לפניי תביעה כספית ע"ס 957,872 ₪ בסדר דין רגיל, שעניינה הפרה נטענת של חובות ושל התחייבויות שונות מטעם הנתבע שגרמו לתובעת, לקוחת הנתבע, לנזקים שונים, כאשר עפ"י טענת התובעת היא התוודעה להתנהלות זו של הנתבע רק בדיעבד.

מאחר שהתביעה מבססת עצמה באופן מובהק למדי על חוות דעתו מיום 10.8.2020 של מר ישראל פינקל כמומחה מטעם התובע, חוות דעת שצורפה לכתב התביעה ושמצוטטת בגוף כתב התביעה (להלן – "חווה"ד" ו-"המומחה", בהתאמה), וגם מאחר שלא הוגשה לתיק ולא קיימת חוות דעת מומחה רלוונטית אחרת, הרי שחווה"ד תעמוד במרכז הדיון בפס"ד זה.

רקע דיוני

• ביום 3.12.2020 הוגש כתב תביעה.
• ביום 8.2.2021 הוגש כתב הגנה.
• ביום 14.12021 נערכה ישיבת קדם משפט ראשונה (בפני המותב הקודם שטיפל בתיק), שבה ניתנו לצדדים הוראות בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית.
• ביום 31.12022 הוגשה בקשה מטעם התובעת "לראות את כתב התביעה מטעמה בצירוף חוות הדעת על כל נספחיה, כתצהירי עדות ראשית לתביעה זו" (אעיר כי לא נכתב בבקשה מי האדם שייחשב כמצהיר).
  • ביום 6.2.2022 וגם לאור התנגדות מאותו יום מטעם הנתבע לבקשה זו, הוחלט כי "אין מקום להגשת תצהיר על דרך ההפנייה לכתב התביעה", וביהמ"ש אפשר לתובעת להגיש תצהיר כדין בתוך 10 ימים.
• ביום 17.2.2022 הוגש מטעם התובעת תצהיר עדות ראשית אחד מיום 15.2.2022 של מר פאיז אבו סביתן (להלן – "מצהיר התובעת").
• ביום 7.4.2022 הוגש מטעם הנתבע תצהיר עדות ראשית אחד מיום 6.4.2022 של מר נתנאל אסיף (להלן – "מצהיר הנתבע").
• ביום 27.6.2022 נערכה ישיבת קדם משפט שנייה (הפעם בפניי, לאחר חילוף מותבים בתיק).
  • הישיבה הוקלטה במסגרת פרויקט תיעוד דיונים, כך שקובץ השמע הקיים בתיק משמש כפרוטוקול הדיון. בנוסף, ביום 29.8.2022 נסרק לתיק כמסמך עזר תמליל הדיון המוקלט המחזיק 25 עמודים (להלן – "תמליל קדם המשפט").
  • בישיבה זו חקרתי קצרות עפ"י סמכותי בישיבה זו את המומחה ואח"כ את מצהיר הנתבע.
• ביום 24.9.2022 נתתי החלטה מפורטת שדחתה שתי בקשות שונות: בקשה מטעם הנתבע למחיקת התביעה ובקשה מטעם התובעת למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש.
• ביום 23.10.2022 נערכה ישיבת הוכחות.
  • הישיבה הוקלטה במסגרת פרויקט תיעוד דיונים, כך שקובץ השמע הקיים בתיק משמש כפרוטוקול הדיון. בנוסף, ביום 8.11.2022 נסרק לתיק כמסמך עזר תמליל הדיון המוקלט המחזיק 57 עמודים (להלן – "תמליל ההוכחות").
  • בישיבה העידו/נחקרו שלושה עדים בסה"כ, בסדר ההעדה הבא:
    • מטעם התובעת – המומחה.
    • מטעם התובעת – מצהיר התובעת.
    • מטעם הנתבע – מצהיר הנתבע.
  • בתום הישיבה הוחלט על הגשת סיכומי טענות בכתב.
• סיכומים מטעם הצדדים:
  • ביום 23.11.2022 הוגשו סיכומים עיקריים מטעם התובעת.
  • ביום 4.12.2022 הוגשו סיכומים מטעם הנתבע.
  • ביום 12.12.2022 הוגשו סיכומי תשובה מטעם התובעת.
• ביום 13.12.2022 הוגשה בקשה מטעם הנתבע למחיקת סיכומי התשובה של התובעת.
  • ביום 14.12.2022 הוריתי לתובעת להשיב על הבקשה.
  • ביום 18.12.2022 נמסרה תשובת התובעת על הבקשה.

דיון והכרעה

דין התביעה – להידחות.

משמצאתי שדין התביעה ממילא להידחות, לא מצאתי להתעכב על בקשת הנתבע הנ"ל למחיקת סיכומי התשובה.

שוכנעתי היטב כי ההכרעה הנחוצה בפס"ד הינה פשוטה וברורה וכי עמדת ונימוקי הנתבע (גם בסיכומיו) עדיפים בעיני באופן מובהק על פני אלו של התובעת (גם בסיכומיה), ולכן ולאור זאת פס"ד זה יהיה קצר ותמציתי ולא יכלול התייחסות לכל טענות הצדדים, אלא רק לעיקר ולנחוץ לשיטתי.

התביעה וחווה"ד עליה היא מתבססת באופן בלעדי למעשה מתיימרות לשכתב בדיעבד את ההסכמים והפעולות הבנקאיות המוסכמות שנעשו בין הצדדים במשך שנים במסגרת יחסי בנק-לקוח, במובן זה שהתובעת (באמצעות חווה"ד) מבקשת למעשה להתעלם לחלוטין מכל ההסכמות הנ"ל, למרות שאין כל טענה או הוכחה שההסכמות לא נעשו בפועל או שהן בטלות מסיבה משפטית מוכרת כלשהי, ולהחיל בדיעבד במקומן מסגרת נורמטיבית אלטרנטיבית מחייבת אחרת, ראויה יותר לשיטת התובעת (המבוססת על תיאוריה בנקאית כללית של המומחה), שכלל לא הוסכמה בין הצדדים בפועל ובזמן אמת. כך, למשל, התובעת מעלה בדיעבד סברה כי הריבית שסוכמה בין הצדדים ושאותה שילמה בפועל לנתבע בזמן אמת, היא ריבית מוגזמת ובלתי ראויה, ולכן יש לערוך בדיעבד התחשבנות מחודשת על בסיס ריבית בשיעורים אחרים ומופחתים יותר. וכך גם, למשל, בנושא העמלות: התובעת מעלה בדיעבד סברה שבבחינה לאחור של הדברים ועל בסיס תחשיבים והערכות של התובעת ושל המומחה, שאינם מבוססים על ההסכמים בין הצדדים אלא על נורמות ראויות אחרות לשיטתם, היא לא הייתה אמורה לשלם לנתבע את העמלות שאותן שילמה לו בפועל. קו טיעון זה של התובעת היא קיצוני מאוד, ונעדר לטעמי ביסוס חוקי סביר כלשהו, מאחר שהוא מתיימר לאיין לחלוטין את כל דיני החוזים והבנקאות הרלוונטיים, וזאת משום שקו טיעון זה אומר בעצם שאין כל ערך ותוקף להסכם שבין בנק לבין לקוחו, והלקוח יכול כביכול בכל עת, גם בדיעבד, לפטור את עצמו מהסכם מסודר בכתב שהוא עשה עם הבנק, בנימוק שמועלה בדיעבד כי ההסכם היטיב מדי עם הבנק ולכן יש להתעלם ממנו ובמקומו להחיל נורמה אחרת, למרות שזו מעולם לא הוסכמה בין הצדדים.

כל הנזקים הנטענים בתביעה ובחווה"ד הם למעשה נזקים רעיוניים/תיאורטיים/ספקולטיביים בלבד, הנגזרים מתוך קו הטיעון הנ"ל של התובעת (שאיני מקבלו), ולא בנזקים קונקרטיים של ממש.

צודק הנתבע בטענתו, כי התובעת כשלה בכך שנמנעה מלהציג תשתית עובדתית רלוונטית בסיסית (והגשת חווה"ד לא די בה, שכן על העובדות והמסמכים הרלוונטיים – להבדיל מההשערות שבמומחיות – היה צריך מצהיר מטעם התובעת להעיד, והדבר לא נעשה). הרושם הברור הוא, והתובעת אינה מסתירה זאת, כי התביעה מתבססת על חווה"ד בלבד. זהו "הקלף" היחיד שלה ועמו היא משחקת לאורך כל הדרך (אפילו לתצהיר התובעת לא צורף כל מסמך ורוב התצהיר מוקדש להתייחסות לחווה"ד). אבל מצופה היה מהתובעת שתציג בהליך המשפטי (בעדות של מצהיר מטעמה שאמור להעיד על עובדות להבדיל מענייני מומחיות) גם את כל ההסכמים הרלוונטיים שנעשו בין הצדדים ואת הריביות והעמלות והביטחונות הרלוונטיים, אלא שהתובעת לא עשתה זאת, ולמרבה המבוכה, גם המומחה בחווה"ד לא עשה זאת. נראה אפוא, כי לא רק שהתובעת והמומחה סבורים שאין לתת לכל אותם מסמכים ונתונים שנעשו בהסכמה במציאות תוקף משפטי מחייב, הם אף מבקשים להעלימם כליל, כאילו מעולם לא באו לעולם. מדובר בכשל עמוק ובוטה של התובעת, שמחזק גם הוא את המסקנה המתבקשת כי התביעה לא הוכחה.

התובעת הדגישה בסיכומיה את העובדה שהנתבע לא הגיש חוות דעת מומחה נגדית משלו. אכן, במבט ראשון, התנהלות זו של הנתבע נראתה תמוהה והרפתקנית, אך בסופו של יום, ונוכח כישלונה של התובעת להציג תשתית עובדתית וראייתית ראויה לשמה, ניתן להבין את אסטרטגיית הפעולה של הנתבע, וחסר זה מצדו אינו פועל בסוף היום לחובתו, גם אם היה בהגשת חוות דעת נגדית להקל על בירור והבנת התביעה.

הוכח כי למומחה יש עניין אישי בתוצאת הליך זה (הוא הודה כי שכרו תלוי בתוצאת ההליך – ראו בעמ' 17-16 לתמליל קדם המשפט), והתרשמתי מההתנהלות הכוללת בתיק כי המומחה הינו שותף מלא ופעיל של התובעת בניהול ההליך ואולי אף בלידתו וודאי בהובלתו (ראו כדוגמה בלבד בעמ' 9-8 לתמליל קדם המשפט, בעניין מעורבות בהליך, וכן בעמ' 16 לתמליל ההוכחות, לגבי הקישור ההיסטורי שעשה המומחה בין התובעת לבין ב"כ התובעת), באופן שמחליש את משקל ומבוססות חווה"ד. לא בכדי נוהגים מומחים לציין בחוות הדעת שלהם כי אין להם עניין אישי בתוצאת ההליך.

מעבר לכל הנ"ל, התרשמתי שבחווה"ד גופה היו מספר כשלים, שאינם מאפשרים גם הם לתת משקל של ממש לחווה"ד. חווה"ד אינה מתייחסת למלוא ההסכמים בין הצדדים ולמלוא הנתונים והפעולות הרלוונטיים להתנהלות הבנקאית הרלוונטיות שנעשתה במשך שנים וכמוסכם בין הצדדים, והמומחה אף אישר שבעת הכנת חווה"ד לא היו בפניו מלוא המסמכים הרלוונטיים. כך, למשל, אישר המומחה בחקירתו כי כשהכין את חווה"ד לא היו בידיו מלוא מסמכי ההלוואות הרלוונטיות (ראו בעמ' 9-8 לתמליל ההוכחות). זאת ועוד, המומחה אישר בחקירתו כי מה שכתב בנקודת המוצא הכלכלית בחווה"ד על אודות הביטחונות הכספיים הוא נכון רק בחלקו, כשעומת עם אמירה אחרת שלו על ביטחונות עיקריים שאינם כספיים (ראו בעמ' 11 לתמליל ההוכחות). ועוד דוגמה, התברר בחקירת המומחה כי הוא צירף לחווה"ד דפי חשבון, אך אין מדובר בדפי חשבון מקוריים ואותנטיים שהוציא הנתבע בזמן אמת אלא במסמכים שהוכנו ע"י המומחה עצמו מבלי לצרף לצדם ולשם השוואה וביאור גם את המסמכים המקוריים, והכול בשים לב לכך שבחווה"ד נכתב כי את המומחה שימשו לצורך הכנת חווה"ד בין היתר "דפי-הבנק השוטפים שהתנהלו בבנק לאומי...", כיתוב שעלול להטעות באשר לסוג דפי החשבון שצורפו.

סיכום

התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪.

המזכירות מתבקשת לשלוח את פסה"ד לצדדים ולסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ז כסלו תשפ"ג, 21 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.