התובעת הגישה לביצוע שיק בלשכת ההוצל"פ. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר. חרף שתי החלטות המורות לתובעת להשיב על ההתנגדות, ואשר הומצאו לה כדין, לא נמסרה תשובתה.

בהחלטה מיום 30.1.2021 קיבלתי את התנגדות הנתבע לביצוע השיק לאור טענות ההגנה שלו ומכח סמכותי לפי תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקסד"א-2018). במסגרת החלטה זו הוריתי על הגשת כתבי טענות מותאמים לסדר דין מהיר וקבעתי מועד לקדם משפט.

הגם שהחלטה זו הומצאה לתובעת כדין ביום 10.1.2021, היא לא הגישה כתב תביעה במסלול דיון מהיר.

ביום 5.4.2021, ומשטרם הוגש כתב תביעה כאמור, הגיש הנתבע בקשה לסילוק התביעה. חרף החלטה מיום 5.4.2021, המורה לתובעת להשיב על הבקשה, לא נמסרה תשובתה. בהחלטה נוספת מיום 2.5.2021 נתתי לתובעת הזדמנות נוספת להשיב על הבקשה, זאת לפנים משורת הדין ורק כיוון שאיננה מיוצגת. תשובה לא נמסרה.

ביום 12.5.2021 הגיש הנתבע בקשה נוספת לסילוק התביעה על הסף.

בשיחה בין מזכירות בית המשפט ובין התובעת מסרה האחרונה כי שינתה את כתובתה; ואולם, הגם שנדרשה בשיחה זו להמציא לאלתר כתובת עדכנית, היא לא עשתה כן.

מובהר, כי כל עוד לא המציאה התובעת לתיק כתובת עדכנית, יראו בהמצאה לכתובת אותה מסרה עם פתיחת ההליך כהמצאה כדין (תקנה 161(3) רישא לתקסד"א-2018; ראה גם תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שהעקרון שבסיסה אומץ בתקסד"א-2018).

לאחר ששקלתי את בקשות הנתבע ואת השתלשלות העניינים כמפורט לעיל, בשים לב לכך שהתובעת קיבלה את ההחלטה המורה לה להגיש כתב תביעה מותאם ולא קיימה החלטה זו, ולאור המשך התנהלותה, יש לראות בה כמי שזנחה את תביעתה. בהתאם, אני מורה על מחיקתה.

התובעת תישא בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין לנתבע בגין ההליך עד כה בסכום כולל של 2,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום.

הדיון הקבוע ליום 21.6.2021 מבוטל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' סיוון תשפ"א, 19 מאי 2021, בהעדר הצדדים.