1. ביום 25.10.2020 הגיש המבקש, מר פסח זקס (להלן: "המבקש") תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד ש.א. ברזילי בע"מ (להלן: "המשיבה").
2. על פי הנטען בבקשת האישור המשיבה הפרה את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השוויון") וכן הפרה את תקנה 34א לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013 (להלן: "תקנות הנגישות") זאת בשל העובדה שלא פרסמה בהתאם להוראות הדין את התאמות הנגישות לאנשים עם מוגבלות במקום מתן השירות שבו היא מספקת את השירות.
3. המבקש הוא נכה מוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי, מוגבל בניידות זכאי לקצבת ניידות ורכב נכים מיוחד לאור נכות בגפיים התחתונות. המבקש נעזר בקביעות בכיסא גלגלים לצורך ניידותו. המבקש מתגורר בעיר פתח תקווה ועל פי הנטען בבקשת האישור הוא קונה מעת לעת מוצרים אשר נמכרים בין היתר גם ע"י המשיבה, ובחנויות שונות מעת לעת עבור ילדיו ונכדיו, ונזקק להסדרי נגישות בשל נכותו.
4. המשיבה היא חברה שעוסקת בתחום הריהוט ובדגש על ריהוט חדרי ילדים, שבבעלותה ו/או בניהולה ו/או באחזקתה ו/או שהיא מפעילה סניפים לממכר רהיטים שהנם מקום מתן השירות. למשיבה אף אתר אינטרנט כאשר לפי הפרסום באתר למשיבה חמישה סניפים. כמו כן באתר המשיבה קיים קישור לעמוד הפייסבוק של המשיבה.
5. במסגרת בקשת האישור טען המבקש כי עקב נכותו הוא נזקק להסדרי נגישות ייעודיים, בין היתר לשירותי נכים, כניסה נגישה, חניית נכה, דרך נגישה וכולי. המבקש מבצע קניות של מוצים שונים, בין היתר שנמכרים על ידי המשיבה. טרם הגעתו המבקש ביקש לברר האם קיימים הסדרי נגישות וככל שאלו קיימים, האם הם מפורסמים באתר האינטרנטי של המשיבה. לטענת המבקש הוא לא הצליח להבין מה הם הסדרי הנגישות ככל שאלה קיימים בסניפי המשיבה שהם מקום מתן השירות שבבעלותה ו/או באחזקתה ו/או בהפעלתה של המשיבה או מי מטעמה כיוון שהם לא מופיעים באתר האינטרנט של המשיבה. עוד צוין בבקשה כי בודק מטעם המבקש בדק את אתר האינטרנט של המשיבה ובחן האם היא מפרסמת את הסדרי הנגישות במקום מתן השירות ככל שאלה בוצעו ומצא כי המשיבה אינה מבצעת את החובה החלה עליה בעניין פרסום הסדר הנגישות.
6. על פי הנטען בבקשת האישור בהתאם לבדיקה שבוצעה באתר האינטרנט של המשיבה, קיים תפריט נגישות שהכניסה אליו היא באמצעות צלמית של הסימן הבינלאומי לנגישות, ובקישור נפתחת האפשרות להתאמת אתר האינטרנט לאנשים עם מוגבלות ראייה, לא קיימת הצהרת נגישות בכל הקשור לאתר האינטרנט עצמו, ולא נמצא כי קיים פרסום של הסדרי נגישות הקיימים בסניפים, קרי לא ניתן לדעת מהם הסדרי הנגישות בחנויות שבבעלותה ו/או אחזקתה ו/או הפעלתה של המשיבה ו/או מי מטעמה.
7. עוד נטען כי למשיבה ו/או למקום מתן השירות שהיא הבעלים ו/או המחזיקה ו/או המפעילה שלהם קיים קישור מתוך אתר האינטרנט גם בין היתר לעמוד הפייסבוק אולם לא נמצא כי המשיבה מפרסמת שם את הסדרי הנגישות במקום מתן השירות.
8. לטענת המבקש היעדר פרסום של הסדרי הנגישות פוגע באופן מובהק ובאופן קשה אף יותר באנשים עם מוגבלות בניידות כמו המבקש, אנשים עם מוגבלות בכלל ובניידות בפרט אשר מבקשים לדעת מראש את הסדרי הנגישות, ולא מצליחים לקבל לידם את האינפורמציה שכה רלוונטית עבורם.
9. לטענת המבקש המשיבה בהתנהלותה הפרה את סעיפים 19ו, 19ח 19יא ו-19יב לחוק השוויון אשר מטילה את החובה על כל מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי ו/או בהפעלתה שירות ציבורי לאפשר שימוש בשירות ציבורי, ולבצע התאמות נגישות, ואחזקה תקינה והכול לשם הנגשת מקומות ציבוריים עבור אנשים עם מוגבלויות. כמו כן כי המשיבה הפרה את תקנה 34 לתקנות הנגישות הקובעת חובת פרסום לכל הסדרי הנגישות ככל שבוצעו בשירות עצמו ובמקום השירות, וזאת על מנת שציבור האנשים עם המוגבלות יידע מהן התאמות הנגישות הקיימות בשירות, הן התאמות המסופקות בשירות עצמו והן התאמות במקום הציבורי בו השירות ניתן. עוד נטען כי התנהלות המשיבה עולה כדי הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") וכן כי בשל מחדליה פגעה המשיבה בזכויות יסוד של אוכלוסייה מוחלשת, פגעה בזכותם לכבוד ולאוטונומיה והפרה בכך את סעיף 2 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לחילופין נטען כי מעשיה של המשיבה עולים כדי רשלנות לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין. הוסיף המבקש וטען כי הפרת חובות פרסום הסדרי ההנגשה פוגעות בזכויות יסוד של המבקש והקבוצה שאותה הוא מבקש לייצג, זכויות לשוויון ולכבוד וגורמת נזק מסוג לא ממוני.
10. המבקש טען לקיומו של נזק בלתי ממוני בשיעור של 500 ₪ וזאת בגין פגיעה בשוויון, פגיעה באוטונומיה של הרצון החופשי, אי נוחות, תחושת אפסות, הפרעה, מטרד, טרטור ותחושה שלילית רעה, עוגמת נפש, חוסר אונים ותסכול, חוסר ביטחון, כעס, השפלה, פגיעה באיכות החיים וכן ניצול מצוקת חוסר האונים מצד הקבוצה. הנזק לקבוצה, הועמד על סך שלא יפחת מ2,500,500 ₪.
11. בית המשפט התבקש להגדיר את הקבוצה כך: "כל אדם עם מוגבלות בניידות, לקות אורתופדית ו/או לקות אחרת, היוצרת מגבלה בתנועה, שהשתמש ו/או ביקש להשתמש בשירות כלשהו ו/או במקום מתן שירות שבבעלות ו/או באחזקת ו/או בהפעלתה המשיבה, הנמצא במי מסניפיה ו/או מי מטעמה בין אם גלש ו/או ביקש לגלוש במישרין ו/או בעקיפין (בעזרת אחר) באתר האינטרנט של המשיבה ו/או אתר האינטרנט של מקום מתן השירות (להלן: "אתר המשיבה ו/או אתר מקום מתן השירות בהתאמה") באמצעות מחשב ו/או באמצעות טלפון נייד מיום 1.7.2014 ועד לאחר אישור התובענה כייצוגית".
12. המשיבה לא הגישה תשובה מטעמה. ביום 13.4.2021 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה. לאחר שביום 20.10.2021 הצדדים הגישו את הבהרותיהם בהמשך להערות בית המשפט (להלן: "הסדר הפשרה המוצע") לא מצאתי טעם לדחות על הסף את הסדר הפשרה.
13. הצדדים יפקידו בבית המשפט, בתוך 7 ימים, עותק נייר של הסכם הפשרה המוצע. עותק הסדר הפשרה המוצע יכלול את תצהירי הצדדים שהוגשו במסגרת הודעת הצדדים מיום 20.10.2021.
14. כמו כן, לאור האמור, אני מורה לצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיפים 18(ג) ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), כמו גם בהתאם לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע 2010 כדלהלן:
15. באי כוח הצדדים יפרסמו בתוך 20 יום מודעה בנוסח שצורף לבקשה לאישור הסדר פשרה. המודעה תפורסם בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" גודל האותיות בפרסום יעלה בלפחות שליש על הגודל המינימלי הנקבע בתקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995.
16. נוסף לאמור, בנוסח ההודעה יבוצעו השינויים הבאים:

ב.1. במסגרת הפרק שעניינו עיון בהסדר הפשרה, תוסר האפשרות לעיין בהסדר הפשרה המוצע במזכירות בית המשפט ותתווסף הפניה לאתר אינטרנט מונגש הפתוח לכלל הציבור אשר יאפשר עיון נגיש ונוח בנוסח המלא של הסדר הפשרה המוצע וכן אפשרות הורדה של עותק מהסכם הפשרה המוצע.

1. באי כוח הצדדים ישלחו בתוך 20 יום העתק מבקשתם לאישור הסדר על נספחיה, בצירוף הסדר הפשרה המוצע ויתר הנספחים הרלוונטיים, כמו גם העתק מהחלטתי זו, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט, לממונה על נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ההודעה למנהל בתי המשפט תישלח בהתאם לתקנה 17(א) לתקנות.
2. היועץ המשפטי לממשלה יודיע לבית המשפט, בתוך 60 יום ממועד קבלת כלל כתבי הטענות, אם קיימת לו התנגדות להסכם הפשרה המוצע, לרבות לעניין הגמול לתובע ושכר הטרחה שהומלצו, וכן מתבקשת התייחסותו לשאלת הצורך במינוי בודק, בהתאם לסעיף 19(ב) לחוק.
3. ככל ותוגשנה התנגדויות להסדר הפשרה המוצע (בהתאם לסעיף 18(ד) לחוק) או בקשה לצאת מן הקבוצה (בהתאם לסעיף 18(ו) לחוק), יהיו הצדדים רשאים להגיש תגובה מטעמם להתנגדויות/בקשות אלו בתוך 20 יום, אשר ימנו מתום המועד להגשת התנגדויות ובקשות לצאת מהקבוצה.
4. לאחר שתוגש עמדת היועץ המשפטי לממשלה תינתן החלטה מתאימה להמשך ניהול ההליך, לרבות בעניין הצורך במינוי בודק.
5. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לבאי כוח הצדדים, לפמת"א (אזרחי), לממונה על נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ולמנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס התובענות הייצוגיות.

תז"פ למעקב 12.5.22.

ניתנה היום, י' שבט תשפ"ב, 12 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.