לפניי בקשה לביטול עיקול שהוטל במסגרת התנגדות לביצוע שטר.

העובדות וטענות הצדדים:

1. התובעת הגישה בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל. המדובר בשיק על סך של 180500 ז.פ. 25.6.20 משוך מהנתבעת.
2. בהתאם לבקשת התובעת הוטל עיקול על חשבון הנתבעת, זאת בטרם מסירת אזהרה. צו העיקול ניתן על ישי רשם ההוצל"פ. בקשת התובעת הוגשה ביום 22.7.20.
3. ביום 5.8.20 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע השטר והתיק הועבר לבית המשפט. התיק נידון תחילה בפני מותב קודם(כב' השופטת מישורי) שהותרה על הגשת תגובה לבקשה. לאחר מכן הועבר התיק לטיפולי ונקבע מועד לדיון בהתנגדות ביום 27.4.21.
4. ביום 7.2.21 הגישה הנתבעת בקשה בהולה ודחופה ביותר לביטול העיקול שהוטלו על חשבון הבנק של הנתבעת.
5. הנתבעת טענה בבקשתה כי העיקול מכביד מאוד על פעילותה. במידה ולא יבוטל העיקול יגרם לה נזק גדול מאוד לה ולעובדיה.
6. בבקשה נטען כי מצבה הכלכלי של הנתבעת טוב מאוד ואין חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין.
7. התובעת טענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף שכן הבקשה לביטול העיקול הוגשה בחלוף המועד 6 חודשים לאחר שהוטל. התובעת טוענת בנוסף כי לא הוגשה בקשה להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול העיקול.
8. הנתבעת טענה בתגובה כי במשך החודשים שעברו היתה מושבתת לחלוטין עקב משרב הקורונה . עוד נטען כי החייבת העיקרית בתיק חברת אימפריה הבטיחה לכסות את החוב בגין השיק ולדאוג לביטול העיקולים.
9. הנתבעת הפנתה לעיסקת היסוד הינה לבין חברת סוף בניה במחשבה תחילה בע"מ , לה נמסר השיק מושא ההתנגדות. נטען כי בין הנתבעת לבין חברת סוף בניה נטען הסכם לביצוע עבודות בניה וזאת ביום 15.6.2019. במסגרת ההתקשרות החוזית בין הצדדים משכה הנתבעת את השיק מושא ההתנגדות. זמן פרעון השיק היה 24.6.20.
10. נטען כי חברת סוף הבניה הפרה את התחייבותה כלפי הנתבעת על פי ההסכם. זו האחרונה הסבה את השיק לחברה נוספת, היא חברת אימפריה פיננסית והשקעות בע"מ. ואילו חברת אימפריה מצידה הסבה את השיק ומסרה אותו לתובעת בעיסקת ניכיון.
11. לטענת הנתבעת התובעת אינה אוחזת כשורה וכי ישנו כשלון תמורה מלא.

דיון והכרעה:

1. לאחר ששמעתי את המצהירים מטעם התובעת והנתבעת, וכן שמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להשאיר את העיקול על כנו.
2. ראשית, אציין כי המסגרת בה תידון הבקשה לביטול העיקול היא הוראות תקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד 1984. בעניין זה אפנה לרע"א 7815/09 אופיר יונתן דוד אקסלנס משואה שרותי בורסה בע"מ (3.1..2009) שם נקבע כך:

"ולגופו של עניין: משהוגשה התנגדות לקיום השטר אין הוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו חלות עוד, ובמקומן חלות תקנות סדר הדין האזרחי (ראו ד' בר-אופיר הוצאה לפועל-הליכים והליכות (מהדורה שישית, עדכון מס' 4 2007) 728"

1. עוד יש לציין כי בהתאם לאמור בפסק הדין בעניין אופיר הנ"ל, על בקשה לביטול עיקול שהוטל במסגרת ההוצל"פ , לאחר שהוגשה התנגדות, יחולו הוראות סדר הדין האזרחי לרבות ההגנות החלות על הנתבע, מבחינת ערבויות להבטחת נזקי הנתבע. לכך אשוב בהמשך.
2. אציין בנוסף כי ההתנגדות הוגשה באוגוסט 2020 בטרם נכנסו תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט 2018 לתוקף (להלן:"התקנות החדשות"). הבקשה לעומת זאת, הוגשה ביום 7.2.21 לאחר כניסת התקנות החדשות לתוקף. בסעיף 180 לתקנות החדשות , הסעיף של הוראות המעבר, לא הוחל פרק הסעדים הזמניים על התיקים שנפתחו לפני כניסת התקנות החדשות לתוקף. המסקנה מהאמור היא כי בחינת הבקשה דנן תיעשה לפי תקנות סדר הדין האזרחי הישנות.
3. בהתאם לתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי המועד להגשת בקשה לביטול צו עיקול שניתן במעמד צד אחד הוא 30 יום.   :

"(ג)   ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, רשאי המשיב לבקש את ביטול הצו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; ...." הבקשה הוגשה ביום 7.2.21. אין ספק שעברו 30 הימים להגשת הבקשה לביטול.

1. במקרה דנן גם לא הוגשה בקשה להארכת המועד בכלל. אוסיף כי אך גם לו היתה מוגשת בקשה לארכה, הבקשה היתה נדחית . בקשה להארכת מועד תיבחן בשים לב לטעמים שבסיס האיחור וכן בשים לב בסיכויי קבלת הבקשה. בחינת שני הטעמים מובילה למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.
2. הטעם לאיחור: בהקשר זה יש להראות טעמים מיוחדים באיחור. כפי שהוסבר בדברי ב"כ הנתבעת בדיון נעוץ בקשיים של מימון שכ"ט וכי הנתבעת על פי הנטען לא היתה פעילה עקב משבר הקורונה וכי כעת היא חידשה את פעילותה. הנימוקים שהועלו על ידי ב"כ הנתבעת אינם מהווים טעמים מיוחדים להארכת המועד, בוודאי שלא איחור של חצי שנה. משבר הקורונה פרץ לחיינו עוד בפברואר מרץ 2020. הטענות שנטענו נטענו בעלמא וכאמור לא נטענו בתצהיר נציג הנתבעת.
3. סיכויי הבקשה: גם לו היתה מוגשת הבקשה במועד, היה מקום להשאיר את העיקול על כנו. אוסיף כי גם לו היתה מוגשת על ידי הנתבעת בקשה לעיון מחדש, כאמור בתקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, עדיין הייתי קובעת כי יש להשאיר את העיקול על כנו.
4. במילים אחרות, גם אתעלם מהאיחור במועד, ולו היתה נוקטת הנתבעת בהליך של עיון מחדש בצו שניתן, בחינת נסיבות המקרה מביאים אותי למסקנה כי יש להשאיר את העיקול על כנו.
5. מהמסמכים שהובאו לעיוני וכן מעדויות נציגי הצדדים עולה כי התובעת עמדה בנטל להוכיח את התנאים להטלת צו עיקול.
6. בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי מתן עיקול יהא מקום שבית המשפט משתכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תביעה. כמו כן, תנאי נוסף שחייב להתקיים הוא כי קיים חשש סביר שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין לכשינתן , כאשר התובע יזכה בתביעתו. עוד על בית המשפט לשקול את מאזן הנוחות ולבחון האם הנזק שייגרם למבקש העיקול אם לא ינתן הצו גדול יותר מהנזק שייגרם למשיב אם אכן ינתן הצו. עוד על בית המשפט לבחון שיקולים של תום לב ומידתיות העיקול באופן שניתן להשיג את מטרתו באמצעים אחרים שגורמים פחות נזק לנתבע.
7. בחינת השיקולים הנדרשים למתן צו זמני נבחנת על פי מה שמכונה "מקבילית הכוחות:

"שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים – מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע." (רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נגד ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ)

1. לעניין סיכויי התביעה: כפי שעולה מחקירת נציג הנתבעת מר עבדאללה , בטרם קיבלה התובעת את השיק מושא ההתנגדות, נציגת התובעת שוחחה עימו טלפונית. בשיחה הוא אישר לפניה כי השיק נמשך על ידי החברה הנתבעת , כי הוא הבעלים של הנתבעת. הוא אישר את משיכת השיק ואישר כי קיבל תמורה עבור השיק. ראו תמליל שיחה ת/2 לקלטת השיחה שהושמעה לנציג הנתבעת במהלך חקירתו הנגדית. הוא זיהה את קולו ואישר את הדברים. הוא אישר כי כאשר דיברו איתו מהתובעת לפני שקיבלו את השיק הוא אישר כי קיבל את התמורה. הוא אישר כי הכתב יד בשיקים הוא כתב ידו וכי החתימה היא חתימתו. מכאן כי התובעת כאוחזת בשטר הוכיחה ראיות לכאורה לקיומה של "עילת תביעה לכאורה" כמצוות תקנה 362 לתקנות ואף מעבר לכך.
2. בנוסף, התובעת הוכיחה את יסוד ההכבדה הנדרש. במהלך חקירתו הנגדית של מר עבדאללה הוצגו לו מספר שיקים שחזרו (ת/1) בסכומים מצטברים של מאות אלפי שקלים. הוא נשאל מדוע חזרו אותם שיקים (ת/1) והשיב כי קבלני המשנה לא סיימו את העבודה והוא לא יכול לשלם כי לא קיבל כסף. מדובר בשיקים שמשוכים מחשבון הנתבעת ושיקים שחזרו משוכים לפקודת הנתבעת. עוד אוסיף את דברי ב"כ הנתבעת כי הגשת הבקשה באיחור נבעה מהקושי לממן שכר טירחה.
3. בהקשר זה טענות הנתבעת לקשיים בעקבות העיקול נטענו בעלמא וללא פירוט. עצם העובדה כי הבקשה הוגשה חצי שנה לאחר הטלת העיקול מלמדת כי אין ממש בטיעון זה של הנתבעת. עוד אוסיף כי בשים לב לעקרון מקבילית הכוחות לעיל, ובשים לב לסיכוי התביעה המובהקים, בשים לב ליסוד ההכבדה יש מקום להקל עם התובעת במבחן של מאזן הנוחות.
4. בשים לב לאמור לעיל, הרי שקבלת הבקשה לביטול העיקול קלושים, גם אם היתה מוגשת במועד, וגם אם היתה מוגשת כבקשה לעיון חוזר.
5. לסיכום, בקשת הביטול שהגישה הנתבעת נדחית. העיקול יוותר על כנו. יחד עם זאת, ובהמשך לדברים בהם פתחתי , בדבר ההתאמה הנדרשת לתקנות סדר הדין האזרחי , על התובעת למלא אחר התנאים הקבועים בתקנה 364 לתקנות.
6. אני מורה לתובעת , תוך 7 ימים מהיום, להפקיד התחייבות ללא הגבלה בסכום, לשיפוי כל נזקי הנתבעת אם יפקע הצו או יבוטל מסיבה אחרת. כמו כן, על התובעת להפקיד סך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט או לחילופין ערבות בנקאית בסכום הנ"ל. על התובעת לפעול כאמור תוך 7 ימים מהיום, אחרת, יבוטל צו העיקול.
7. לסיכום אוסיף כי במידה והנתבעת תפקיד את סכום החוב או ערבות בנקאית בגובה סכום החוב בקופת בית המשפט , תוגש בקשה מתאימה להמרת העיקול.
8. הנתבעת תשלם לתובעת את הוצאות הבקשה בסך כולל של 2,500 ₪.

ניתנה היום, ו' אדר תשפ"א, 18 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.