בקשה לתיקון כתב תביעה, אשר הוגשה כשבועיים ימים בטרם מועד ההוכחות:

תובענה זו המבוססת בין היתר על סדרת שיקים שהוחלפו בין הצדדים, הוגשה בחודש אוקטובר 2019. תחת קורת גג התביעה, אוחדו עם הזמן ארבע תביעות נוספות, אשר אף הן עוסקות באותם שיקים הדדיים (מדובר בהתנגדויות בהן ניתנה רשות להתגונן). ההליך קבוע לדיון הוכחות בעוד שבוע ימים – ליום 27.1.22, זאת לאחר שהוגשו הראיות מטעם הצדדים ולאחר שביום 27.10.21 התקיימה ישיבת קדם משפט מסכם.

בישיבה הנ"ל הובהר לתובע כי קיים קושי בסיסי בתביעה, שכן במועד הגשתה טרם התגבש הנזק, שכן השיקים אותם מסר הוא לנתבעים ואשר עליהם מבוססת התביעה, טרם נפרעו. ליתר דיוק במועד הגשת התביעה היה התובע מצוי דווקא ביתרת זכות כלפי הנתבעים בסך של כ-70,000 ₪.

היות שהסעד העיקרי שהתבקש בתביעה הוא סעד כספי על סך 158,621 ₪, (אליו נסמכו סעדים משניים כגון הרמת מסך, חיוב בערבות אישית והטלת אחריות אישית), והיות שהסעד הכספי הנ"ל כלל לא התגבש במועד הגשת התביעה, הרי שהתביעה כולה במתכונתה המקורית ניצבת לכאורה על כרעי תרנגולת.

עם זאת לטענת התובע, בתקופה שלאחר הגשת התביעה ועד היום, שיקים נוספים שמסר בעבר לנתבעים החלו להיות מוצגים לפירעון בזה אחר זה שלא כדין, כך שעד היום התגבש נזק בסך של כ-26,000 ₪. לסכום נזק זה, מוסיף התובע ודורש פיצוי נוסף בסך כ-130,000 ₪ המורכב מהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בהם נאלץ לשאת בגין ההליכים המשפטיים השונים שנכפו עליו בעניין אותם השיקים וכן עוגמת נפש. בסך הכול הנזק הנטען נכון להיום על ידי התובע עומד על 156,063 ₪.

לפיכך הוגשה מטעם התובע ביום 10.1.22 בקשה לתיקון כתב תביעה, אליה צורף נוסח כתב התביעה המתוקן. (בכתב התביעה המתוקן צורפו בטעות הנתבעים 2 ו-3 כנתבעים, על אף שפסק דין בעניינם ניתן בישיבת קדם המשפט המסכם). לבקשה צורף תצהיר לאקוני לפיו כל שנכתב בבקשה אמת, אולם לא פורט – לא בבקשה ולא בתצהיר – מהי ההצדקה להגשת התביעה בראשיתה כפי שהוגשה, ומתי ההצדקה לתיקונה כיום ערב דיון ההוכחות, דבר שיביא בהכרח לדחיית מועד ההוכחות ולהסגתו של ההליך לראשיתו.

הנתבע 1 התנגד לבקשה. לדבריו, הליך זה מתנהל למעלה משנתיים, תוך שמוגשות בו בקשות אין ספור, לרבות הליכים מקדמיים רבים, בעוד לאמיתו של דבר לא הייתה כל הצדקה להגשת התביעה המקורית כפי שהוגשה, דבר שגרם לנתבע הוצאות משפטיות גדולות ומיותרות.

אחר ששקלתי בדבר, מצאתי שלא להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה. להלן הנימוקים:

תובענה זו ראשיתה בחטא, שכן הוגשה קודם זמנה ובטרם התגבש מלוא הנזק הנתבע במסגרתה. ודוק, במסגרת התביעה המקורית לא התבקש סעד הצהרתי הנוגע למעמדם של הצדדים או למערכת הזכויות והחובות שביניהם, אלא התבקש סעד כספי. תיק זה מתנהל למעלה משנתיים והוגשו בו בקשות רבות עד מאוד. יתירה מזו, לתיק זה אוחדו כאמור ארבעה תיקים נוספים שמקורם בשיקים שונים שהועברו בין הצדדים וחוללו. נפח הפעילות ותעבורת המסמכים בתיק עולה באופן ניכר על הממוצע בתיקים מקבילים, ובאופן טבעי בהינתן שמשאב הזמן השיפוטי מוגבל, הדבר בא על חשבונם של מתדיינים אחרים.

נראה כי דיון ההוכחות הקבוע ליום 27.10.22 לא יוכל להתקיים, שכן חזית המחלוקת כפי שקובעה בכתבי הטענות המקוריים אינה הולמת את מצב הדברים, כמו כן מצב הדברים העובדתי כפי שנתחם בכתבי הטענות, אף אם כתב התביעה יוכיח כנכון, איננו מוביל לכאורה לסעד הנתבע בעניינם של השיקים. מנגד, ככל שיתוקן כתב התביעה באופן המבסס את הסעד המבוקש, יש לאפשר לצד שכנגד להגיש כתב הגנה, לאפשר לצדדים לקיים הליכים מקדמיים מחדש וכן להגיש מחדש את תצהירי עדות ראשית.

תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת כי "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

בענייננו, אין מדובר בתיקון פרט או עניין מתוך כתב התביעה, אלא בשינוי מהותי של המסכת העובדתית, שכן העובדות העיקריות המבססות את הסעד הכספי – הצגת השיקים לפירעון והנזקים שנגרמו כתוצאה מכך – עובדות אלו אירעו בעיקרן וברובן לאחר הגשת התביעה.

ככלל, ההצדקה העיקרית לתיקון כתב התביעה היא, להביא לכך שההליך יתקיים באופן ראוי והוגן (ר' תקנה 2) ובמסגרתו ניתן יהיה לברר את השאלות האמתיות שבמחלוקת. מנגד קובעת תקנה 5 כי על בית המשפט לאזן לפי הצורך, "בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".

בעבר שלטה בכיפה הגישה הליבראלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות, כאשר הנטייה הייתה כדבר שבשגרה לאפשר את התיקון באופן שיביא לבירור נכון של המחלוקת, בכפוף לתשלום הוצאות לצד שכנגד. כיום, לאחר כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין החדשות, נראה שנקודת האיזון השתנתה וניתן יתר משקל לאינטרס הציבורי (ר' לעניין זה החלטתו המפורטת של כב' סגה"נ ט. חבקין (ת"א (שלום תל אביב) 52801-02-21 טבוחוב נ' עוזרי מיום 9.1.22).

לפיכך מקום בו הסרבול הכרוך בתיקון התביעה נגרם בעטיו של התובע, הנטייה תהיה שלא להתיר לו את התיקון אלא להשיבו ל'סוף תור ההתדיינות', דהיינו למחוק את תביעתו באופן שיידרש להגישה מחדש ולנהלה מראשיתה. באיזון הכולל של הדברים אין מדובר בנזק גדול, שכן מחיקתה של התביעה אינה מהווה מעשה בית דין איננה מונעת את הגשתה מחדש (תקנה 41(ב)).

בענייננו, מצאתי כי הצורך בתיקון התביעה נובע מכך שהתובע בחר להגיש את תביעתו בטרם התגבש הנזק ובטרם קמה לו עילת תביעה, ועל כן הדבר נזקף לחובתו.

תוצאת הדברים היא זו: מחד גיסא, אכן אין תוחלת רבה בניהולו של ההליך על פי כתבי הטענות במתכונתם הנוכחית, וככל שיבחר התובע לקיים בכל זאת את הדיון, מסתכן הוא בכך שזכות תביעתו תאבד לעד בשל מעשה בית דין; מאידך גיסא, תיקון כתב התביעה כיום, יביא להכבדה משמעותית, לסרבול ההליך, ל'איפוס השעון' הדיוני והתחלתו מראשיתו, באופן שהדבר יבוא בהכרח על חשבונם של מתדיינים אחרים הממתינים בדממה לתורם. הדבר יהווה אפוא צעד לא הוגן אשר יחטא לאינטרס הציבורי.

לאור כל האמור, ולאחר ששקלתי הן את טענות הצדדים והן את משקלו של האינטרס הציבורי, אני מורה על דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה.

התובע יישא בהוצאות הנתבע 1 בגין בקשה זו בסך 2,000 ₪.

התובע יודיע עד ליום 24.1.22, האם מבקש הוא לנהל את דיון ההוכחות הקבוע ליום 27.1.22 על בסיס כתבי הטענות הנוכחיים על כל הכרוך בכך; לחלופין האם מבקש הוא למחוק את תביעתו ולהגישה מחדש.

ככל שיודיע התובע כי מבקש הוא להגיש את התביעה המתוקנת מחדש, ייכללו עילות התביעה נשוא ארבעת התיקים הנוספים המאוחדים, בהליך החדש.

ת.פ. ליום 25.1.22.

ניתנה היום, י"ח שבט תשפ"ב, 20 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.