1. לפני בקשה להורות על ביטולו של צו עיקול זמני שהוטל על זכויות המבקשים בנכס.

יוזכר –

1. המשיב הגיש תביעה על סך של למעלה מ-850 אלף ₪ בטענה כי המבקשים הפרו הסכם שקיבל תוקף של פסק דין ומשכוחו היה עליהם לשלם לו תמורה המגיעה לו כדייר מוגן.
2. במקביל להגשת התביעה הגיש המשיב בקשה למתן צו עיקול זמני – וזו נדחתה, לאחר שבית המשפט לא שוכנע שהוכח יסוד ההכבדה כנדרש (ולאחר שהוצג רק חשש כללי מחוסר יכולתם של המבקשים לקיים את פסק הדין, לכשיינתן).
3. כחודשיים לאחר מכן חידש המשיב בקשתו וציין כי נודע לו שהנכס של המבקשים נמכר. לבקשתו, ניתן צו עיקול זמני ונקבע כי על המשיב למסור למבקשים אישית העתק מהצו, מהבקשה ומהמסמכים המצורפים לה, ומהערבות – וכל זאת בתוך שלושה ימי עסקים, ולא – יפקע הצו.
4. צו העיקול הזמני נחתם ביום 8.2.21 והופק ביום 16.2.21, לאחר שהושלמו הערבויות שנקבעו כתנאי לקיומו של הצו.
5. ביום 24.2.21 עתרו המבקשים להורות על ביטול העיקול הזמני. בבקשתם ציינו כי עד למועד הגשת הבקשה לא קיבלו מהמשיב את העתק הצו והמסמכים הנוספים שהיה על המשיב להמציא להם.
6. למחרת הגיב המשיב לבקשה וציין כי בו ביום בו קיבל לידיו את הצו (16.2.21) הפקידו בלשכת רישום המקרקעין (באמצעות הנחתו בתיבה, בשל אי קבלת קהל בלשכה על רקע משבר נגיף הקורונה). את מסירת המסמכים לידי המבקשים עיכב המבקש עד לקבלת אישור על ביצוע רישום העיקול, וזאת כדי לא לסכל את מטרת הסעד הזמני.
7. משהתעכבה קבלת ההודעה על רישום העיקול פנה המבקש ללשכת רישום המקרקעין, ורק לאחר שיחות ופניות נוספות נמסר לו (ביום 23.2.21) כי הצווים נרשמו כבר ביום בו הופקדו בלשכה.
8. למחרת (24.2.21) התכוון לבצע את המסירה למבקשים – ואלו הקדימו והגישו בקשתם.
9. המבקשים השיבו לתגובה.
10. תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי (החדשות) קובעת כי "סעד זמני יפקע – ... (2) אם הצו ניתן במעמד צד אחד ולא הומצא למשיב כאמור בתקנה 97(ד), זולת אם בית המשפט הורה אחרת, מטעמים מיוחדים;"
11. ותקנה 97(ד) הנזכרת לעיל קובעת כי "נתן בית המשפט סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, יומצאו במסירה אישית למשיב העתקים של הצו, הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן העתק כתב הערבות, בלא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד מתן הצו, אלא אם כן הורה בית המשפט על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים;"
12. במקרה דנן, וכמתואר לעיל, אין מחלוקת כי הצו לא הומצא למבקשים במועד.
13. כפי שהזכיר בית המשפט בבר"ע (י-ם) 3193-07 (כב' הש' א' אפעל-גבאי, החלטה מיום 27.8.07), הרי שבבש"א (י-ם) 3559/06 TONEDOOR Ltd. נ' יובנק בע"מ (לשעבר בנק אינווסטק כללי בע"מ), תק-מח 2006(4) 8922 נקבע כי כי "פקיעת העיקול גם היא אינה בכל מצב 'פקיעה מדעיקרא' אלא 'פקיעה יחסית' (על משקל 'בטלות יחסית'). לא בכל ההקשרים נכון יהיה להתייחס לעיקול, שניתן במעמד צד אחד ושפקע מתוקף הוראת תקנה 370 לתקנות, כאל עיקול שכמוהו כאין וכאפס, כאילו מעולם לא היה קיים" (ההחלטה מתייחסת לתקנות סדר הדין הישנות, אולם הוראתן דומה).
14. עוד נקבע, בבר"ע (י-ם) 3403/01 זיזה דוד נ' עו"ד אריה יעקב, תק-מח 2002(1) 424, כי "ניתן להבין מפסיקה זו, שבית המשפט לא סבר שהעיקול פוקע מאליו בכל מקרה, ללא קשר לנסיבות המקרה ולאירועים שאירעו לאחר המועד בו היה העיקול אמור לפקוע מכוח התקנות".
15. נוכח כך, לא מצאתי לקבוע כבר עתה כי הצו פקע, ואולם – בטרם ייקבע מועד לדיון בו יבחן דה-נובו צו העיקול הזמני שהוטל, ואשר יהיה כרוך בהוצאות לא מבוטלות לצדדים, אני מורה כדלקמן:
    1. המשיב יגיש ללא דיחוי, ולא יאוחר מיום 3.3.21, תצהיר לתמיכה בעובדות המתוארות בתגובתו לבקשה לביטול העיקול הזמני. לא יעשה כן, ישקול בית המשפט בשנית את ההחלטה שלא להורות כי הצו פקע.
    2. הצדדים יגישו, ככל הניתן בהודעה משותפת, את עמדתם באשר לאפשרות כי יוסכם שהחלטת בית המשפט בבקשה לביטול צו העיקול הזמני תינתן ללא צורך בדיון ועל יסוד המצוי בתיק בית המשפט.

מוצע גם כי יבחנו, על אף האמור בס' 20 לתגובת המשיב, את האפשרות להגיע להסכמה בדבר הצגת בטוחה חלופית – שתשמש להבטחת זכויות המשיב תוך צמצום הפגיעה בהתנהלות המבקשים, ובאופן בו לא יהיו הצדדים ניצבים בפני סכנה של תוצאה בינארית וגורפת (הותרת העיקול הזמני על כנו או ביטולו) כפועל יוצא מהחלטת בית המשפט.

• 1. הודעת הצדדים תוגש עד ליום 6.3.21.

ת"פ 7.3.21.

ניתנה היום, י"ח אדר תשפ"א, 02 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.