לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי באשר לביטול החיוב בהוצאות התובעת ,2 לנוכח העדר התייצבותה להליך, וזאת בשים לב כי לא היתה מודעת לקיום הדיון (הודעתה מיום 8.6.2021).

החלטתי בדבר מחיקת התביעה ללא צו להוצאות עומדת בעינה.

מדובר בסכסוך בין הצדדים שנולד בעקבות משבר נגיף הקורונה, אשר גרם להשלכות חסרות תקדים על הכלכלה העולמית, על תחום התעסוקה בהן, עת ההגבלות צמצמו באופן ניכר את הפעילות המסחרית , בתחומים שונים, ובין היתר מכוח תקנות שעת חירום אשר הותקנו נוכח התפרצות המגיפה.

אין ספק שבמקרה שכזה, ספגו שני הצדדים פגיעה ישירה, עת שניהם, כמעיין סוג של "גלגל", שוכר לא משלם שכירות הואיל ועסקו נסגר מפאת החלטת מדינה ; המשכיר מצידו, לא מקבל דמי שכירות, נמנע מלשלם את תשלומי ההלוואה עבור הנכס, והנה כי כן, אנו נכנסים, למעגל של כשלים, חסרי פתרון, שמהווים מדרון חלקלק.

במסגרת יחסי שכירות אלה, "צמח" מתח טבעי, שהרי בימים כתיקונם, תשלום דמי שכירות במועדם, הינו בבחינת לב הסכם השכירות, דא עקא, מה דינם של דמי השכירות, עת בית העסק סגור, ולא בעטיו של השוכר?

נוכח האמור מצאתי לנכון להותיר את החלטתי על כנה- ולא לפסוק הוצאות בגין מחיקת ההליך.

ניתנה היום, ז' תמוז תשפ"א, 17 יוני 2021, בהעדר הצדדים.