1. על פי כתב התביעה, התובעת הינה חברת לוגיסטיקה בינלאומית, המתמחה בשירותי הובלה ושילוח בינלאומיים של מטענים וסחורות אשר התאגדה בטורקיה, לפי הדין הטורקי. הנתבעת הינה חברת שילוח ועמילות מכס ישראלית.
2. במהלך שנת 2018, בעקבות ביקורת חשבונאית פנימית בחברה התגלה חוב שנסוב סביב שירותים שסיפקה התובעת לנתבעת בשנת 2018 בגין תובלה ימית של סחורות, לרבות באופן של אחסון סחורות במכולות קירור ע״ג ספינות המשא.
3. הסחורות הגיעו לנמל חיפה, הנתבעת אספה את אלו מבלי לשלם זאת לאחר סיכום ונוהג בין הצדדים מראשית התקשרותם, כי התובעת תבצע את הייצוא, השילוח וההובלה הימית של הסחורות - ממרסיי לנמל חיפה. התמורה בגין שירותים אלו תשולם לתובעת באמצעות העברות בנקאיות שתעביר הנתבעת לתובעת כנגד חשבונית.
4. התובעת הגישה תביעה כספית כנגד התובעת בסדר דין מקוצר, בה היא דורשת מהנתבעת לקיים את התחייבויותיהם מכוח סיכום ונוהג בין הצדדים.
5. הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להגן.
6. בדיון, נחקר המצהיר וב״כ הצדדים סיכמו את טענותיהם.
7. לטענת הנתבעת, התובעת התקשרה ישירות עם חברה ירדנית ״ממנון״, אשר הזמינה מממנון משלוחים והגיעה איתה להסכמות לגבי תנאים ועלויות. תפקיד הנתבעת הייתה לטפל בהליכי מכס והעברת הטובין מנמל הפריקה בישראל עד למעבר הגבול בירדן. הנתבעת טוענת שמלכתחילה לא היה מקום להגשת התביעה דנן בסדר דין מקוצר בהעדר חוזה או התחייבות מפורשת או מכללא, עליה נסמכת התביעה. התביעה נסמכת על חשבוניות ותו לא, אותן חשבוניות אינן חוקיות והוצאו בכפל על בסיס הסדר מפוקפק שהושג בין התובעת למופאק, מנהל ובעלים של חברת ממנון. התובעת קיבלה מפעם לפעם תשלומים ישירות מממנון בגין השירותים שסיפקה לה ונכללו בחשבוניות שהוציאה לנתבעת. על כן, התביעה דנן לא יכולה להתברר בסדר דין מקוצר בשל הצורך לצרף את חברת ממנון כנתבעים נוספים ו/או כצדדים שלישיים לתביעה.
8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את סיכומי הצדדים, עולה כי יש מקום ליתן רשות להגן כשהיא מותנית בהפקדה.
9. הלכה פסוקה היא, כי די לנתבעת להראות, כי קיימת לה טענת הגנה אפשרית ולו בדוחק, על מנת לקבל רשות להגן בפני תביעה. אין בשלב זה על הנתבעת להוכיח את גרסתה ולהציג ראיות כשעסקינן בבחינה ראשונית מוקדמת. ב״כ התובעת הפנה לפסק דין ע״א 519/65 אריה ברזילי נ׳ רפאל קשת ואח׳.
10. במקרה דנן, העלתה הנתבעת טענות הגנה , אך הן נסתרו בחקירה הנגדית:

״ב״כ התובעת: ראיתי שהועברו כספים מהנתבעת לתובעתה.

מר אורי בן נעים, מנהל תחום מזרח תיכון: זה מה שנאמר לי במחלקת הכספים. אני לא מטפל בכספים.

לשאלת בית המשפט, אמרו לי במחלקת הכספים שהעבירו 20,000 דולר. הייתי אחראי על הלוגיסטיקה.״

״ב״כ התובעת: אם אני מבין נכון, אתם שימשתם לדבריך כצינור כדי להבטיח תשלומים שמגיעים לכם?

מר אורי בן נעים, מנהל תחום מזרח תיכון: כן. זה גם היה נוח לנו שזה יעבור ממנטפילד ישראל״.

1. מעדותו עולה כי הנתבעת שילמה אפוא לתובעת, ועל כן , טענתה כי שמשה רק צינור להעברת הכספים מתבררת כטענה קלושה , באופן שמצדיק התניית מתן הרשות להגן בהפקדת ערובה בקופת בית המשפט.
2. הנתבעת מעלה טענות חשבונאיות בעלמא מבלי לבססן על סכומים או מסמכים, אף לא באופן מינימלי וזאת גם בתצהיר העד מטעמה ובסיכומיה.

במקרה דנן, חובה על חובת הנתבעת ליתן תרגום חשבונאי נאות ומפורט של הטענות והשלכתן.

1. גם בחקירה, העד לא סיפק מידע של ממש ולא הפריך את הראיות של התובעת בכתב התביעה. כמו כן סתר או נמנע מלהשיב על דברים שעליהם הצהיר.
2. סכום התביעה דנן עומד על 268,799 ₪.
3. לנתבעת תינתן רשות להגן בכפוף להפקדת 70,000 ₪ בערבות בנקאית צמודה, ללא הגבלת זמן ותנאי בקופת בית המשפט, תוך 60 יום מהיום.
4. היה ויופקד הסכום במלואו ובמועדו - תינתן לנתבעת רשות להגן והתצהיר התומך בבקשה ישמש ככתב הגנה.
5. הנתבעת תהיה רשאית להגיש הודעת צד ג׳ תוך 30 יום מיום ביצוע הפקדת הסכום.
6. במידה ולא יופקד הסכום במלואו ובמועדו, תידחה בקשת הרשות להגן.
7. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' אייר תשפ"ב, 08 מאי 2022, בהעדר הצדדים.