1. לפניי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ("חוק הפלת"ד").

התובעת עתרה בבקשה למינוי מומחים בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה, נוכח פגיעותיה הנטענות בתאונה. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בטענות הצדדים בכל הנוגע למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, ואלו נימוקיי:

1. התאונה נושא הבקשה התרחשה ביום 12.6.16.

התובעת צירפה לבקשתה בין היתר את המסמכים הבאים:

• סיכום רפואי מבי"ח "סורוקה" מיום התאונה, שם התלוננה התובעת על כאב ברגל שמאל ויד ימין. בבדיקתה נמצאה ללא חסר נוירולוגי, ללא רגישות עמ"ש צווארי וגבי, מזיזה גפיים, כוח גס תקין ותחושה שמורה. נמצאה רגישות ניכרת במישוש טיביה שמאל, נפיחות וסימן חבלתי שטחי בקדמת אספקט מקורב של השוק, ללא רגישות בברך או בקרסול, ללא תפליט בברך. בצילום ללא עדות לנזק גרמי חדש. התובעת שוחררה עם המלצות בין היתר למשככי כאבים, מעקב רופא מטפל ודריכה לפי יכולת;
• מכתב סיכום רפואי מיום 20.6.16, שם צוין כי התובעת מתלוננת על כאבים בשוק שמאל מזה שבוע לאחר תאונת דרכים בה נפגעה מקומית. עוד צוין כי בבדיקתה הקודמת במיון נמצאה חבלה בלבד, נשלחה למיון בשנית עקב נפיחות והמטומה בקרסול. בבדיקתה רגישות במישוש קדמת שוק שמאל מקורב, המטומה בשלבי ספיגה שנדדה לעבר הקרסול, ללא רגישות בקרסול, מניעה את קרסולה ללא מגבלה או קושי, ללא טנס, אודם קל ללא פלקטואציה או חום באזור השפשוף. התובעת שוחררה עם המלצות שונות;
• בהפניה כללית מיום 24.3.19, צוינו ביקורים רפואיים קודמים של התובעת; בביקור רפואי מיום 19.6.16 נכתב כי רגלה של התובעת התנפחה וישנו שטף דם והרגשה של רדימות; בביקור רפואי מיום 26.6.16 צוין כי ישנם אודם והפרשות, עדיין כאבים; בביקור רפואי מיום 13.8.17 צוין כי התובעת התלוננה שהרגל עדיין נרדמת; ביקור רפואי מיום 19.2.18 צוין כי התובעת התלוננה על כאבים ברגל; ביקור רפואי מיום 27.6.18 העלה כי התובעת התלוננה על כאבים ברגל שמאל תחת הברך וצוין כי המקום פגיע. התובעת הופנתה לאורתופד;
• מסמך רפואי נוסף מיום 24.3.19, שם צוינו ביקורים קודמים של התובעת, ביום 19.6.16 נמצא שטף דם, לצרציה, ללא הבדל משמעותי בין גודל השוקיים; ביום 27.6.18 נמצאה רגישות באזור ברך שמאל צלקת וחוסר תחושה;
• בדיקת US שוק שמאל מיום 21.1.19 שנערכה בשל כאבים ורדימות פרוקסימלית קדמית, העלתה צלוליטיס קלה באזור הצלקת, יתר רקמות ללא ממצא פתולוגי;
• הפניה למיפוי SPECT שוק שמאל מיום 18.3.19, שם צוין ביקור קודם של התובעת מיום 9.1.19 שם צוין כי התובעת התלוננה על כאבים בשוק שמאל, שכן מלפני שנתיים היה המטומה באזור שוק שמאל אחרי דריסה וטופלה שמרני. עוד צוין כי התובעת מתלוננת במשך שנתיים על כאבים באותו אזור. בבדיקה נמצאה צלקת בקוטר 1.5 ס"מ באספקט מדיאלי פרוקסימלי מעל טיביה בשוק שמאל, רגישות מעל אספקט לטרלי פרוקסימלי בשוק שמאל. בביקור מיום 18.3.19 נכתב כי התובעת ממשיכה להתלונן על כאבים בשוק שמאל ללא שיפור;
• בדיקת מיפוי עצמות רב שלבי מיום 2.4.19 שהדגימה קליטה מוגברת מינימלית בברך שמאל במשטח ארטיקולרי פנימי, קליטה מוגברת בבסיסי ביהנות מוקדים קטנים של שליטה מוגברת קלה בצלעות 6-8 משמאל מלפנים. לסיכום נכתב כי ממצאים בצלעות יכולים להיות משניים לחבלה, ממצאים בפרקים יכולים להתאים לשינויים אוסטוארטריסתיים קלים;
• סיכום ביקור רפואי מיום 2.5.19, שם צוין כי ישנם עדיין כאבים בשוק שמאל לאחר הפגיעה, יותר במאמץ ולאחריו, נעזרת בטיפול תרופתי. בבדיקת התובעת נמצאה רגישות בשליש עליון שוק שמאל מתחת לברך אספקט מדיאלי, סימני צלקת רגישה במישוש ללא סימני זיהום. כן צוין כי במיפוי עצמות לא נראו סימני אוסטיומאיליטיס בעצמות או זיהום. ניתן טיפול נגד כאבים;
• סיכום ביקור מיום 12.9.19, שם צוין כי התובעת עדיין במעקב רפואי בגלל הפגיעה והכאבים בשוק שמאל, אף על פי שנעזרת בטיפול תרופתי. בבדיקתה נמצאה רגישות ניכרת בשליש עליון שוק שמאל, בעיקר מסביב לצלקת וגם לאורך שוק שמאל, מלווים בצליעה בהליכה. ניתן טיפול נגד כאבים;
• בדיקת US רקמות רכות של שוק שמאל מיום 15.11.19 אשר הדגימה מעל נגע רקמה תת עורית תפוחה במידה מינימלית;
• מסמך רפואי מיום 29.1.20, בו צוין ביקור קודם של התובעת מיום 26.1.20, שם נכתב כי ישנה רגישות בע"ש מותני ללא חסר נוירולוגי. בבדיקת התובעת מיום 29.1.20 נמצאה רגישות בע"ש SLR חיובי מצד שמאל, צלקת בשוק שמאל ללא אודם מסביב;
• הפניות לבדיקת EMG רגליים והפניה לבדיקת CT עמ"ש מותני מיום 29.1.20, שם צוין כי התובעת התלוננה על כאבים חזקים בגב התחתון, נימול ברגל שמאל, לא מסוגלת ללכת יותר מ-30 דקות. באזור הצלקת שתחת הברך חוסר תחושה. כן צוין הפענוח של צילום עמ"ש מותני מיום 27.1.20. בבדיקתה נמצאה רגישות בעמ"ש, SLR חיובי מצד שמאל, צלקת בשוק שמאל ללא אודם מסביב;
• צילום עמ"ש מותני מיום 27.1.20 אשר העלה היצרות ניכרת של מרווח דיסקלי L5-S1;
• הפניה לאורתופד מיום 23.3.20 שם צוין כי EMG תקין ועדיין יש כאבים;
• ממצאי בדיקת CT עמ"ש מותני מיום 25.3.20 שהעלתה שינויים ניווניים עם בקעי דיסק בגבהים L5-S1, L4-5;
• הפניה לפיזיותרפיה ע"י אורתופד מיום 14.7.20, שם צוין כי התובעת סובלת מכאבי גב תחתון, הקרנה לרגל שמאל, ללא חולשת גפיים מזה 4 שנים. בבדיקתה נמצאה הגבלה בתנועות עמ"ש מותני, רגישות פרוורטברלית בגב תחתון, ללא חסר נוירולוגי;
• בדיקת EMG מיום 17.8.20 אשר העלתה רדיקולופתיה בגובה L-4-5.
• סיכום טיפולי פיזיותרפיה מיום 14.10.20;
• אישור מחלה.

1. ההלכה קובעת כי על בית המשפט לבחון אם קיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות עקב התאונה, תוך נטייה להקל על התובע, אולם על בית המשפט לדחות בקשה מקום בו אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המוצג לבית המשפט.
2. עיון בכתב התביעה, בבקשה למינוי מומחה ובמסמכים הרפואיים שצורפו, מעלה כי ספק אם אלו מלמדים על קיומה של נכות בתחום האורתופדיה בגין התאונה, זאת לנוכח העובדה כי קיים פער זמנים ניכר בין התיעוד הרפואי הסמוך לתאונה ועד ליום 13.8.17 בו פנתה התובעת להמשך טיפול רפואי. כן לא ברור הקשר בין הממצאים בעמ"ש המותני כפי שהודגמו בבדיקת ה-CT שנערכה ביום 25.3.20 לתאונה, זאת בשים לב לכך שעל פי התיעוד הרפואי עולה כי נמצאה רגישות באזור זה רק ביום 26.1.20, הינו, כ-3 וחצי שנים לאחר התאונה, וכי כעולה מתוצאות הבדיקות נראה שמדובר בשינויים ניווניים.
3. יחד עם זאת, נוכח קיומם של ממצאים אובייקטיבים מסוימים ולאור התלונות העקביות והממושכות של התובעת, והואיל ואי מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה יחסום את דרכה של התובעת להוכחת טענותיה שברפואה, שכן הדרך היחידה העומדת בפניה לעשות כן היא באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אני מוצאת לנכון להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה. לשם האיזון, ועל רקע הספק העולה מהמסמכים, בשלב זה יישאו הצדדים בחלקים שווים בשכרו של המומחה, זאת כמימון ביניים.
4. באשר למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, לאחר עיון בתיעוד הרפואי שהוצג, אני סבורה כי בשים לב לכך שהממצאים בבדיקת ה- EMG הם מיום 17.8.20 ונוכח העובדה שהתובעת לא טופלה ע"י מומחה בתחום זה, אין מקום בשלב זה למינוי מומחה בתחום זה, והמומחה שימונה בתחום האורתופדי יתבקש לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי.

כתב מינוי יוצא בהחלטה נפרדת.

1. לאחר שתתקבל חוות הדעת, יגישו הצדדים תחשיבי נזק מטעמם באופן הבא:

תחשיב נזק מטעם התובעת, יוגש תוך 30 יום לאחר קבלת חווה"ד;

תחשיב נזק מטעם הנתבעים יוגש תוך 30 יום לאחר מכן.

בעמוד הראשון של התחשיבים יופיעו תאריך לידה של התובעת, מועד האירוע הנטען, מספר ימי האשפוז, תקופות אי הכושר המלא והחלקי ומועדיהן, בסיס השכר לפיו נערך החישוב וכן אחוזי הנכות הרפואית והתפקודית לפיהם נערך התחשיב.

כמו כן יצורפו לתחשיבים כל האסמכתאות לביסוס האמור בהם (כגון תלושי שכר עבור 3 חודשים לפני מועד התאונה ועבור 6 חודשים לאחר מועד התאונה לרבות לתקופה שבה נטען כי הייתה נכות זמנית וימי מחלה, קבלות וחשבוניות להוכחת הוצאות שהוצאו בקשר לאירוע, נתוני המל"ל כולל פירוט התגמולים ששולמו עקב האירוע וכן שיערוך סכומים אלה למועד הכנת התחשיב וכיו"ב). הנתבעת תגיש, בהתאם לצורך, חוות דעת אקטוארית ביחס לתגמולי הביטוח הלאומי.

תחשיב שלא יוגש בהתאם להוראות האמורות ייחשב כלא הוגש.

1. לאחר קבלת תחשיבי הצדדים ישקול בית המשפט שליחת הצעה בכתב לצדדים, או קביעת מועד לדיון.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשפ"א, 27 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.