לפניי בקשת כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " המחזיקה ") לקיזוז חוב היחיד מהכספים המחוזקים אצלה, תגובות היחיד והנאמן וכן תגובה משלימה מטעם המחזיקה.

ביום 27/6/21 ניתן ליחיד צו פתיחת הליכים והמשיב מס' 2, עו"ד גיא נצר, מונה כנאמן.

ביום 6/10/22 הגישה המחזיקה בקשה לאישור קיזוז החוב מהכספים המוחזקים. לטענתה, החייב שהינו עמית בקופת גמל אותה היא מנהלת פנה וקיבל הלוואה ביום 6/8/18 בסך של 30,000 ₪. כבטוחה לפירעון ההלוואה משכן היחיד את מלוא זכויותיו אצל המחזיקה וחתם על זכות קיזוז על כל הכספים שנצברו על שמו המתנהלים אצלה.

סכום חובו של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים עמד על הסך הכולל של 30,650 ₪ המורכב מסך של 27,440 ₪ בגים יתרת החוב ו- 3210 ₪ שכ"ט בא כוח המחזיקה על פי כללי לשכת עורכי הדין.

המחזיקה ציינה בבקשתה כי הסך הכולל המחוזק אצלה על שם היחיד עומד על 292,298.76 ₪ המורכב מסך של 139,906.85 ₪ כספי פיצויים וסך 152,391.91 ₪ כספי תגמולים.

היחיד טען כי בקשת המחזיקה אינה נתמכת בתצהיר, היא לא הגישה תביעת חוב טרם הגשת הבקשה ואין לראותה כנושה מובטחת מאחר ולא הוכיחה שהשעבוד על הלוואה נרשם ברשם המשכונות וברשם החברות. בנוסף, המדובר בכספים מוגנים שנצברו בקופת גמל וטרם הגיע מועד המשיכה כקצבה.

הנאמן טען בתגובתו כי יש לקבל את המחאת הזכות אף אם לא נרשמה מאחר ומדובר בפרטיי המחאה מוגדרים מראש ואלו נועדו להבטחת זכות היחיד לקבל את הלוואה מתוך כספי קופת הגמל. אין עוד חובת רישום לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כפי שהופיעה בסעיף 97(ב) לפקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש] התש"ם- 1980. הנאמן לא התנגד לבקשת הקיזוז וטען כי יש לקזז את הסכום מכספי הפיצויים ואלו נזילים מאחר והיחיד הפסיק את עבודתו לפי זמן רב.

ביום 17/11/22 הגישה המחזיקה תגובה לטענות היחיד בה ביקשה לדחותן. המחזיקה ציינה שהרשומות שצורפו הינן רשומות מוסדיות והטענות הינן משפטיות. יחד עם זאת ככל ויהיה צורך בתצהיר זה יצורף. לגבי הטענה של העדר תביעות חוב, תביעת חוב הוגשה על ידה ומדובר בטענת סרק. בכל הנוגע לטענה כי מדובר בכספים מוגנים, מאחר והמחזיקה הינה נושה מובטחת אין הטענה יכולה לעמוד כלפיה.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המחזיקה להתקבל, מהטעמים שיפורטו , להלן.

מסקנה זו מבוססת על תנאי הסכם ההלוואה מיום 12/7/18, לרבות זכות הקיזוז העומדת למחזיקה לצורך פירעון היתרה הלא מסולקת של ההלוואה, בשים לב לסעיף 255 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשמ"ח- 2018 ונוכח ההלכה הפסוקה בסוגיה זו. הפסיקה קבעה כי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות זכאיות לבצע קיזוז יתרת חוב של חייב כלפיהן בגין הלוואה שהעניקו ליחיד/ה, כנגד כספים הצבורים אצלה על שמו/ה. נקבע כי כאשר מצויה הוראה המקנה למלווה שעבוד בכספי הקופה, הוא רשאי לבצע קיזוז כסעד עצמי וללא הגשת תביעת חוב. ראו : רע"א 2512/17 פינצב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (10.4.2018); ע"א 1057/18 אייל עברון נ' דוד ורדי (23.1.2019); רע"א 1514/19 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' סלטי ח'אלד (16.7.2019).

בנוסף, אינני סבור כי אי צירוף תצהיר לבקשה יכול להוביל לדחייתה כשזו מבוססת על מסמכים החתומים עם ידי היחיד, שלא הוכחשו, ורשומות מוסדיות.

משכך אני קובע כי למחזיקה זכות קיזוז יתרת חוב כלפיה נכון ליום מתן הצו לפתיחת הליכים בסך כולל של 30,650 ₪ ואני מתיר לה לקזז סכום זה מסכום כספי הפיצויים המוחזקים אצלה.

היחיד ישתף פעולה עם המחזיקה ככל שיתבקש, לצורך ביצוע הקיזוז מתוך כספי הפיצויים.

המחזיקה תדווח לנאמן תוך 60 ימים על הקיזוז שבוצע בצירוף פירוט יתרות הזכויות העומדות לטובת היחיד אצלה.

אין צו להוצאות.

ההחלטה ניתנה לאחר יציאת השבת.

ניתנה היום, ט' כסלו תשפ"ג, 03 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.