עובדות המקרה

1. מונחת לפניי בקשה להתנגדות לביצוע שטר שהגיש המבקש, מר תאמר עבד אל חי (להלן – המבקש). ה"שטר" המדובר הינו שתי המחאות המשוכות על שמו של המבקש, בשווי של 41,791 ₪ כל אחת, וזמני הפירעון שלהן חלים ביום 1.3.20 וביום 31.3.20.
2. בכתב ההתנגדות ובתצהיר המצורף לו, טען המבקש כי אינו חייב דבר למשיבה, נזארין טורס בע"מ (להלן – המשיבה).

המבקש טוען כי אין למשיבה זכות לתבוע את שתי ההמחאות, מאחר שההמחאה הראשונה שמספרה 2370941 (זמן פירעון 1.3.20) הוחלפה בהמחאה השניה שמספרה 2370942, שזמן פרעונה הינו 31.3.20.

לטענתו, גם את ההמחאה הראשונה ביקשה המשיבה למשוך כ"בטחון" לעסקאות בין הצדדים, אך בשל פרוץ משבר הקורונה בתחילת שנת 2020 פנה למשיבה וביקש ממנה לא לפרוע את ההמחאה, ולדחות את תשלומה עד סוף המשבר.

כן טען כי לנוכח קיומו של קשר עיסקי ארוך שנים עם המשיבה, הסכימה זו באמצעות נציגה בשם "מיכה" (ר' סעיף 9 לתצהיר המבקש) לדחות את התשלום, אך התנתה את ההסכמה בקבלת המחאה חליפית, היא ההמחאה השניה. כך טען: "עוד סוכם כי השיק לא יוצג לפירעון עד אשר יסתיים משבר הקורונה, ואתאושש כלכלית, והכל בתיאום מראש עימי". המבקש טוען כי לא היה מקום להציג ולו המחאה בודדת, שכן "טרם התקיים התנאי שבגינו ניתן השיק לצורך פרעונו".

1. ביום 16.6.21 התקיים דיון בהתנגדות לפניי, ובמהלכו נחקר המבקש על תצהירו על ידי ב"כ המשיבה, עו"ד דלי מאהר.

במהלך חקירתו הנגדית העיד המבקש כי במסגרת ההתחשבנות שלו עם המשיבה היה חייב לה למעשה 41,000 ₪, וכי את ההמחאה הראשונה מסר למשיבה בתחילת חודש דצמבר 2019 ל"בטחון", אך אישר כי לא כתב על השטר את המילים "לבטחון". כן העיד כי במהלך חודש פברואר 2020 פנה לנציג המשיבה בשם מיכה חדד בבקשה שלא יפדה את ההמחאה, וכי מסר לו המחאה שניה תמורתה, אם כי לא קיבל בחזרה את ההמחאה הראשונה.

את העובדה כי המספרים הסידוריים של שתי ההמחאות הם מספרים עוקבים, הסביר בכך שאינו נוהג לעבוד עם המחאות. כשהוצג לו דף בנק של המשיבה שניתן ללמוד ממנו לכאורה כי שתי ההמחאות המדוברות התקבלו אצל המשיבה כבר עובר ליום 20.12.19, השיב כי הוא בטוח שאת ההמחאה השניה מסר למשיבה רק בחודש פברואר 2020.

1. ב"כ המבקש טען כי בשלב דיוני זה בית המשפט אינו דן בשאלת מהימנותו של העד, אלא אך צריך להתרשם אם קיימות לו טענות הגנה, כי גירסתו עצמה לא הופרכה ולכן יש ליתן לו רשות להתגונן ללא כל תנאי.

ב"כ המשיבה טען כי גירסתו של המבקש "קרסה" וכי המסמך הבנקאי, כמו גם חשבונית של החברה של המבקש ("טירה טורס"), מוכיחים את גובה החוב של המבקש למשיבה. כן הפנה לעובדה כי המבקש לא התרעם על נסיון הפקדת השיק הראשון, וכי אם היה מדובר בשיק לבטחון, כפי שטען, היה פועל לאלתר מול המשיבה.

דיון והכרעה

1. מעיון בטענות הצדדים, ובפרט מעיון בטענות המבקש בכתב ההתנגדות ובעדותו, עולה כי אין מחלוקת שהמבקש חב למשיבה סכום בסך של 41,000 ₪. אמנם לטענתו, טרם התקיים התנאי שבגינו ניתנה ההמחאה על סך של 41,791 ₪ לצורך פרעון החוב, אך ה"תנאי" המדובר הוא ש"יסתיים משבר הקורונה, ואתאושש כלכלית, והכל בתיאום מראש עימי".

"תנאי" זה אינו שולל את קיומו של החוב, ומדובר לטעמי בחוב שאינו במחלוקת.

1. באשר להמחאה השניה, אכן העלה המבקש טענות הגנה אפשריות, ואף שהוצגו מסמכים הסותרים לכאורה את טענתו, אין במסמכים אלו, באופן שהוצגו ובשלב דיוני זה, להפריך לחלוטין את גירסת המבקש, ולהביאני לקבוע כי מדובר ב"גירסת בדים", המחייבת את דחיית הבקשה (לעניין זה ר' ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ (נבו, 6.3.08)).

על כן, אני סבור כי יש לקבל את ההתנגדות בכפוף להפקדת ערבות בגובה החוב שאינו במחלוקת לטעמי, וזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 20(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

סיכומו של דבר

1. בנסיבות אלו, ההתנגדות לביצוע השטר תתקבל, בכפוף להפקדת ערבות בסך של 41,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 14 יום. בנסיבות כאן, לא מצאתי מקום להטיל הוצאות בשלב דיוני זה.

לא תופקד הערובה במועד, תידחה ההתנגדות והתיק יוחזר להוצאה לפועל.

ניתנה היום, ז' תמוז תשפ"א, 17 יוני 2021, בהעדר הצדדים.