1. לפנינו תביעה כנגד החלטת הנתבע לדחות את תביעת התובעת לתשלום גמלת שמירת הריון, כאמור בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],תשנ"ה-1195 (להלן: "החוק"), עבור התקופה שמיום 27/2/20 עד ליום 26/4/20.
2. בהחלטה מיום 25/1/21, מונה ד"ר בנימין זילברמן כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה"). למומחה הופנו השאלות הבאות:

א. האם היעדרותה של התובעת מעבודתה בתקופה מיום 27/02/2020 עד ליום 26/04/2020, הייתה מתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן אותה ו/או את עובריה?

ב. האם היעדרותה של התובעת מעבודתה בתקופה מיום 27/02/2020 עד ליום 26/04/2020, הייתה מתחייבת בשל סוג עבודתה, מקום ביצוע העבודה או ביצוע העבודה אשר סיכנו אותה בשל היותה בהריון או את עוברה?

1. חוות דעתו של המומחה התקבלה ביום 1/3/21, ובה נקבע, בין היתר, כי "אין במקרה הנידון כל גורמי סיכון כולל עבודת האישה כנותנת מענה ללקוחות החברה בישיבה מול מחשב תוך שימוש באוזניה וטלפון, כדי לסכן את האישה והעובר, ולהוות אינדיקציה להפסקת פעילות ו"שמירת הריון".

לסיכום

החל בתקופה מיום 27/2/2020 ועד ליום הלידה ב- 26/4/2020, איני רואה במצבה הרפואי של האישה הנובע מהיותה בהריון, אינדיקציה להיעדרות מהעבודה עקב סיכון התובעת או העובר.

איני רואה במקרה הנידון, הצדקה לאישור "שמירת הריון" החל בתקופה מיום 27/2/2020 ועד ללידה ביום ה- 26/4/2020".

1. חוות דעתו של המומחה הועברה לצדדים ולא הוגשה מטעם מי מהם בקשה להפניית שאלות הבהרה. ביום 8/3/21, הנתבע הגיש הודעה במסגרתה ביקש לדחות את התביעה. ביום 6/4/21, התובעת הודיעה כי היא מותירה את ההכרעה בתיק לשיקול דעת בית הדין.
2. בכל הקשור להלכה הנהוגה באשר למשקלה של חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין, נפסק: "חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (דב"ע נו/0-244 המל"ל - יצחק פרבר, מיום 26/2/97).
3. כאמור, לפי ההלכה הפסוקה בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה מטעמו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. מעיון בחוות דעתו של המומחה, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה. קביעות המומחה התבססו על העובדות הרלוונטיות והמוסכמות אשר הונחו לפניו, החומר הרפואי הנוגע לתובעת ונבעו משיקול דעתו המקצועי שלפיו התובעת אינה עונה על התנאים שנקבעו בסעיף 58 לחוק.
4. אי לכך, התביעה נדחית.

הואיל ומדובר בהליך בתחום הביטחון הסוציאלי ואף התובעת מיוצגת על ידי עו"ד במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי – אין צו להוצאות.

1. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשפ"א, (07 אפריל 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

_________________ ___________________ ____________________

מר סאלם חסן לובנא תלחמי סוידאן גב' מאירה רון בן דרור

נציג ציבור עובדים שופטת נציגת ציבור מעסיקים