זו החלטה בבקשת התובעים להוציא מתיק בית המשפט חוות דעת אדריכלית, שהוגשה על ידי הנתבעת 1.

1. בתביעה זו מבקשים התובעים מתן צו עשה, אשר יקבע כי הנכס אשר נמכר על ידי הנתבעות לתובעים על פי הסכם מחודש פברואר 2013 ואשר בנוי על חלקה 5 בגוש 12640 (בעבר, לפני הליכי הסדר - חלק מחלקה 4 בגוש 10831 (להלן: "הנכס") כולל גם חצר, אשר על פי הנטען, התובעים מחזיקים בה. כן התבקשו סעדים אשר נוגעים לרישום הנכס והחצר, על שם התובעים, בחלקים שווים ביניהם.

2. תצהירי עדויות ראשיות הומצאו לתיק על ידי התובעים ביום 17.8.21 ותצהירי הנתבעים הומצאו ביום 23.12.21 ויומיים קודם לכן - ביום 21.12.21, המציאה נתבעת 1 לתיק, חוות דעת שנערכה על ידי האדריכלית רות בלומנפלד (להלן: "חווה"ד").

שמיעת הראיות החלה ביום 16.3.22, שאז נשמעו שני עדים מטעם התובעים, אשר העידו על השימוש שנעשה בנכס. בסיום הישיבה הודיעו ב"כ התובעים כי בדעתם להגיש בקשה בנוגע לחווה"ד וזו אכן הוגשה ביום 30.3.22.

3. בבקשתם טוענים התובעים כי חווה"ד, אשר מתייחסת לתכניות החלות על החלקה ולשימושים המותרים בה, איננה רלבנטית למחלוקות שבין הצדדים, הנוגעות לשאלת היחסים החוזיים בין הצדדים ולהוראות חוק הגנת הדייר ומהווה הרחבת חזית אסורה. נטען כי, ללא קשר לנכונות, או אי נכונות, האמור בחוות הדעת, היא איננה נוגעת לפלוגתאות שבין הצדדים ולא תועיל להכרעה בהן.

עוד נטען, כי סעיף המסקנות אשר בחוות הדעת, אינו ממצה את תוכנה והוא כולל "ניחושים וסברות" וכי נתבעת 1 איננה יכולה להסכים שהנכס הושכר כמוסך ובד בבד לטעון שכלל לא ניתן לקיים במקום מוסך.

4. נתבעת 1 טוענת, בתגובה, כי חווה"ד, אשר עוסקת בשימוש בשטח כמוסך, רלבנטית דווקא לאור הראיות שהובאו על ידי התובעים - עדויותיהם של העדים שהעידו בישיבת ההוכחות וכן חווו"ד מומחה הנדסת תנועה, ראיות אשר כולן עוסקות בשימוש בנכס כמוסך.

עוד טוענת היא, כי התובעים הגישו את הבקשה באיחור - לאחר שהחלה שמיעת הראיות וללא הסבר לאיחור ובכך הם מנסים, בחוסר תום לב, להשיג יתרון דיוני. נתבעת 1 מציינת כי, ככל שיוחלט שחווה"ד איננה רלבנטית, היא תבקש להוציא מתיק בית המשפט את הראיות הנ"ל, שהובאו על ידי התובעים.

נתבעת 1 מדגישה, כי ייעוד הנכס בהסכם המכר הוא על פי האמור בחווה"ד וכי על פי הסכם השכירות שנערך בין התובעים לבין הדייר המוגן בנכס נכתב כי האחריות להוציא היתר לניהול עסק של מוסך, מוטלת על הדייר.

לטענתה, קו ההגנה של התובעים אינו רלבנטי, אך הם אינם יכולים לשלול ממנה הבאת ראיות, מטעמה, לגבי אותו קו הגנה.

דיון ומסקנה

5. דין הבקשה דחייה, בראש ובראשונה נוכח האיחור המשמעותי בהגשתה. הבקשה הוגשה קרוב לשלושה חודשים לאחר המצאת חווה"ד לתיק בית המשפט ולאחר שהחלה שמיעת הראיות. אם סברו התובעים שחווה"ד איננה רלבנטית, היה עליהם לטעון זאת סמוך לאחר הגשתה ולא להמתין עם הטענה עד לאחר תחילת שמיעת הראיות, בפרט שעה שהעדים שהעידו מטעמם, התייחסו לשימוש שנעשה בנכס, כמוסך.

משהתובעים הביאו ראיות לגבי השימוש שנעשה בנכס, כמוסך (כאשר אחת מטענותיהם לגבי החצר, שהיא זו אשר שנויה במחלוקת, מתבססת על סעיף 2 לחוק הגנת הדייר) הם אינם יכולים לטעון כי הבאת ראיות באותו נושא ממש, על ידי הנתבעת 1, איננה רלבנטית.

כמובן שבסיכומיו, יוכל כל צד יהיה רשאי לטעון, לגופו של עניין, כל טענה שימצא לנכון.

6. לפיכך, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את התובעים לשלם לנתבעת 1 הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' אייר תשפ"ב, 06 מאי 2022, בהעדר הצדדים.