החלטה

1. החלטה בבקשת המשיבה 10, אליה הצטרף גם המשיב 2, לדחיית המרצת הפתיחה על הסף ולחילופין, להורות על מחיקתה.

2. ברקע לבקשה זו, המרצת פתיחה שהוגשה על ידי המבקש על פי סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, בה נתבקש בית המשפט, בין השאר:

א. להצהיר שהמשיב מספר 1, שהינו אחד החייבים בתיק הוצאה לפועל שהמבקש מנהל, הינו הבעלים של 35/60 חלקים מהמקרקעין הידועים כחלקה 34 בגוש 30014, ברחוב יהודה 20 בירושלים (להלן: 'הבית ברחוב יהודה');

ב. להורות על עיקול זכויותיו של משיב 1 בבית ברחוב יהודה להבטחת סילוק החוב שלגבייתו מתנהל תיק ההוצאה לפועל;

ג. להצהיר כי ההסכם מיום 29.2.2012 שמכוחו המשיבים 8-1 התיימרו למכור את הבית ברחוב יהודה למשיבים 10-9 בטל;

ד. להצהיר שהמשיב 1 הינו הבעלים של 1/14 חלקים, מ 1/6 חלקים מהזכויות הרשומות על שמו של המשיב 3 (מתוקף תפקידו כמנהל עזבונו של משה בראשי ז"ל) בבית דירות ברחוב אגריפס 66 בירושלים;

ה. להורות על עיקול זכויותיו של המשיב 1 בבית הדירות באגריפס;

ו. להצהיר שהמשיב 1 הינו הבעלים של 1/14 חלקים מהבית בגבעת משואה הידוע כגוש 30422 חלקה 9 והרשום בבעלות רשות הפיתוח;

ז. להורות על עיקול זכויותיו של המשיב 1 בבית בגבעת משואה;

ואשר למשיבים 9 – 10: מקומם בפרשה כמי שרכשו את הזכויות בבית ברחוב יהודה מכח צו בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאם לסעיף 34א' לחוק המכר.

3. במקביל להגשת המרצת הפתיחה אף הוגשה על ידי המבקש בקשה לעיקול זמני על הבית ברחוב יהודה. הבקשה אושרה במעמד צד אחד ביום 9.12.2020 ואולם לאחר הגשת בקשה לביטולו על ידי המשיבים 2, 6-4, 10-9 ומטעם כונסי הנכסים עצמם, אף נערך דיון במעמד הצדדים וביום 16.2.2021 ניתנה החלטתי אשר אף מהווה חלק מהחלטתי זו.

4. כאמור בהחלטתי מיום 16.2.2021, המסגרת העובדתית, מוסכמת בעיקרה, בין המבקש לבין המשיבים הנמנים עם בני משפחת בראשי נתבררו מחלוקות רבות שנבעו בחלקן הארי מסוגיות הכרוכות בעיזבון אביהם המנוח של משיבים אלה, בהמשך אף התמנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה כונסי נכסים למכירת הזכויות ברחוב יהודה. אף לאחר מכן נקט המבקש בהליכים רבים כלפי מי מבני משפחת בראשי, וכלפי נאמניהם של מי מבין אלה שאף נקלעו להליכי פשיטת רגל. על פי החומר שבפני, המדובר, לכל הפחות בשישה הליכים. החלטות רבות ניתנו, הנושא אף הגיע לבית המשפט העליון (רע"א 2903/19), ואולם לא היה בדיונים אלה כדי לסייע למבקש כהוא זה. ככל שעלה בידי ללמוד מהחומר שבפני, נדחו טענותיו על ידי כל הערכאות ובכל ההליכים הערעוריים.

5. לסופו של יום, נדחו כל טענותיו של המבקש כלפי המשיבים 10-9 והעיקול שניתן תחילה על הבית ברחוב יהודה, בוטל. ההחלטה מתמקדת בדיוק בעניינו של הנדון דידן, ובדיוק מאותם טעמים, אין הבית מעוקל. על החלטה זו, המבקש, לא ביקש לערער.

6. לטענת המשיבה 10 כאמור בסעיף 2 לבקשתה הנוכחית, "סעדי ועילות המרצת הפתיחה ולרבות הסעד לביטול הסכם המכר, התיישנו זה מכבר ובנוסף בעניינם חל אף מעשה בית דין. כמו כן, בכל הקשור לנכס העיזבון ולרוכשים, המרצת הפתיחה לוקה בהעדר יריבות, ועל סעדיה ועילותיה חלים השתק פלוגתא והשתק עילה". לדברי ב"כ משיבה זו, נרכש על ידה הנכס ברחוב יהודה מכונסי הנכסים לעזבון המנוח בראשי אשר התמנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה, השלמת התמורה בוצעה עוד ביום 25.3.2013, במועד זה אף נתקבלה החזקה בנכס על ידה ו"מאז ועד היום, במשך כמעט 8 שנים, מתגוררת המשיבה בנכס העזבון" (סעיף 11 לבקשה).

7. משיבה 10 אף מוסיפה וטוענת, כי עו"ד טדי ארז אשר מונה על ידי בית המשפט בהליך הפש"ר בענין עזבונו של בראשי המליץ בדו"ח המנהל המיוחד אשר הוגש מטעמו שלא לבטל את הסכם המכר (סעיף 21 לבקשה), וכי בדיון בהליך הפש"ר מיום 19.2.18 שנערך אף בנוכחות המבקש, הייתה הסכמה של כל הצדדים "ולפיה הסכם המכר לא יבוטל, הרישום יושלם ומנגד היו הסכמות באשר לחלוקת הכספים שנותרו בין הנושים ליורשים..". לדברי המשיבה, המבקש חזר בו בהמשך מהסכמה זו, הנושא הושב לשולחן בית המשפט ובהחלטת כבוד השופט טפרברג בתיק פש"ר 27548-04-13 מיום 6.3.19 ניתנה הוראה, בין השאר, לכונסי הנכסים "לסיים את הליך הרישום בהקדם ולא יאוחר מ – 60 יום מהיום". גם עם פסיקה זו, לדברי המשיבה 10, המבקש לא השלים, הוגשו מצידו ערעור על ההחלטה וכן תביעה לביטול הסכם הפשרה בעילה של סיכול. הליך הערעור נדחה בהחלטת בית המשפט העליון מיום 17.6.20 (ע"א 2903/19), והתביעה החוזית, נדחתה בהחלטת כבוד השופט כדורי מיום 16.11.2020 במסגרת תיק פש"ר 27548-04-13.

8. ב"כ משה לוי, המבקש בהמרצת הפתיחה, טוען מנגד כי תביעתו הוגשה כדי לאפשר לו לרדת לזכויותיו של אהרון בראשי, המשיב 1, שהינו אחד החייבים בהליכי ההוצאה לפועל, וכי "למבקשת אין כל עניין וכל מעמד, בעתירת המשיב לרדת לזכויותיו של החייב בדירות ברח' אגריפס ובבית בגבעת משואה" (סעיף 3 לתגובתו). ב"כ המבקש מוסיף וטוען בסעיף 11 לתגובתו, כי המשיב 1, "לא מכר לה"ה לוי את כל זכויותיו בבית ברח' יהודה, הה"ה לוי לא היו תמי לב וההסכם, (שמכוחו החייב מכר חלק, קטן, מזכויותיו בבית ברח' יהודה) בטל על פי הוראות סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי)". עוד נטען כי המשיבים 10-9 אינם יכולים להסתמך על הוראות סעיף 34א לחוק המכר, הגם שאושרה עסקת המכר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שכן לדבריו, הם אינם היו תמי לב וכי לא התקיימה "אף לא אחת מהדרישות הפורמליות למכירת הבית ברח' יהודה על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים" (סעיף 26 לתגובתו).

9. לאחר שניתנה הדעת לטענות הצדדים, ותוך שאזכיר שקדמו להחלטה זו דיון במישור הזמני ואף החלטה, שעיקר מסקנותיה רלוונטיים לחלוטין גם להחלטה זו, ושלא הוגש כלפיה כל הליך ערעורי, הגעתי לכלל מסקנה שבכל הקשור לבית ברחוב יהודה ולמשיבה 10, דין ההליך לדחייה על הסף. זאת, בפרט בשל מעשה בית דין, שלא לומר כמה וכמה מעשי בית דין.

א. ראשית, שימת לב לכל ההליכים, ועד לבית המשפט העליון, שסיכמו כבר את מעמדה של המשיבה 10 בדירה ברחוב יהודה;

ב. כמו כן, שימת לב להחלטת בית המשפט לענייני משפחה בדבר מכר הבית ברחוב יהודה לפי סעיף 34א לחוק המכר, שגם אותה יש לראות כסופית לכל דבר ועניין, בוודאי על רקע מקבץ פסקי הדין הקודמים בנושא. לא למותר להוסיף שתקפה לגבי מכירה זו הפסיקה הרבה שביססה ועיגנה את תקפה של תקנת השוק הייחודית למכר המתבצע על ידי בתי המשפט ושאר רשויות (כגון – הוצל"פ):-

"הוראת סעיף 34א לחוק המכר יוצרת מעין תקנת שוק לזכות הקונה, בכך שהיא ממרקת את הנכס הנרכש מכל טענת זכות קודמת שיכולה להיות לצדדים אחרים, בדומה לתקנות שוק אחרות" [ע"א 7531/10 ש.א.נ.ל ייזום ופיתוח בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (12.3.2012)].

לכך ביטוי חוזר ונשנה בפסיקת בתי המשפט, בהקשרים רבים ושונים:-

"סעיף 34א לחוק המכר עוסק במכירה על ידי רשות – מכירת מקרקעין כמכירת מטלטלין. לאמור, הסדר זה נועד להוסיף הגנה נוספת ומצטברת להגנה שלה זכאים רוכשי מטלטלין ומקרקעין... הנתון הראשון הוא כי ראוי שתהיה תקנת שוק ביחס למכירה על ידי רשות. הסיבה המרכזית לכך היא הרצון לתת לרוכשים תמריץ להשתתף במכירות המתבצעות על ידי רשות, ולעודדם להציע מחיר הקרוב למחיר השוק של הנכסים. הרי אם לא תהיינה זכויות הרוכש בהוצאה לפועל מוגנות, יתבטא סיכון זה ברתיעה מפני רכישה במסגרת זו ובירידת ערך הנכסים הנמכרים על ידי הרשות. בל נשכח כי בשונה ממכר בשוק החופשי, בין קונה מרצון למוכר מרצון – פעמים רבות נמכר במסגרת הוצאה לפועל נכס של חייב שאינו שש לשתף פעולה עם הליכי המכר. במקרים כאלה בירור זכותו של החייב בנכס עלול להיות כרוך בקשיים ניכרים, וחיוב הרוכשים לערוך את הבירור בעצמם עלול להרתיעם במידה משמעותית ביצוע העסקה. פגיעה כזו באפקטיביות של הליכי ההוצאה לפועל יכולה להוביל לפגיעה בשוק כולו... כאשר מדובר במכירת מקרקעין על ידי רשות ניתן לקבוע הסדר של תקנת שוק בדרך של היקש מסעיף 10 לחוק המקרקעין... הנתון השלישי עניינו לשון סעיף 34א. דומני כי נוסח הסעיף מאפשר, ואולי אף תומך, בקריאת תקנת שוק לתוכו. ניתן להסכים על כך שנוסח הסעיף אינו מיטבי, ויוצר קושי ביחס לכל עמדה שהיא. מכאן שניתן לתת דגש רב יותר לפרשנותו התכליתית, כפי שנאמר לעיל... רוכש מקרקעין בתום לב ובתמורה במסגרת הליכי הוצאה לפועל נהנה מתקנת שוק ביחס לבעלות במקרקעין. הוא זוכה בבעלות גם אם יתברר בדיעבד כי המקרקעין נמכרו בעקבות מעשה מרמה וללא ידיעת הבעלים" [ע"א 6894/15 משה זלצר נ' יעקב אבירם; כמו כן ראה - ע. שפירא, "טיהור נכסים במכירתם על ידי רשות על פי דין", הפרקליט מ"ב (תשנ"ה – תשנ"ו) ;67, וראה גם - י. כהן, דיני חברות, כרך ג', 1994, 524-521; ד. שנער, "מכירה על ידי מפרק כמכירה על ידי רשות", הפרקליט מ' (תשנ"א – תשנ"ב), 162].

10. סוף דבר, בקשת המשיבה 10 לדחיית ההליך כלפיה על הסף, בדין יסודה; בקשת המשיב 2 שמלכתחילה צומצמה לעניינו של הבית ברחוב יהודה, באשר ביקש הוא להצטרף לטענות המשיבה 10 שהתמקדו בבית ברחוב יהודה, מתקבלת בכל הקשור לטענות כלפיו שעניינן בבית ברחוב יהודה.

11. הוצאות הדיון לטובת המשיבה 10 - בסך של 10,000 ₪, על המבקש.

ניתנה היום, י"ז אייר תשפ"א, 29 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.