רקע ומבוא

1. בתיקים שלפניי הוגשו כתבי אישום נגד הנאשמים, המייחסים לכל אחד מהם עבירה של סירוב להוראות שוטר להתפזרות מהתקהלות או התכנסות בניגוד לתקנה 2(ב) לתקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש – אכיפה) תש"ף – 2020 (תקנות האכיפה). לפי כתבי האישום, הנאשמים השתתפו, כל אחד במועד שונה ובמקום שונה, בהתקהלות אסורה וסירבו להוראות השוטרים להתפזר בניגוד לתקנות האכיפה.
2. זה המקום לציין כי הסנגורים שבפניי מייצגים נאשמים רבים אשר נגדם נרשמו דוחות ולבסוף גם בקשות להישפט שהבשילו לכתבי אישום בתיקי עבירות קורונה.
3. ביום 20.6.2021 הגישו הסנגורים בקשה לביטול כתבי האישום במסגרתה נטענו מספר טענות מקדמיות. ביום 21.7.2021 הגישה המאשימה את תגובתה וביקשה לדחות את הבקשה מן הטעמים המפורטים בה.
4. ביום 22.7.2021, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נתתי החלטה בה הפניתי את תשומת ליבם של הצדדים כי חלק מהטענות שנטענו דורשות שמיעת הוכחות. ביום 26.9.2021 הגישו הצדדים הודעה משותפת על הסדר דיוני במסגרתה הודיעו על צמצום המחלוקות המשפטיות. ביום 28.10.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים, בסיומו הוסכם כי תינתן החלטה רק בחלק מהטענות המקדמיות שנטעו בהסכם הדיוני שהוגש וכי הצדדים יגישו רשימה מסודרת של כל התיקים בהם ההחלטה תהיה רלבנטית ואכן ביום 28.10.2021 הוגשה רשימת התיקים ומכאן ההחלטה.

תמצית טענות הצדדים

1. פרשנות סעיף 3א(ב) לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף – 2020 (להלן – צו בריאות העם) "למעט אנשים הגרים באותו מקום" – טוענים הסנגורים כי בכתבי האישום לא צוין איזה חלק מסעיף 3א לצו בריאות העם הופר, לכן לא ניתן לומר כי מדובר היה בהתקהלות אסורה.

מנגד טוענת המאשימה כי כתבי האישום וסעיף 3א לצו בריאות העם ברורים ומגדירים מהי התקהלות אסורה וכיצד בוצעו העבירות על ידי הנאשמים.

1. פרשנות תקנה 2(ב) לתקנות האכיפה המגדירה "התכנסות או התקהלות בין-לאומית" – כאן נטען כי נוסח התקנה לא מאפשר לשוטר לפזר התקהלות שאינה בין-לאומית.

גם כאן טוענת המאשימה כי ניסוח התקנה מובן וברור ויש לדחות את הטענה.

1. פגמים אחרים בכתבי האישום – הטענה הינה כי כתבי האישום נכתבו באופן אוטומטי, תוך התרשלות והעדר מתן משקל לחומרי החקירה בכל תיק ותיק. כך למשל, בחלק מכתבי האישום, לא צוינה שעת ביצוע העבירה, בחלק אחר נכתב כי האירוע היה בירושלים, בעוד שהיה במקום אחר וכדומה. על כן, טוענים הסנגורים כי פגמים אלה מובילים לפסילת כתבי האישום.

מנגד טוענת המאשימה כי הכלילה את כלל העובדות הרלבנטיות לכתב האישום. יחד עם זאת, נטען כי בשלב זה המאשימה מוכנה לתקן את כתבי האישום.

דיון והכרעה

1. פרשנות סעיף 3א(ב) לצו בריאות העם

למען הנוחות, אביא להלן את סעיף 3א במלואו שזהו לשונו בעת מועד האירועים המתוארים בכתבי האישום:

1. אין לקיים התכנסות בין-לאומית בישראל.
2. אין לקיים התקהלות באולם אחד ובכלל זה מקום תפילה וכן אין לקיים התקהלות במרחב הציבורי גם אם ההתקהלות אינה במבנה ואין להשתתף בהתקהלות כאמור; לעניין זה –

"התקהלות" – שהייה משותפת בסמיכות של שני אנשים או יותר, למעט אנשים הגרים באותו מקום;

"אנשים הגרים באותו מקום" – בני אותו תא משפחתי או יחידים השוהים יחד במקום מגורים יחד"

לטענת ההגנה, הואיל ולא פורט בכתבי האישום באיזו התקהלות אסורה השתתפו הנאשמים, והואיל באותה עת הותר לקיים הפגנות (סעיף 3א(ג)(10) לצו בריאות העם) והותר להשתתף בתפילה שאושרה כקבוע בסעיף 3א(ג)(12), וסעיף 3א(ב) מגדיר כי התקהלות היא אסורה "למעט אנשים הגרים באותו בית", אפשר לומר כי היה מדובר בהפגנה מותרת או תפילה מותרת או כי הנאשמים אולי בני אותו תא משפחתי המתגוררים באותו בית.

עיון בכתבי האישום מלמד כי לא מדובר היה בהפגנה חוקית, או בתפילה שהותרה באותה עת או כי הנאשמים הם בני משפחה שהתגוררו באותו בית.

לעניות דעתי אילו היה מדובר בכך, המאשימה הייתה מציינת זאת בכתבי האישום ואלה לא היו מוגשים מלכתחילה. כתבי האישום מפרטים כי הנאשמים לקחו חלק בהתקהלויות רבות משתתפים תוך הפרת חוקי הקורונה ותוך סירוב להוראות השוטרים.

סעיף 3א לצו בריאות העם ברור ומובן לכל אדם סביר. שהייה משותפת בסמיכות של שני אנשים או יותר גם במרחב הציבורי היא אסורה. עובדות כתב האישום מגלות כי לכאורה הייתה הפרה של הנאשמים, לכן הוגשו כתבי האישום. ככל שהסנגורים מבקשים להוכיח אחרת, הדרך לכך פתוחה במסגרת ניהול התיק.

1. פרשנות תקנה 2(ב) לתקנות האכיפה המגדירה "התכנסות או התקהלות בין-לאומית"

תקנה 2(ב) במועד הרלבנטי קבעה כך:

1. שוטר רשאי להורות על התפזרות של התקהלות או התכנסות בין-לאומית שנעשית בניגוד לסעיף 3א לצו בריאות העם; סירב אדם להוראת שוטר על התפזרות כאמור, רשאי שוטר לעשות שימוש בכוח סביר לשם פיזור ההתקהלות.
2. מי שסירב להוראות שוטר כאמור בתקנת משנה (א), דינו – מאסר שישה חודשים או קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

טוענים הסנגורים כי לשון החוק אינה ברורה, ולטעמם הסעיף אוסר התקהלות והתכנסות בין- לאומיים בלבד ובאופן זה צריך לפרש את הסעיף, כאשר לכל הפחות מדובר בפרשנות סבירה ויש ללכת לפי הנוסח המקל.

עיון בסעיף מלמד כי שוטר רשאי להורות על התפזרות של התקהלות או התכנסות בן-לאומית. משמע נוסח התקנה מתייחס לשני אופני התהליות שונות. כל פירוש אחר בוודאי שאינו סביר וגם לא מסתדר עם ההיגיון החקיקתי. הרי אם המחוקק ביקש לאסור התכנסות והתקהלות בין-לאומית, הניסוח היה עם ו החיבור ולא עם המילה "או" שלמעשה יוצרת הפרדה בין שני המושגים. עיון בסעיף 1 לצו בריאות העם העוסק בהגדרת המושגים המפורטים בצו, מלמד כי יש הגדרה נפרדת למושג "התקהלות" והגדרה נפרדת למושג "התכנסות בין-לאומית". מכאן ניתן ללמוד , כי הפירוש הסביר וההגיוני ביותר, הוא הפירוש המוצע ע"י המאשימה. לכן יש לדחות טענת הסנגורים..

יתרה מכך, עיון בסעיף 3א(א) ו – (ב) לצו בריאות העם, מגלה כי אין לקיים התכנסות בין לאומית וכן אין לקיים התקהלות באולם אחד...., כאשר מושג ההתקהלות מוגדר גם כאן כפי שפירטתי לעיל. בכך יש לאשש את הפירוש הסביר יותר, כי כוונת המחוקק הייתה לאסור התקהלות או התכנסות בין-לאומית.

1. פגמים אחרים בכתבי האישום

אני סבור כי יש לדחות את הטענה. בבחינת כתבי האישום עולה כי כל הפרטים המהותיים שמגלים את עובדות העבירה כן נרשמו וכי כתבי האישום מפורטים ומגלים את כל עובדות העבירה. לטעמי פגם טכני כזה או אחר לא יכול להוביל לביטול כתבי האישום. בכל מקרה, המאשימה הצהירה כי בשלב זה ניתן לפי הצורך לתקן את כתבי האישום.

לפיכך, אני מורה למאשימה לתקן את כתבי האישום בהתאם להצהרה ונוכח טענות ב"כ הנאשמים. על המאשימה להודיע עד 23.12.21 מועד הגשת כתב אישום מתוקן כדי לאפשר קביעת מועד הקראה. בהעדר הגשת כתבי אישום מתוקן במועד יקבע כי יש לבטל כתבי אישום הקיימים בהתאם לסעאיף 94(א) ריאשה לחוק סדר דיןו הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 (להלן: חוק סדר דין הפלילי).

1. טיעונים נוספים של ההגנה

ראשית, נטען כי הוראת פיזור צריכה להיות בהתאם לדין, כאשר סעיף 153 לחוק העונשין כיצד שיש להורות (תקיעת חצוצרה, שריקת משרוקית וכד') ובכתבי האישום שלפניי כלל לא מצוין כיצד השוטר כרז או הורה "מספר פעמים" לנאשמים לעזוב.

במקרה זה אני סבור, כי זו טענה שיש לבררה במהלך ניהול התיק הואיל ועסקינן במספר רב של כתבי אישום ויש לבחון כל מקרה בנפרד לפי ונסיבותיו.

שנית, נטען כי הואיל ומדובר בהוראת פיזור לא חוקית, אז ניתן היה להתנגד לה. מכיוון שקבעתי כי מדובר בהוראה שהיא אכן חוקית, אז דיון בטענה זו אינו רלבנטי.

מרטין לותר קינג מנהיג תנועת זכויות אזרח (אפרו אמריקאים) כתב במכתבו מבית הכלא העירוני בברמינגהם, אלאבמה לפני 54 שנים "בכמה מקרים החוק צודק לכאורה ובלתי צודק בהפעלתו". אין חולק כי הנאשמים סירבו לפזר את ההתקהלות, ככל הנראה מתוך הנחה או רצון כי ה"סירוב" יביא לשינוי בצו בריאות העם ובתקנות שחוקקו בקשר לנגיף הקורונה. עם זאת, החוק והאיסורים היו ידועים לכלל הציבור באותה עת, וכל עת שהחוק והאיסורים קיימים ואנשים בוחרים להפר אותם, יש לשאת בתוצאות כך גם היה בתנועת סירוב גיוס בתקופת מלחמת וויאטנאם בארה"ב. התקווה הינה עקב "סירוב" המוני כי המחוקק יפנים רוח הנפש של העם. רק אז יחול שינוי המבוקש על ידי הנאשם.

לעניין הטענה כי "זהות יתר המשתתפים אינה ידועה" וכי כתבי האישום לא עומדים בהנחיית 1.3 של פרקליט המדינה, ראו החלטתי בתיקים בהקשר של איסור תפילה.

סיכום

טענות המקדמיות נדחות. במקרה של תיקון כתבי אישום על המאשימה להודיע עד ליום 23.12.21 מועד הגשת כתבי אישום מתוקנים בהתאם לאמור בהחלטה.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ב, 19 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.