1. לפני בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו- "בקשת ההסתלקות" בהתאמה).
2. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 10/11/20 על ידי מר דוד צפתי (להלן: "המבקש") ועניינה בטענת המבקש כי מנדלסון תשתיות ותעשיות בע"מ (להלן: "המשיבה") לא מילאה אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג – 2013, שעה שלא פרסמה באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות שקיימים בסניפיה. בכך, הפרה המשיבה לטענת המבקש את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק השוויון", "תקנות השוויון", ו- "בקשת האישור").
3. ביום 14/1/21 הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת. במסגרת בקשת ההסתלקות צוין כי לאחר הגשת בקשת האישור, נוצר קשר בין באי כוח הצדדים. בתוך כך, הסבירו באי כוח המשיבה למבקש ולבא כוחו כי אתר המשיבה אכן כולל בימים אלו הסדרי נגישות מפורטים. על רקע הדברים האמורים, משעה שאתר המשיבה כולל כיום הסדרי נגישות מפורטים כנדרש באופן שמייתר את המשך ניהול הליך זה - ומבלי שמי מהם מודה בטענות רעהו, הוסכם בין הצדדים, כי המשיבה תוודא כי הסדרי הנגישות בסניפיה עומדים בדרישות הדין. כמו כן, הוסכם, כי המשיבה תרענן ותחדד את נהליה בכל הקשור לפרסום הסדרי הנגישות בסניפיה.
4. לאור האמור, סבור המבקש כי אין עוד צורך בהמשך ניהול התובענה ובקשת האישור וכי בפעולותיה של המשיבה כאמור לעיל ובהסכמות שניתנו על ידה יש כדי להוות שירות טוב ומועיל לציבור ולקבוצה כבר בשלב זה וזאת, מבלי להיגרר להליך משפטי ארוך ויקר ותוך חיסכון של זמן ומשאבים שיפוטיים. לפיכך, ונוכח ההסכמות שהושגו, ומבלי שצד כלשהו מודה בטענות האחר, סבורים הצדדים, כי בתיק דנן יהיה זה נכון וצודק ליישב את המחלוקת בדרך של הסדר הסתלקות כפי שיפורט להלן.
5. הצדדים הסכימו להסתלקות המבקש מבקשת האישור ללא צו להוצאות ותביעתו האישית תידחה. כמו כן, המבקש מוותר בזאת ויתור סופי, מלא, מוחלט ובלתי חוזר על כל טענה, זכות או דרישה, מכל מין וסוג, כלפי המשיבה ו/או מי מטעמה בקשר עם הטענות, כולן או חלקן, שנטענו בבקשת האישור ו/או בתובענה ו/או בתגובה לתשובה ו/או בכל מסמך אחר שהוגש בהליך שבכותרת, בין שהם ידועים כיום ובין שיוודעו בעתיד ו/או על כל תביעה שנובעת במישרין או בעקיפין מן המעשים ו/או המחדלים הנטענים לכאורה כלפי המשיבה.
6. כן הובהר, כי הסכמותיה של המשיבה לבקשה זו נובעות מרצונה להימנע מהמשך ניהול ההליכים שבכותרת, דבר שיהא כרוך בהוצאה כספית בדמות שכר טרחת עורכי דין והוצאות.
7. כן הובהר, כי המבקש ו/ואו מי מטעמו וכן באי כוחו ו/או מי ממשרדיהם, מתחייבים בזאת כי הם לא היו מעורביםב עבר, אינם מעורבים בהווה ולא יהיו מעורבים בעתיד, במישרין ו/או בעקיפין בנקיטת הליכים משפטיים כלשהם בקשר עם הטענות בהליך שבכותרת, לרבות אך מבלי לגרוע, הגשת תביעה אישית ו/או בקשה להכיר בתובענה כייצוגית אחרת כנגד המשיבה ו/או מי מטעמה ו/או מי מהתאגידים המוחזקים על ידה, במישרין או בעקיפין. עוד הם מתחייבים כי הם לא שידלו ו/או סייעו ו/או ישדלו ו/או יסיייעו, במישרין או בעקיפין, לכל אדם אחר להגיש תביעה ו/או בקשה להכיר בתובענה כייצוגית כלפי המשיבה ו/או מי מטעמה ו/או מי מהתגידים המוחזקים על ידה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם הטענות בהליך שבכותרת.
8. עוד הוסכם בין הצדדים, כי לאור טרחת המבקש ובא כוחו בקשר עם הגשת התביעה והבקשה לאישור, בניהול המשא ומתן וההסכמות שהושגו במסגרת הסדר ההסתלקות, ולאור התועלת שהביאה עמה בקשת האישור, ובכפוף לאישור הסדר ההסתלקות, להמליץ לבית המשפט לפסוק כי המשיבה תישא בגמול המבקש בסך של 500 ₪ ובשכר טרחת בא כוחו בסך של 7,500 ₪ בצירוף מע"מ, כנגד חשבונית מס כדין.

דיון והכרעה;

1. בפסק דין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי כבוד השופט ח' כבוב בת"צ 5398-06-19 צפתי נ' רהיטי קיבוץ השלושה השקעות בע"מ (28/11/19) (להלן: "עניין צפתי"), בבקשת הסתלקות אשר נסבה אף היא - בדומה לעניין לפנינו – על תובענה ייצוגית המבוססת על הפרת החובה בפרסום הסדרי נגישות, אישר בית המשפט את בקשת ההסתלקות וריכז את הוראות הדין והפסיקה הרלוונטיים. על מנת להביא דברים בשם אומרם אציין כי עיקרי פסק דין זה מבוססים על הדרך אשר נכבשה על ידי בית המשפט באותו העניין.
2. סוגיית ההסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית מוסדרת בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובע בין היתר:

"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:

(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;

(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.

(.....)

(ד)(1) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4).

(.....)"

1. מנוסחו של הסעיף עולה, כי הסתלקות מהליך ייצוגי וכן קבלת טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות, לא יעשו אלא באישור בית המשפט.

עוד קובע הסעיף כי הליך הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כולל שני שלבים: בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות וכן, הגמול לתובע הייצוגי (סעיף 16(א) ו-16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות); בשלב השני, אליו נדרש בית המשפט רק ככל שאושרה ההסתלקות בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם יש מקום למנות מבקש או בא כוח מייצג חלופיים ולאפשר את המשך ניהול ההליך (סעיף 16(ד) לחוק)(ראו גם עניין צפתי בסעיף 9; ת"צ 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22/12/10) (להלן: "עניין הר-עוז"); אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 63 (2011)).

המחוקק העניק לבית המשפט שיקול דעת רחב האם להיעתר לבקשת הסתלקות או לדחות בקשה שכזו. כך, סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, העוסק בהסתלקות מההליך בשלב הדיון בבקשה לאישור, כבעניין דנן, קובע כי בית המשפט "רשאי" לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג וכן "רשאי" להורות על פרסום הודעה על כך (עניין צפתי בסעיף 9; להרחבה ביחס לאבחנה האמורה שעורך החוק בנוגע להסתלקות בין שלב הבקשה לאישור לבין שלב התובענה הייצוגית, ראו עניין הר-עוז, פסקה 22).

1. בכל הנוגע לאישור הסדרי הסתלקות מתוגמלת, כבמקרה דנן, בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (5/8/18), התווה בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדרים מסוג זה וכן עמד על הסכנות הגלומות באישורם (פסקאות 22-31). בית המשפט העליון קבע, כי, ככלל, אין לפסול גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא הכוח המייצג במסגרת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. יחד עם זאת, נקבע כי הסתלקות מתוגמלת אפשרית, אך מהווה חריג לכלל ולכן יש להיעתר לה רק במקרים המתאימים (שם, בפסקה 26).

עוד נקבע, כי בבואו לדון בבקשת הסתלקות מתוגמלת, על בית המשפט לבחון ראשית האם הראתה התובענה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא שאין מדובר בתביעת סרק, ושנית, על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. ודוק, לעניין זה אין די בתועלת כללית ועמומה ועל בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלבנטית כתוצאה מההליך. ביחס לכך, אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול את עצמו היא האם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה (שם, בפסקה 25; עניין צפתי בסעיף 10).

מן הכלל אל הפרט;

1. לאחר שבחנתי את בקשת האישור (תשובת המשיבה לבקשת האישור לא הוגשה עובר להגשת בקשת ההסתלקות) וכן את בקשת ההסתלקות, הגעתי למסקנה, כי יש מקום לאשרה, על כל רכיביה, בהיותה מאוזנת וסבירה. ראשית מצאתי, כי על פניו לא מדובר בתביעת סרק, הנעדרת כל עילה ולו לכאורה. זאת, בהינתן שבהסדר ההסתלקות צוין כי בימים אלו כולל אתר המשיבה הסדרי נגישות מפורטים - מלמד על פניו על כך שמלכתחילה לא בוצע פרסום זה כדין. זאת ועוד, נוכח המתווה המוסכם בין הצדדים בדבר פרסום הסדרי הנגישות על ידי המשיבה והפעולות שננקטו ועתידות להינקט על ידה לשם פרסום התאמות הנגישות בסניפיה, כמו גם התחייבותה של המשיבה לעדכן באופן שוטף את אתר האינטרנט שלה בהסדרי הנגישות בסניפיה, בהתאם לקבוע בדין - הרי שצמחה לקבוצה תועלת קונקרטית ורלבנטית כתוצאה מההליך. זאת ועוד, בשים לב לכך שבסיכומו של דבר יש בהסדר כפי שהוא בכדי לסלק מחדליה של המשיבה על פי הדין, הרי שהנני רואה עין בעין עם טענת הצדדים ולפיה לאור ההסדר אין יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך.

בשים לב לאמור לעיל, ובפרט לאור התועלת שצמחה לחברי הקבוצה כתוצאה מנקיטת ההליך, מצאתי את סכומי הגמול ושכר הטרחה המוצעים על ידי הצדדים כסבירים בנסיבות העניין ומקובלים עליי. (ראו בדומה קביעת בית המשפט בעניין צפתי בסעיפים 11-12)

1. נוסף על כך, במסגרת בקשת ההסתלקות, התבקש בית המשפט לקבוע כי בנסיבות העניין אין צורך להורות על פרסום הודעה בדבר הסתלקות המבקש בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק. לעניין זה, אציין, כי סעיף 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, קובע כי:

"(ב) הוגשה בקשה הסתלקות, יורה בית המשפט על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 לחוק וכן על משלוח ההודעה כאמור, ליועץ המשפטי לממשלה, בצירוף העתק מן הבקשה ומן התובענה, למנהל בתי המשפט וכן לגוף או בעל תפקיד כקבוע בתקנה 3(א), ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה. "

מנוסח התקנה עולה לכאורה, כי יש חובה לפרסם את דבר הגשת בקשת ההסתלקות עם הגשתה ואף קודם לאישור ההסתלקות על ידי בית המשפט וכי, על פניו, אין לבית המשפט שיקול דעת בסוגיה גם במקרה בו בקשת ההסתלקות מוגשת בשלב הבקשה לאישור (כפי שעולה מנוסח סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות לעיל). אלא שבמסגרת ההלכה הפסוקה נקבע כי תקנה 11(ב) אינה שוללת את שיקול דעתו של בית המשפט להורות על אישור הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מבלי להורות על פרסום הודעה בדבר הגשת בקשה להסתלקות ומבלי להורות על משלוח הודעה לגורמים המנויים בתקנה (ראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13/5/13); עניין הר-עוז, פסקאות 27-28).

בהתאמה להתוויות כפי שנקבעו בפסיקה ושיקול הדעת המוקנה לבית המשפט לעניין זה, לאחר ששקלתי מצאתי להיעתר לבקשת הצדדים האמורה.

אשר לכך, הרי שכפי שצוין על ידי לעיל, המחדל המרכזי אשר שימש בסיס להגשת התובענה הוא העדר פרסומם של הסדרי הנגישות הקיימים בסניפי המשיבה. אלא, שמחדל זה הוסר לחלוטין במסגרת בקשת ההסתלקות וזאת, בהינתן הצהרת המשיבה כי בימים אלו כולל אתר המשיבה הסדרי נגישות מפורטים וכן נוכח התחייבות המשיבה לוודא כי הסדרי הנגישות בסניפיה עומדים בדרישות הדין ולרענן ולחדד את נהליה בכל הקשור לפרסום הסדרי הנגישות בסניפיה. משמסולק המחדל, הרי שאין עוד הצדקה להגשת תובענה וקל וחומר להכרה בתובענה כייצוגית. בנסיבות אלו אף אין מקום לבצע פעולות כלשהן לשם איתור מבקש ובא כוח מייצג חלופיים. לכך יש להוסיף כי ממילא אין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין.

לאור כל האמור, הנני מוצאת לפטור את הצדדים מפרסום מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות. (ראו בדומה קביעת בית המשפט בעניין צפתי בסעיף 13).

סוף דבר:

1. ניתן לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.
2. בהתאמה תשלם המשיבה למבקש סך של 500 ₪ וכן תשלם לבא כוח המבקש שכר טרחה בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ.
3. אני מורה בזאת על דחיית התביעה האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.
4. הדיון הקבוע ליום 13/04/21 בטל בזאת.

ניתן היום, ד' שבט תשפ"א, 17 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.