דיון הוכחות בעניינו של הנאשם נקבע ליום 1.7.21. יום לפני דיון בשעות הצהריים הוגשה בקשה לדחיית מועד הוכחות מאחר ועד תביעה (שוטר אשר רשם הדו"ח) היה בחופש. בית המשפט העיר כי אין בהיותו של השוטר בחופש עילה לדחיית מועד הוכחות. יתרה מכך בית המשפט הפנה תשומת לב המאשימה לתק"ח 22925-09-21 כאשר המאשימה חזרה מכתב האישום. מדובר באחיין הנאשם אשר הוגש גם נגדו דו"ח בגין אותה עבירה. מסתבר כי האחיין עסוק בחלוקת מזון בעת הסגר כאשר האשם בעניין דנן שימש כנהג רכב לחלוקת האוכל. מאחר ומדובר בדו"ח ברירת משפט נפתחו שני תיקים נפרדים. וזמנה תגובת המאשימה להערות בית המשפט.

בעקבות הערת בית המשפט, המאשימה הגישה בקשה בשעות אחה"צ ביום 30.6.21 להפוך הדיון לתזכורת. בית המשפט נעתר לבקשה מבלי לקבוע עמדה לגופו של עניין בבקשה לדחיית מועד הוכחות. יוער כי בהגשת הבקשה בשעה מאורחת ולא היה ניתן להודיע דבר לנאשם באמצעות מזכירות בית המשפט.

ביום 1.7.21 התייצב לדיון הנאשם מבלי לדעת שמועד הוכחות לא יתקיים. המאשימה התייחסה להודעתה על חזרה מכתב האישום ביחס לאחיין בתק"ח 22925-09-21 לעומת הנאשם. יוער כי טענות הנאשם והאחיין נטענו במועד הקראה בעניינם ביום 20.5.21.

בסיום הדיון ביום 1.7.21 עמדת המאשימה הינה שניתן לאבחן בשני המקרים. בכל מקרה הנאשם עתר להוצאות בגין בזבוז זמנו שהתייצב לדיון. המאשימה ביקשה להודיע עמדתה על המשך ההליכים עד 27.7.21. נכון להיום בשעה 16:00, טרם התקבלה עמדת המאשימה. אי לכך לטעמי יש מקום לפסוק הוצאות לטובת הנאשם בסך 600 ₪. זה נוכח עצם העדר עילה לדחיית מועד הוכחות. הגשת הבקשה יום לפני מועד הוכחות כאשר היה על המאשימה לדעת בעוד מועד זמינות עדיה אינו תקין. יתרה מכך לא היה שום תועלת להפיכת מועד הדיון לתזכורת נוכח עמדת המאשימה להמשיך בהליכים כנגד הנאשם.

לאור האמור על המדינה לשלם לנאשם סך 600 ₪ לא יאוחר מיום 1.9.21 לפי הפרטים בכתב האשים. בהעדר תשלום במועד, הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ' אב תשפ"א, 29 יולי 2021, בהעדר הצדדים.