מונחת לפניי בקשה לדחיית התביעה מחמת התיישנות, כאשר הנתבע העלה בקשתו במסגרת ההתנגדות.

בתגובה לבקשה טענה התובעת כי מאחר והנתבע לא העלה טענתו בדיון שנערך בבית המשפט, נחשב הוא כמי שזנח את טענתו זו. כן הלינה התובעת על העובדה שהבקשה לא פורטה בתצהיר. עוד טוענת התובעת כי הנתבע הגיש התנגדותו בחלוף 8 שנים, ומבלי שהובא כל הסבר לשיהוי. לגופו של עניין, נטען כי עילת התביעה קמה עם צבירת החוב ויצירתו. ביום 4.5.2005 גילתה התובעת כי הנתבע מחזיק במקלט טלוויזיה בהתאם לדו"ח סוחרים, ובהתאם החלה לחייבו. במהלך השנים בוצעו פעולות אכיפה ועל כן נעצר מניין ימי ההתיישנות.

בתשובה לתגובה טען הנתבע כי הליכי גבייה מנהליים אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות בהתאם לרע"א 4302/16 עיריית ירושלים נ' פרידמן צבי. כן נטען כי אין כל בסיס לחיוב המבקש בתמיכת טענה משפטית בתצהיר. כן הפנה ב"כ הנתבע לפס"ד של השופטת פרוקצ'ה ברע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עלית, ביחס לכללי השיהוי החלים על רשות מנהלית.

לא מצאתי לקבל את טענת התובעת ולפיה הנתבע זנח טענתו בעניין ההתיישנות. העלאת הטענה במסגרת ההתנגדות עונה על התנאי של העלאת טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה.

לגופו של עניין, החוב הנתבע הינו בגין אגרות טלוויזיה לשנים 2003 ועד 2007, כאשר הבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב הוגשה ביום 24.1.2013, כן שלא ניתן לקבוע כי כל התביעה התיישנה. הנתבע טען כי התובעת הגישה תביעתה לביצוע לאחר שעברו שבע שנים מיום היווצרות החוב, אלא שעילת התביעה נוצרת מידי שנה עם החיוב השנתי באגרת הטלוויזיה. ומכאן כי ביחס לשנים 2006-2007 לא ניתן לקבוע שהתביעה התיישנה.

ביחס לשנים 2003 ועד 2005, התובעת טענה כי פעלה בהליכי גבייה מנהליים אשר עצרו את מניין ימי ההתיישנות, כאשר היא תומכת טענתה בדו"ח הודעות מצב פעולות שטח לאזרח. מנגד הנתבע טען כי הליכי גבייה אינם עוצרים את מניין ההתיישנות.

על פי דוח הודעות מצב פעולות שטח לאזרח נראה כי התובעת אכן פעלה מול הנתבע, והגם כי סברתי שקיימת מידה מסוימת של חוסר מידתיות, חוסר סבירות וחוסר תום לב בהגשת תביעה בשנת 2013 לגבי מקלט טלוויזיה שנרכש לכאורה בשנת 2003 ושהמידע לגביו היה קיים כבר בשנת 2005, זאת לפי דוח נתוני מקלט שהציגה הנתבעת, הריני קובע כי התביעה לא התיישנה ביחס לשנים 2006-2007.

משכך, התביעה ביחס לחוב לשנים 2003 ועד 2005 התיישנה, ועל כן היא נדחית. אשר לחוב הנטען לשנים 2006-2007 אני קובע כי התביעה לא התיישנה.

הוצאות הצדדים יילקחו בחשבון בתום ההליך.

נוכח סכום החוב, ראוי כי הצדדים יבואו בדברים לסיום המחלוקת.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' שבט תשפ"ב, 06 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.