1. ביום 8.6.2021 הגישה התובעת כתב תביעה נגד הנתבעת. בהחלטות בית הדין שניתנו לאחר-מכן, ביום 8.6.2021, 14.7.2021 ו-2.8.2021, נדרשה הנתבעת להגיש כתב הגנה. כך גם נקבע בדיון שנערך ביום 22.11.2021, שבו השתתפו הצדדים, ושבו נקבע כי על הנתבעת להגיש כתב הגנה עד ליום 18.11.2021, שאחרת ישקול בית הדין ליתן פסק דין על בסיס כתב התביעה (וראו גם ההחלטה שניתנה ביום 21.11.2021).

2. הנתבעת הגישה אתמול שתי הודעות לא ברורות, מהן עולה כי הצדדים גיבשו טיוטת הסכם פשרה. עם זאת, ההסכם עצמו לא הוגש לתיק בית הדין על ידי הצדדים, ולא ברור האם המדובר בהבנות סופיות. מכל מקום, כתב ההגנה לא הוגש עד כה. על כן, והיות שלא הוגש כתב הגנה במועד, ובהינתן ההחלטות החוזרות ונשנות של בית הדין, ושמהן התעלמה הנתבעת כליל, ובהתאם לסמכות הנתונה לבית הדין בתקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, ניתן בזאת פסק דין נגד הנתבעת על יסוד כתב התביעה.

3. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום הנקוב בכתב התביעה – 19,463 ₪. לסכום שבנדון יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובעת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 2,500 ₪ תוך 30 ימים מהיום, שאחרת יישא סכום זה בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

4. הדיון הקבוע להיום – מבוטל. כמו כן, ההחלטה בדבר החיוב בהוצאות, שנפסקה אתמול לחובת הנתבעת, בשל אי-הגשת כתב ההגנה – מבוטלת.

ניתן היום, י"ח כסלו תשפ"ב (22 נובמבר 2021), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

_________________

טל גולן

שופט