לפני בקשה להורות ליחיד להפסיק את פירעון ההלוואה ממעסיקו, ולהחזיר את הכספים ששולמו לקופת הנשייה.

1. במסגרת תיק זה מתנהלים הליכי חדלות פירעון ליחיד, מוחמד נסאר ("היחיד").

2. צו לפתיחת הליכים ניתן ביום 17.3.21 ("הצו") , במסגרתו נקבע ליחיד תשלום חודשי בסך של 1,700 ₪, החל מיום 10.4.21. היחיד הצהיר על חובות בסך של 221,316 ₪, ל- 3 נושים. עו"ד איהאב סבאח מונה כנאמן ליחיד ("הנאמן").

3. ביום 28.3.21, הגיש היחיד בקשה לשינוי צו התשלומים, וטרם ניתנה החלטה בעניין.

4. היחיד צירף תלושי שכר ממעסיקו , מהם עולה, כי היחיד נטל הלוואה מהמעסיק לפני מתן הצו בעניינו, וכי הוא פורע אותה בכך שמידי חודש יורד סך של 2,500 ₪ משכרו.

5. לטענת הנאמן, אין בידיו מידע אודות ההלוואה. מעיון בתלושי השכר שהומצאו לנאמן עולה כי בחודשים 5/2020; 10/2020; 11/2020; 12/2020, נוכה ממשכורתו של היחיד סך של 2,500 ₪ על חשבון פירעון הלוואה, וכי היתרה הקיימת להלוואה לחודש 12/2020, עומדת על סך של 45,000 ₪ , וכי המדובר בהעדפת נושים אסורה, ולכן יש להורות על החזרת הכספים ששולמו על ידי היחיד למעסיקו, שהוברחו מקופת הנשייה, כאשר למעסיק מוקנית הזכות להגיש תביעות חוב. הנאמן מבקש כי ביהמ"ש יורה ליחיד להפסיק את פרעון ההלוואה ממשכורתו לאלתר; להמציא תלושי שכר עבור החודשים 1-6/2021; להבהיר מתי נטל את ההלוואה, כמה תשלומים שילם וכמה תשלומים נותרו; להחזיר את הכספים ששילם למעסיק ע"ח פרעון ההלוואה מיום 4.9.21 לקופת הנשייה.

6. היחיד אינו כופר בטענות העובדתיות של הנאמן, אולם טוען, כי הפסקת הניכוי וצירוף המעסיק להליך עלולים לפגוע ביחסים בינו למעסיקו ואף להביא לפיטוריו. המעסיק, מתוך מודעות למצבו הכלכלי, הציע לסייע לו בכך שיקדים את תשלום משכורתו בסך של 40,000 ₪, בכפוף להתחייבותו להחזיר את ההלוואה באמצעות ניכוי ישיר ממשכורתו העתידית, והמדובר בהמחאת זכות קיימת בלתי חוזרת, שאינה מהווה העדפת נושים אסורה. בנוסף, הניכוי נעשה מכח זכות הקיזוז המוקנית למעסיק מכח היחסים בינו לבין היחיד. לטענתו, לנושים לא יגרם כל נזק מהמשך ניכוי ההחזרים על ידי המעסיק, וגם אם יגרם, הרי שהנזק שיגרם ליחיד כתוצאה מהפסקת הניכוי יעלה פי כמה על נזקם של הנושים, בשים לב לכך שהמדובר בבנק ובחברת סלולר, ולגובה צו התשלומים שהושת על היחיד, סך של 1,700 ₪. היחיד זקוק למלוא סכום משכורתו, לאור מצבו הכלכלי, והפסקת הניכוי, אמנם תפנה סכום ניכר ממשכורתו, אך תפגע ביחסיו עם מעסיקו, ובנכונותו להמשיך להעסיקו. משכך, מבוקש לדחות את הבקשה.

7. בתגובתו, טען הממונה כי אכן המדובר בהעדפת נושים אסורה, ואולם לאור תגובת היחיד, ועל מנת שלא יאבד את מקום עבודתו, שכן המדובר במעסיק פרטי, יש מקום לאשר את ניכוי ההלוואה למעסיק, כאשר התנהלות היחיד ונטילת ההלוואה מהמעסיק כאשר היה שרוי בחובות, ילקחו בחשבון במסגרת הצעת הממונה ותוכנית הפירעון שתומלץ בעניינו .

8. לאחר עיון בטיעוני הצדדים, מצאתי כי יש לדחות הבקשה.

9. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2019 (להלן: "חוק חדל"פ"), מסדיר את מכלול הליכי חדלות הפירעון של יחיד, לרבות בכל הנוגע לזכותם של נושים מובטחים, וכולל הוראה זו (סעיף 358):

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, למעט סעיף 97 לפקודה – בטלה.

10. בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון של יחיד , חלים ההסדרים הקבועים בחוק חדל"פ ולצידם, כשריד לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), גם סעיף 97 המורה כך:

1. המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לענין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום-לב ובתמורה".

11. משניתן צו כינוס נמנע בדרך כלל המשך קיזוז החזרי הלוואות, ואולם לכלל זה שלושה חריגים; קיומה של הוראה אחרת בפקודה, קבלת רשות מבית משפט, או מימוש ערובה שקיימת בידי נושה של חייב ((בש"א (חי') 7404/08 מודל קלמן נ' הכונס הרשמי (פורסם ביום 15.9.08)).

12. הפסיקה הכירה באפשרות להתיר המשך ניכוי כספים ממשכורת חייב לצורך פרעון הלוואה שניתנה כאשר ניכויים אלו נעשו מכוח המחאת זכויות למלווה לבצע ניכויים ממשכורת (בש"א (ב"ש) 6337/07 בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ נ' הכונס הרשמי (פורסם ביום 23.11.08); בש"א (י-ם) 1543/06 כהן ברום מאיר נ' משרד האוצר מינהל הגמלאות (פורסם ביום 3.5.07)).

13. כדי לסווג את אם ההתקשרות בין המעסיק ליחיד מהווה המחאת זכויות של היחיד, יש לבחון את מכלול הנסיבות הרלוונטיות (ע"א 7281/15 קופאס פיננס (ישראל) בע"מ נ' אגרקסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ (פורסם ביום 22.5.18)), בשים לב לכך , כי "... הסכם ההמחאה אף יכול להיעשות בעל פה, בכתב, או בצורה אחרת. יתרה מכך, אין צורך כי יצויין במפורש בהסכם ההמחאה כי הוא עוסק בהמחאה, אלא די שתעלה ממנו כוונה ברורה להעברת זכותו של הממחה לנמחה" (ע"א 2138/10 מועצה מקומית דלית אל כרמל נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם ביום 16.2.12).

14. כאמור, והמחאת זכות שלא נרשמה כדין נעדרת תוקף כלפי הנאמן, אלא אם כן מתקיים אחד החריגים המנויים בסעיף 97 (ב) בפקודה. לבקשה שלפני לא צורף הסכם ההלוואה, והנאמן אף ציין כי אין לו מידע אודות ההלוואה, מועד נטילתה וכמה תשלומים שולמו כבר וכמה תשלומים נותרו עד פרעונה. עם זאת, מתגובתו של היחיד, ניתן ללמוד כי עסקינן

בהמחאת זכות למעסיק לאותו חלק ממשכורתו המהווה פירעון תשלומי ההלוואה. זו אפוא, המחאת זכות שעליה חלות הוראות סעיף 97 בפקודה.

15. עניינינו, בחלופה השניה של החריגים המצויים בסעיף 97 (ב) בפקודה. ה12937המדובר בעיסקה במסגרתה נטל היחיד הלוואה על סך 40,000 ₪ ממעסיקו ,וקיבל אותה במלואה. המעסיק, העמיד ליחיד את ההלוואה כאשר הוא מסתמך על המחאת זכות לניכוי תשלומי ההלוואה ממשכורתו של היחיד. כך פעלו הצדדים , עד למתן צו פתיחת ההליכים ליחיד, וממשיכים לפעול גם לאחר מתן הצו. לא הוכחה כוונה להתנהלות שאיננה בתום לב של מי מהצדדים בעסקת ההלוואה או בהמחאת הזכות, שנעשתה טרם נקלע היחיד להליכי חדלות פירעון (ר' בעניין זה: פש"ר (ת"א) 18632-03-14 גדעון בינסין נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם ביום 23.1.15); פש"ר (מרכז) 52090-12-16‏ ‏ משה פרץ נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם ביום 6.1.19)). 8313 אין לפנינו גם מקרה של העדפה פסולה משום שכאמור מדובר בניכוי המבוצע על פי הוראות ברורות בפקודה, וכעת גם מכוח רשותו של בית המשפט.

16. לפני סיום אציין, כי הבקשה הוגדרה כבקשה "להורות ליחיד להפסיק את פירעון ההלוואה ממעסיקו לאלתר, והחזרת הכספים ששולמו לקופת הנשייה", ואולם בסעיף 15 התבקש בית המשפט להורות ליחיד גם להמציא תלושי שכר ולהבהיר בנוגע למועדי ההלוואה וסכומיה, זאת כאשר לא נטען כי היחיד סירב להמציא מסמכים או להשיב בטרם נעשתה הפניה , אגב אורחא, בעניינים אלו במסגרת הבקשה שלפני, ואשר לפיכך, אינני מוצא להדרש לה.

17. לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד אב תשפ"א, 02 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.