14 אוקטובר 2021

בפני: כב' השופטת איריס רש

החלטה

1. מונחת לפניי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט במסגרתה מבוקש להטיל על המשיבים קנס יומי מתמשך על מנת לאכוף עליהם לציית לפסק הדין מיום 21.9.2021 ולפיו על המועצה לשבץ לאלתר את המבקש במשרה מלאה בבית הספר מדיין (להלן – פסק הדין).

2. לטענת המבקש, המשיבים לא פעלו בהתאם לצו האופרטיבי שעוגן בסעיף 60 לפסק הדין ולא שבצו אותו למשרה מלאה בבית ספר מדיין חרף פניותיו החוזרות ונשנות. לטענתו, יש הכרח והצדקה לאכוף את הסנקציות לפי סעיף 6 לפקודה על המשיבים לנוכח ניצול מעמדם וסמכויותיהם לרעה על מנת להפר את פסק הדין ועל מנת ליצור להם תמריץ לקיים את פסק הדין ולפעול לשיבוצו בבית הספר מדיין. המבקש עתר לסנקציה הקלה ביותר מבין הסנקציות הקבועות בסעיף 6 לפקודה וזאת מאחר שכל מטרתו הינה לכפות מיידית על המשיבים, וללא דיחוי נוסף, את קיומו של הצו האופרטיבי בפסק הדין ככתבו וכלשונו. ככל שהמשיבים ימשיכו להמרות את פיו של בית הדין, המבקש יעתור להטלת סנקציה חמורה יותר וירחיב את מעגל מפירי הצו מטעם המועצה.

3. בתגובה טענה המועצה כי הבקשה הוגשה בפזיזות רבה, מבלי שהיה בידה פרק זמן סביר לצורך למידת פסק הדין ובחינת דרכים לביצוע פסק הדין בעניין השבת המבקש לעבודה בהיקף של משרה מלאה. למועצה יש מספר השגות כנגד פסק הדין, שלשיטתה נפלו בו טעויות עובדתיות ומשפטיות ובכוונתה להגיש ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע. הערעור והבקשה צפויים להיות מוגשים בימים הקרובים. הבקשה לעיכוב ביצוע נובעת, בין היתר, מהקושי המשמעותי בפסק הדין ביישום פסק הדין, מאחר והמועצה אינה יכולה להחזיר את המבקש למשרה מלאה בבית ספר מדיין, בלי ליצור גרעון משמעותי בתקציב החינוך. הבקשה הוגשה עוד בטרם סיימה המועצה את הבדיקה אודות תוצאות פסק הדין ואפשרות קיומו ברמה המעשית. המועצה הוסיפה כי לצורך קיום פסק הדין דרושה תקופת התארגנות ובכלל זה עדכון שעות הלימודים בשני בתי הספר באופן המשפיע על התלמידים והמורים בשני בתי הספר.

4. במסגרת הדיון בבקשה טען המבקש שהמועצה והעומד בראשה ממשיכים להתנכל לו מטעמים פוליטיים וכי מר עזאם נקלט גם השנה בבית הספר מדיין, כך שאין כל בסיס לטענות המועצה בדבר הקשיים ביישום פסק הדין המורה על שיבוצו בבית הספר מדיין המשרה מלאה. המבקש הוסיף וטען כי המועצה נמנעת מלקיים את פסק הדין ולשבצו במשרה מלאה בבית הספר מדיין רק כדי שלא להחליש את טענותיה בערעור. המשיבים 1-2 טענו כי יש לפרש את פסק הדין ככזה המורה למועצה להחזיר את המבקש למשרה מלאה בבית ספר מדיין במהלך שנת הלימודים הנוכחית, מוקדם ככל האפשר, ואולם משעה שפסק הדין לא ציין מועד מפורש להחזרת המבקש, אין מדובר בהפרה של פסק הדין. עוד נטען כי מטרת הבקשה לפגוע בזכויות המועצה ולכבול את ידי בית הדין הארצי.

5. במהלך הדיון הוצע לצדדים להסכים, תוך שכל צד שומר על טענותיו, ליתן למועצה שהות להיערך לשיבוצו של המבקש בבית הספר מדיין בהיקף של משרה מלאה עד ליום 31.10.2021, כך שבהעדר החלטה אחרת המעכבת את ביצוע הצו האופרטיבי של פסק הדין, המועצה תשבץ את המבקש במשרה מלאה בבית הספר מדיין כאמור בפסק הדין. ההצעה לא התקבלה על ידי שני הצדדים ומכאן הצורך בהכרעה בבקשה כמפורט להלן.

דיון והכרעה

6. סעיף 6(1) לפקודת הביזיון קובע את סמכות בתי המשפט "לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה". סעיף 38 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מחיל הוראה זו גם על בתי הדין לעבודה.

7.       בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי מטרתה של הוראת סעיף 6 לפקודת הביזיון היא אכיפתית ולא עונשית וכי תכליתה של הסנקציה המוטלת מכוחה היא לסייע לנפגע לאכוף את ביצועה של ההחלטה השיפוטית. עוד נפסק כי בהוראה זו יש גם אלמנט עונשי שמטרתו להביא לכיבוד פסקי דין ולהגשמת שלטון החוק, שכן הליך הביזיון אינו הליך רק בין שני בעלי דין יריבים אלא שיש בו גם היבט ציבורי שהוא מניעת הפרת החלטות שיפוטיות [רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, פ"ד נג(3) 337 (להלן - פרשת עזרא); רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ"ד נט(4) 49, להלן - פרשת שרבט); ע"פ (ארצי) 180006/97 מוטי בטש נ' שוודנט בע"מ (5.8.2002)].

8.        בפרשת אגודת הפלחה בע"ע (ארצי) 12888-09-10 הפלחה מבואות ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' יפה יצחק (30.10.2010) בסעיפים 19-21 לפסק הדין, עמד בית הדין הארצי על אופן הוכחת היסוד העובדתי והנפשי של ההתנהגות המבזה ואף הבהיר את השיקולים שיש לשקול במסגרת דיון בבקשה לביזיון בית המשפט וכדלקמן:

"היסוד העובדתי של ההתנהגות המבזה מוכח באמצעות בדיקה אובייקטיבית, היינו כיצד אדם סביר היה מבין את הצו שהפרתו נבחנת, והאם הוכחה הפרה שלו (ע"ע 745/07 מועצה מקומית הר אדר – עמיחי אופיר מיום 2.9.2008; להלן - ענין אופיר). באשר ליסוד הנפשי – משאין מדובר בהליך פלילי מובהק אלא בשילוב בין הליך אזרחי להליך מעין פלילי, אין צורך ביסוד נפשי כמו בעבירה פלילית ודי ב"מודעות למעשה ההפרה" (ע"פ 1914/99 קייזר נ. פוקס, מיום 14.7.1999; על בסיס ע"פ 2351/95 מובי בירנבאום בע"מ נ. שמעוני, פ"ד נא (1) 661 (1997)), כאשר המודעות הנדרשת יכולה להילמד גם מ"עצימת עיניים" או רשלנות (ע"פ 180008/98 יוסף בן דב –ק.ח. טכנולוגיות לרכב בע"מ מיום 12.1.2007; ענין אופיר).

לאמור לעיל יש להוסיף כי גם אם הוכחו היסוד העובדתי והיסוד הנפשי – אין משמעות הדבר כי יש ליתן סעד של ביזיון בית המשפט באופן אוטומטי. על בית הדין להפעיל שיקול דעת ולבחון אם מתן סעד של ביזיון ראוי בנסיבות העניין, תוך התחשבות בין היתר בשיקולים הבאים: "האינטרס הציבורי לפיו פסקי דין יבוצעו הלכה למעשה ולא ינוהלו הליכים משפטיים לשווא; בחינת דרכים חלופיות לאכיפת פסק דין ויעילותן; טיב המחלוקת בין הצדדים וכן מהות ונוסח הצו בגינו הוגשה בקשת הביזיון לרבות מידת בהירותו (ע"ע 561/16 אולג גינטר - משה זאק, מיום 18.10.2003 (להלן - עניין גיטנר).

נסיבות בהן ייקבע, דרך כלל, כי סעד הביזיון אינו מתאים הן נסיבות בהן קיימת מחלוקת משפטית בדבר פרשנות הצו; מחלוקת עובדתית שאינה ניתנת לבירור בנקל; כאשר דבר ההפרה הושלם ואינו ניתן לתיקון; או כאשר קיימת "דרך חמורה פחות" לאכיפת הצו השיפוטי (בש"א 152/10 עובדיה בן נון – מרכז החינוך העצמאי, לא פורסם; רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלניאק, פ"ד נג(3) 337 (1999); רע"א 3888/04  שרבט נ שרבט מיום 14.12.2004; ע"פ 517/06 מנור נ KPMG מיום 24.7.2007)".

9.       במקרה שלפנינו, פסק הדין הורה למועצה לשבץ את המבקש לאלתר במשרה מלאה בבית ספר מדיין בשנת הלימודים הנוכחית. אמנם, פסק הדין, אינו נוקב בפרק זמן מוגדר או בתאריך לשיבוצו של המבקש ואולם המונח "לאלתר" הוא מונח ברור ושגור שפירושו באופן מיידי, ללא עיכוב. ממכלול פסק הדין עולה כוונה ברורה לשבץ את המבקש מיד בסמוך לאחר מתן פסק הדין וזאת על מנת שיוכל להשתלב בעבודה בבית הספר מדיין בשנת הלימודים הנוכחית. עם זאת, בהתחשב בעובדה שפסק הדין ניתן לאחר תחילת שנת הלימודים וקיומו מצריך שינוי במערכת הלימודים בבתי הספר מדיין ואפאק כמו גם שינוי בשעות ההוראה של המורים בתחום החינוך הגופני ששובצו לשנת הלימודים הנוכחית, קיים טעם בטענת המועצה ולפיה היא זקוקה לפרק זמן סביר לצורך היערכות לביצועו של פסק הדין ואין לראות בשלב זה, בו חלפו שבועיים ימים ממועד מתן פסק הדין ועד למועד הגשת הבקשה, כהפרה של פסק הדין.

מעבר לאמור יצוין כי לא הוגשו לתיק אישורי מסירה של הבקשה למשיבים ועל כן בהעדר אסמכתא להמצאת הבקשה וההחלטה מיום 5.10.21, לא ניתן להשית על המשיבים 2-4 סנקציות מכח סעיף 6 לפקודה.

10.       לאור האמור לעיל, הבקשה לפי פקודת הביזיון נדחית.

11. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' חשוון תשפ"ב, (14 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.