רקע

1. בקשה לעיון חוזר. בקליפת האגוז אציין הנטען בכתב האישום.
2. ביום 12.8.20 סמוך לשעה 14:38 הגיעו המשיבים 1, 2 ו-4 ברכב מסוג bmw בצבע כסף מ.ר 62-313-16 שבבעלות ג'וני חאג' (להלן : "הרכב") לחניה הסמוכה למסעדת אל ואסים ליד כביש 574, סמוך לגדר המערכת. המשיבים הנ"ל יצאו מהרכב וחצו את גדר המערכת לכיוון שטחי הרשות הפלסטינית.

3. המשיב 3 הגיע סמוך לשעה 17:41 ברכב מסוג פורד פוקוס לבן מ.ר 73-683-65 שבבעלות אחמד אבו אל היג'א (להלן: "רכב הפורד"), לחניה הסמוכה לתחנת הדלק "יאסין" בישוב זמר, סמוך לכביש 574 והמתין.

4. סמוך לשעה 18:50 חזרו המשיבים 1,2 ו-4 משטחי הרשות, כשהם נושאים ומובילים בתוך שקית אותה אחז המשיב 4- 4 כלי נשק, מחסניות ומכלול של m16. המשיבים הנ"ל נכנסו לרכב ונסעו לחניה בה המתין המשיב 3. המשיב 4 יצא מהרכב אוחז בשקית, פתח את הדלת הימנית הקדמית של רכב הפורד, הכניס את השקית וחזר למושב ימני קדמי ברכב. (להבנתי קיימת טעות בכתב האישום בנושא זהות המשיבים כאן).

5. שני הרכבים החלו בנסיעה אחד אחרי השני בכביש 6 לכיוון צפון. סמוך לשעה 19:35, אחרי מחלף אליקים, עצרה המשטרה את רכב הפורד ובמהלך חיפוש נתפסה השקית עם הנשקים

6. ביום 15/10/20 ראיתי לקבוע קיומה של תשתית ראייתית לכאורית. ביום 20/10/20 הוריתי על מעצר המשיב 2 עד תום ההליכים.

7. המשיב 2 לא השלים עם החלטה זו, והגיש ערר; ביום 15/12/20 נדחה הערר תוך שמירת זכות לפנות בבקשה לעיון חוזר, "ככל שיחול כרסום בתשתית הראייתית".

8. ביום 25/3/21 התווסף ייצוג בתיק; בו ביום הוגשה בקשה לעיון חוזר. לבקשה שלושה ראשים- האחד, חלוף שישה וחצי חודשים מאז מעצרו של המבקש-המשיב 2, השני, טענת כרסום, והשלישי- העובדה כי אחיו של המשיב נרצח במארב מתוכנן.

9. ביום 12/4/21 השלימו הצדדים טיעון בנושא הבקשה לעיון חוזר; סקרתי הפרוטוקולים בתיק. אביא מקצת העדויות שנשמעו.

דיוני ההוכחות בתיק העיקרי

10. בדיון מיום 11/2/21 העיד רס"ר צחי כהן; עדותו העלתה כי היה (לבקשת ראש הצוות בן לולו) במחצבת ורד, וריבל הנחיה לעקוב אחר רכב ב.מ.ו (במחלף עירון ירידה מכביש 6); הנסיעה אחריו נמשכה עד צומת בית שערים. רס"ר כהן העיד לגבי המסלול בו נהג, לידו ישב אבירן. רס"ר כהן העיד כי הרכב נהג בפראות תוך סיכון עוברי דרך ואגב חציית רמזורים אדומים (עמ' 16); העד הבהיר כי לפעמים דיווח בגין ביצוע עבירות תנועה בנהיגה מבצעית עובר דרך המרד"מ (מרכז דיווח מבצעי). רס"ר כהן הבהיר כי הוא לא עצר את הנאשמים. רס"ר כהן מעומת עם העדר התאמה בין השעות שהוא מציין ובין השעות שהשוטר אבירן מציין. העד עומד מאחורי דבריו (עמ' 20). רס"ר כהן מבהיר כי לטעמו ניסה המשיב 1 להימלט מהמרדף, וכי היה צורך בנהיגה מבצעית (עמ' 23). עו"ד מוסיף העד כי בעת המעצר היו 3 שוטרים במקום (עמ'24).

11. אחרי רס"ר כהן העיד דרור אליהו, סגן ראש צוות בילוש; העד אליהו אישר כי קיבל את שמו של עודאי אידריס מבעוד מועד (עמ' 27), וכן מ.ר רכבו; עוד הצהיר אליהו כי נאמר לו שמדובר בעסקת אמל"ח (עמ' 28 שו' 19). בעמ' 30 מתאר אליהו את המעצר (ההוצאה מהרכב- דלת אחורית שמאלית וכיו"ב); אליהו מציין כי בתא הכפפות נתפס טלפון, ועודאי השיב כי אין מדובר במכשיר שלו.

12. ביום 14/2/21 נחקר הבלש גבי כץ; הבלש כץ טען כי 'סעיד חטיב' היה מושא ההתעניינות שלו אך בסוף הוא עצר את המשיב 3- מחמוד אבו אל היג'א. הבלש כץ מפרט המידע שקיבל בתדריך, לזכרונו, (עמ' 36), ומציין כי לא התבצע מרדף אחר משיב 3. למיטב זכרונו של כץ לא עלה השם עודאי בתדריך; כץ מציין כי בחיפוש שהוא עשה לא נתפס נשק. יחד עם זאת כץ מבהיר כי יכול ושוטר אחר תפס נשק.

13. אחרי כץ נחקר הבלש רס"מ מיקי זרדב; זרדב אישר כי מעצר המשיב 4 בוצע ברמת ישי למיטב זכרונו עת היה המשיב 4 באוטובוס. רהב הקדים את תפיסת המשיב 4 לזרדב.

14. רס"ר בכר סח נחקר בהמשך. רס"ר סח פירט לגבי שרשרת המוצגים והכנסתם לארון מוצגים. סח מאשר כי חקר את המשיב 3 ואת המשיב 4; עוד הבהיר סח כי בעת תפיסת נשק מבוצעת פריקה (עמ' 45). סח הבהיר כי נסע ישירות למז"פ טבריה (עמ' 46 שו' 11); סח מאשר כי חקר גם את עודאי וכי נסיעתו לשטחים, כינוייו, עלו מחומר החקירה.

15. בתאריך 8/3/21 המשיך הליך ההוכחות; יוסף קבלאן נחקר ראשון; קבלאן אישר כי ערך הפריקות של הטלפונים שנתפסו על או סמוך למשיבים; השעות שצוינו בדוח הן אלו שהופיעו על המסך (ללא קשר לנכונות השעה); קבלאן אישר כי לא ראה מישהו בורח מהרכב.

16. אחרי קבלאן נחקר דני קונק; קונק תיאר את מעצר הפוקוס הלבנה; הרכב היה בפקק; לא עניין את קונק אם יש רכב מלווה נוסף; קונק ציין כי פרק הנשקים במחוז והעביר לחוקר (עמ' 55) לאחר סימונם; קונק ציין כי לאחר ביצוע המעצר ביקש מהעצור לראות את החיפוש ותפיסת הנשקים. קונק לא ציין כי העצור ניסה לברוח. עוד הוסיף קונק כי העובדה כי הוא ראה ותפס הנשק אינה מעידה כי כלל מעורבים במעצר ראו הנשק. קונק מציין כי דווח לקצין אלעד ולאופיר שהיה איתו, כי תפס נשק.

17. העד הבא היה יצחק סומך; סומך ציין כי למיטב ידיעתו היה ט"א על אחד הנשקים, של תושב שטחים בשם "קיטאוי". לאור היותו במחנה פליטים, החליטו, אליבא סומך, לא להביאו (עמ' 59).יצוין כי בית המשפט בדק הר"פ של אותו קיטאוי ולא מצא בו דבר רלבנטי להגנה (עמ' 61).

18. ביום 15/3/21 נערכה ישיבת הוכחות נוספת; רס"ר תימור מרעי נחקר בראשיתה. מרעי מציין כי קיבל פרטי רכב הבמו מהבלש אלעד בן לולו; מרעי מסביר השעות המצוינות בדוחות הפעולה; מרעי הבהיר כי אמנם קיבל את לוחיות ופרטי הרכב, אך לטענתו גם ידע כי המשיב 1 ישב בו. מרעי מציין כי הרכב "זיגזג בין נתיבים", ונסע במהירות מופרזת (עמ' 52); עוד ציין מרעי כי היה עם אבירם ועם צחי ועם שני שוטרי יג"ל (עמ' 53). מרעי טען בעדותו כי המשיב 1 התנגד למעצר . מרעי מוסיף כי ככל הנראה היה אובדן קשר עין בשל עיקול חד ברמת ישי (עמ' 56 שו' 14 ואילך ).

19. רהב עטיה נחקר אחריו; לדברי רהב הודיעו לו כי מרכב הבמ"ו נמלטו שני אנשים. רהב מספר על תפיסת המשיב אחמד אבו אל היג'א באוטובוס; רהב מציין כי המרחק מהתפיסה לאוטובוס הנו מעל קילומטר (עמ' 60).

20. מיד אחריו נחקר פקד אלחיאני יהודה; יהודה הבהיר כי תפקידו היה בדיקת הנשקים (אותם קיבל מבכר סח); יהודה בדק הנשקים והשיבם. בהמשך נחקר רס"ב חיים גנון; רס"ב גנון אישר שרשרת מוצג.

21. העד הבא היה יאסין סואעד; יאסין שימש כטוען בבקשות הצווים; יאסין טען כי היה חשד סביר לסחר בסם, ובנשק ביחס למשיבים; עוד הוטח ביאסין כי המשטרה לא טרחה לחפש את מוכרי הנשק (עמ' 70). עוד ציין יאסין את הקשר בין המשיב 2 ובין שהייה בשטחים (עמ' 72 וראה החלטת בית המשפט עמ' 72 לנושא זה). יאסין גם הבהיר כי יכול להיות פער בין מיקום טלפון ובין דוחות עיקוב (עמ' 74). לאחריו נחקר אלירן אזולאי. אלירן פירט החדירה לפלאפונים והפקת מספרי הטלפונים (עמ' 80), והסיסמאות (עמ' 81).

22. לאחריהם נחקר דניס סטפצ'נקו; דניס סיפר על חקירת האנשים במזדה (אלו שאספו לכאורה את המשיב 2); דניס הוסיף כי השתתף במעצר הפורד פוקוס הלבנה – מעצר מחמוד; דניס אישר כי מחמוד היה לבדו; דניס מאשר כי נתפסו נשקים אך לא תפקידו היה לרשמם; לאחר מכן "ראיתי את הדברים בפועל" (עמ' 85 שו' 18).

23. ביום 18/3/21 נחקרו עדים נוספים (חלקם אינו מהותי); חאלד זבידאת מציין כי עבד בעת האירוע ברמת ישי ופגש במודיע (שו' 25, עמ' 92); לאחריו נחקרה נטלי בן שמואל. מעבר למקורות המידע שלה נשאלה נטלי לגבי ידיעתה את השפה הערבית; נטלי הבהירה כי התרשמה שהמשיב עודאי דובר עברית ומבין אותה היטב.

דיון והכרעה

24. בדיון מיום 12/4/21 מיקדה ב"כ המשיב 2 טענותיה, והבהירה כי טענת הכרסום נשענת על כך שמזכר שנעשה ניסיון להגישו באמצעות סנ"צ ירון בן ישי (פרוטוקול 18/3/21 עמ' 88), לא הותר להגשה.

25. ב"כ המשיב 2 הודתה, בהגינות, כי אין מדובר במציאות של "נתהפכה קערה על פיה", אלא היחלשות מסוימת בראיות התביעה.

26. על פניו אין מדובר בכרסום- כזכור- הפסיקה קבעה כי על מנת שתקום טענת כרסום, יש להראות שינוי ראייתי קיצוני, קביעה כי סיכויי הזיכוי עולים על סיכויי ההרשעה, או ממש מהפך ראייתי; גם ב,כ המשיב 2 מאשרת כי אין אלו הדברים בעניינו, ועוד רבים העדים אשר יעסקו במסכת הנוגעת למשיב 2.

27. הפסיקתה הורתה- בש"פ 3409/18 בריל נ' מדינת ישראל (3.6.2018):

על נאשם המגיש בקשה לעיון מחדש במעצרו עד תום ההליכים בטענה לכרסום בתשתית הראייתית מוטל להראות כי חל מהפך ראייתי, שינוי דרמטי או כרסום עמוק בתשתית הראייתית הלכאורית, המובילים לכך שהקערה נהפכה כליל על פיה וכי השינויים מוטטו את ראיות התביעה. על כן בפשטות, דין טענת הכרסום להידחות.

28. אשר לחלוף הזמן- אכן, מאז הגשת כתב האישום חלפו כשבעה חודשים; עם זאת- חלוף הזמן אינו פרמטר בלעדי; חלוף הזמן יבחן באספקלריה של התקדמות ההליך, טיב האישום, המסוכנות, וכיו"ב נתונים.

29. כאן- רף האישום הנו גבוה; מדובר באישום בעבירות נשק; על אישום זה, במיוחד בימינו אנו, על המסוכנות הסטטוטורית הגלומה בו, קיימות שלל נסיבות מחמירות, כפי שפורטו בהחלטת המעצר.

30. בין יתר הדברים ראוי להביא בחשבון- ההתארגנות המשותפת (לפחות 4 מעורבים, הנאשמים דנן); ריבוי הנשקים שנתפסו; העובדה כי מדובר בהעברה משטחי הרשות לשטחי הארץ (האלמנט הביטחוני); ניסיון ההימלטות, ועוד. רף המעשה מהותי.

31. העושה, שוב כפי שצוין בהחלטת המעצר- הנו מי שהורשע בעבר בעבירות נשק ובעבירות סמים; עבירות הנשק בהן הורשע היו עבירות סחר בנשק. כנגד המשיב 2 תלוי ועומד מאסר מותנה ממושך; לא למותר לציין כי המשיב 2 שוחרר ממאסר מספר חודשים טרם האירועים נשוא האישום.

32. בבש"פ 3859/19 מדינת ישראל נ' מאהר עבאס (17/06/19) נקבע: כפי שהודגש לא אחת בפסיקה, השיקול של התמשכות ההליכים אינו עומד לבדו, ועל ביהמ"ש לבחון אותו במסגרת מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין. בין שיקולים אלה, נמצא גם עברם הפלילי של המשיבים, שרובו ככולו קשור לעבירות סמים בצירוף עבירות אלימות ורכוש, מה שמעיד על כך שהמשיבים לא הפנימו את לקחם. לכך יש להוסיף כי העבירות נעברו לכאורה במסגרת ארגון פשיעה, על כל הכרוך בכך מבחינת הסיכון האינהרנטי להימלטות מן הדין נוכח העונש הצפוי ולשיבוש הליכי משפט.

33. יישום הוראות אלו למקרה בפנינו יביא למסקנה, כי גם התארכות ההליך אינה מצדיקה עיון חוזר; כאשר מדובר במי שמסוכנותו כה קיצונית, שדבר אינו מרתיעו (לא מאסר שריצה אף לא מאסר מותנה ממושך תלוי), אין בחלוף הזמן לעת זו, כדי להצדיק עיון חוזר.

34. נותרו הנסיבות האישיות; אכן, טרגדיה קשה פקדה את משפחת המשיב 2 עת אחיו נרצח במארב מתוכנן; שקלת נושא זה, כחלק בלתי נפרד מטענות ההגנה- מארג המצדיק עיון חוזר ולאו דווקא נסיבה אחר נסיבה.

35. נפניתי לתיק העיקרי על מנת להכריע. עיון בתיק יעלה כי ההליך מתנהל במהירות האפשרית.

36. א. ראשית, ההגנה הבהירה למעשה כי אינה מוותרת על שמיעת אף עד.

ב. שנית, קיימות בקשות דחייה מטעם ההגנה (גם מטעמי קורונה, ובעיקר מטעם הנאשם הנוסף)- ראה בקשות 5,7,8,11. לעניין זה- בש"פ 8022/05 מ"י נ' פלד.

ג. שלישית, לא ניתן להתעלם מכך כי קיימים מועדים קרובים ביותר להמשך שמיעה, מהם 4 מועדים בשלושים הימים הקרובים. נראה כי פרשת התביעה תתקדם מהותית בתוך פרק זמן זה.

37. שיקולים אלו, מול טיב העושה והמעשה, מטים הכף לכך, שחרף צבר הטענות, המסקנה היא כי אין מקום לעיון מחדש במעצר המשיב.

38. בשלב זה דומני כי יש לאפשר השלמת המועדים ובחינת המצב וממילא סמוך לאחר מכן, ככל שלא תגיע הכרעה, יובא הדבר לפתחו של כב' בית המשפט העליון; לעדיפות ההליך לפי סעיף 62 לחסד"פ, ראה בש"פ 938/19 מ"י נ' אברהם רוחן.

39. אני דוחה אפוא הבקשה לעיון חוזר.

ניתנה היום, א' אייר תשפ"א, 13 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.