעותי יותר לצורך בקידום ההליך ובהגנה על אינטרס ההסתמכות של המעורבים בו."

בהקשר זה יש להבהיר כבר כעת כי נוכח אינטרס ההסתמכות של הנושים, נושה שיקבל דיבידנד בהתאם להוראות ההסדר, לא יידרש להחזירו גם אם תתווסף נשיה מאושרת חדשה של נושים שתבעו את חובם באיחור. נזכיר לענין זה את הוראת ס' 133 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה"), הקובעת כי "נושה שלא הוכר חובו אלא אחרי שהוכרז על דיבידנד אחד או אחדים יהיה זכאי שישלמו לו, מתוך הכסף המצוי אותה שעה בידי הנאמן, כל דיבידנדים שלא קיבל, וזאת לפני שהכסף ישמש לתשלום כל דיבידנד עתיד, אולם את חלוקת הדיבידנד שהוכרז עליו לפני שהוכר חובו אין לשנות משום כך בלבד שהוא לא השתתף בה." הוראה זו שבדין הקודם אמנם אינה חלה במישרין על עניננו, שהרי במקרה דנן חלות הוראות חוק חדלות פירעון ולא הוראות הפקודה, ואין למצוא כיום הוראה מקבילה בחוק חדלות פירעון, אך ברור כי יש עדיין מקום להגן על אינטרס ההסתמכות של הנושים שהגישו תביעותיהם במועד, וכלכלו את צעדיהם מתוך הנחה ראויה להגנה לפיה בכל מקרה ישולם להם דיבידנד בשיעור של 65% מהסכום המאושר של תביעתם.

1. הענין השלישי נוגע לצו החוסם את זכות התביעה של הנושים נגד נושאי המשרה ורואי החשבון של החברה. ברם, במקרה דנן מתייתר הצורך בהכרעה עקרונית מתי ובאילו נסיבות יש הצדקה ליתן צו שכזה, נוכח העובדה שאיש מבין הנושים, זולת קדים (שמש איננו נושה), לא הודיע על התנגדותו למתן הצו, לא מראש וגם לא במהלך הדיון שנערך באולם לצורך שמיעת התנגדויות להצעת ההסדר. כזכור, הצעת ההסדר, הכוללת צו חוסם שכזה, אושרה ברוב מוחץ על ידי הנושים כולם (זולת קדים). באשר לקדים, הרי שנוכח הודעת בא כוחה של חברת האם, הצו החוסם איננו צפוי לפגוע בו כהוא זה, שכן בכל הנוגע לנשייתו נגד החברה, הרי שזו תוסדר במסגרת ההכרעה בתביעת החוב שהגיש, ובמקרה שהוא ייתבע על ידי חברת האם בגין אחריותו הנטענת לקריסת החברה, נשמרה זכותו להגיש הודעות לצד שלישי כפי שימצא לנכון, כך שהלכה למעשה, הצו החוסם כלל איננו פוגע בזכויותיו ואיננו מגביל אותו.

מכל מקום, בבחינת למעלה מהצורך, אציין כי בע"א 1091/15 ראובן רוזנפלד נ' Dolphin Fund Limited (נבו 13.07.2016)‏‏ (להלן: "רוזנפלד") הכיר בית המשפט העליון בסמכות הטבועה הנתונה לבית המשפט של חדלות פירעון ליתן צו חוסם, המונע מאדם להגיש או לנהל תביעה. כמובן שבבואו ליתן צו חוסם, שומה על בית המשפט לשקול את הנזק הצפוי למי מהצדדים בהליך, ככל שיינתן הצו החוסם או שלא יינתן, וכמובן שהוצאתו של צו כזה תיעשה במקרים חריגים ובזהירות המתבקשת בנסיבות המקרה. במקרה דנן, הצו החוסם הוא מעיקריה של הצעת ההסדר, שכן בלעדיו, לא תיכון תרומתם של אותם נתבעים לקופת ההסדר, וממילא יישמט הבסיס מתחת להסדר כולו, שהרי בהעדר תרומה כספית מצד אותם נתבעים, לא ניתן יהיה להבטיח לנושים האחרים תשלום דיבידנד בכלל, ובשיעור של 65% מנשייתם המאושרת בפרט. במילים אחרות, הנתבעים כאן משלמים סכום עתק של 40 מליון ₪ כנגד קבלת הגנה מתביעות, ובהעדר הגנה כזו, לא ישלמו דבר. אכן, בענין רוזנפלד בוטלה החלטתו של בית המשפט קמא ליתן צו חוסם המונע הגשת תביעות נגד דירקטורים ורואי חשבון, משום שנמצא כי האיזון הראוי אינו מצדיק הוצאתו של צו כזה, בשים לב לצורך להרתיע דירקטורים ונושאי משרה שכשלו בתפקידם וחטאו בהפרה של חובת זהירות וחובת אמונים, אלא שבמקרה שלפנינו אותם בעלי תפקיד בחברה משתתפים בתשלומים לקופת ההסדר (באמצעות העברות לחברת האם לפי תנאים שסוכמו עימה) ובלעדי השתתפות זו לא יכון ההסדר, שהוא כשלעצמו משפר עד מאוד את מצבם של הנושים האחרים ומבטיח להם דיבידנד בשיעור לא מבוטל לכל הדעות.

1. לבסוף, נחזור ונזכיר מושכלות יסוד, לפיהם בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתם של הנושים בבואם להעריך את מידת כדאיותו הכלכלית של ההסדר המוצע להם, ולא יחליף את שיקול דעתם הכלכלי בשיקול דעתו שלו, אף באותם מקרים בהם לדעתו של בית המשפט טעו הנושים בשיקול דעתם והוא היה מגיע לתוצאה שונה לו עמד בנעליהם (ע"א 9555/02 זידאן זידאן נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538, 550 (2004); ע"א 3782/09 לגין אריזות מזון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (נבו 25.02.2014)‏‏; פר"ק (מחוזי ת"א) 50994-12-17 מילומור בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (נבו 22.01.2018)). הטעם לכלל זה נעוץ בכך שהסיכון הכלכלי בנוגע להסדר שעל הפרק מוטל כל כולו על שכמם של הנושים. הם ורק הם יהיו אלה שייפגעו אם יאושר הסדר גרוע, והם גם יהיו אלה שייפגעו אם בית המשפט יסרב לאשר הסדר מיטיב. לכן יש לכבד את רצונם כאשר הם מבקשים לאשר הסדר, גם כשזה נתפס כטוב פחות בעיני בית המשפט, ממש כשם שיש לכבד את רצונם כאשר הם מסרבים לתמוך בהסדר שבעיניהם הוא גרוע, גם כאשר בית המשפט סבור שמדובר בהסדר ראוי וכדאי מבחינה כלכלית (פר"ק (מחוזי ת"א) 15930-09-19 עו"ד אמיר פלמר, בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר הנושים של וונטייז פי אל סי (ח.ח.) נ' בנימין גבאי (נבו 22.09.2020)‏ ‏בפסקה 16; חדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 21780-08-20 ספיר קורפ בע"מ נ' משמרת- חברה לשירותי נאמנות בע"מ (נבו 30.08.2020)‏‏; חדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 43652-09-20 עו"ד אופיר נאור נאמן אי די בי פתוח בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (נבו 21.12.2020)‏‏).

מאידך, לכלל זה של כיבוד רצון הנושים ישנם מספר חריגים. כך למשל, בית המשפט יתערב בשיקול דעתם של הנושים במקרים של חוסר הגינות מצידם או מצידו של הנאמן. בנוסף, התערבות כזו תיעשה אם הנושים או הנאמן מבקשים לאשר הסדר שכרוך בהפרת דין, או שהוא נוגד את תקנת הציבור או שהוא נגוע בפגם יסודי אחר (ע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי רבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ (נבו 11.02.2018)‏‏, בפסקאות 33 ו- 37; פר"ק (מחוזי ת"א) 44348-04-16 רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ, נאמן למחזיקי האג"ח (סדרה א') של אורבנקורפ אינק נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (נבו 25.10.2020)‏‏ בפסקה 37; פר"ק (מחוזי ת"א) 23117-06-16 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו 02.09.2018);‏‏ פר"ק (ת"א) 13- 06- 11478 אי.די.בי. חברה לאחזקות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו 17.12.2013)). המקרה הנוכחי איננו בא בגדרם של אותם חריגים.

1. סיכומו של דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, הצעת ההסדר מאושרת כמבוקש, בכפוף להבהרות שניתנו במהלך הדיון ואשר פורטו לעיל.
2. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט חשוון תשפ"ב, 25 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.