פטור

בפניי בקשה לפטור את התובעת מתשלום חלקה בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט.

1. בכתב תביעתה טענה התובעת כי ביום 12.6.16 נפגעה כנוסעת ברכב בתאונת דרכים (להלן: "התאונה"). לטענת התובעת, כתוצאה מהנפילה נגרמו לה נזקי גוף שונים, בין היתר בשוק שמאל ובגב. התובעת צירפה לכתב תביעתה בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה ובתחום הנוירולוגיה לשם בדיקת נכותה כתוצאה מהתאונה.
2. בכתב הגנתה, הכחישה הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") את אחריותה וחבותה לתאונה ואת הנזק הנטען. בתגובתה לבקשה למינוי מומחים, התנגדה הנתבעת למינויים המבוקשים וטענה כי קיים פער של שנתיים וחצי מעת התאונה לפנייתה של התובעת לייעוץ אורתופדי. כן נטען כי לא ניתן לקשר בין התאונה לבין בדיקות ההדמיה שצורפו לכתב התביעה שנערכו כשלוש וארבע שנים לאחר התאונה. עוד טענה הנתבעת כי בדיקת ה-EMG נערכה למעלה מארבע וחצי שנים לאחר מועד התאונה הנטענת, ולא הוצגה ראשית ראיה לנכות נוירולוגית. על כן, נוכח היעדר רצף טיפולי ודלות התיעוד החומר הרפואי שהציגה התובעת, לא קיימת ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחים.
3. בהחלטה מיום 27.2.21 קבעתי כי לאחר עיון בתיעוד הרפואי המצוי בתיק, ספק אם קיימת נכות בתחום האורתופדיה בגין התאונה, זאת לנוכח פערי זמנים ניכרים בין התאונה לפניית התובעת להמשך טיפול, ובין התאונה לממצאים שנמצאו בעמ"ש המותני. עם זאת, נוכח ממצאים אובייקטיבים שהוצגו ולנוכח הגישה הליברלית הנוהגת במקרים כגון דא, ועל מנת שלא תיחסם דרכה של התובעת להוכיח נכותה בהליך זה, הוריתי על מינוי מומחה בתחום האורתופדי מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו באשר לצורך במינוי מומחה נוירולוגי.

בהחלטת המינוי נקבע כי שכר טרחת המומחה, שהועמד על הסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, ישולם כמימון ביניים על ידי הצדדים בחלקים שווים.

1. התובעת הגישה בקשה לפטור אותה מחלקה בתשלום שכר טרחת המומחה בשל חיסרון כיס.

בבקשתה טענה התובעת כי היא ילידת 1986, מתגוררת יחד עם אימה, קשישה כבת 85, בדירה בבעלות עמיגור. לטענת התובעת, היא סועדת את אימה, אשר לה בעיות רפואיות רבות ועוזרת לה בהוצאות הבית השוטפות. נוסף על כן, טענה התובעת כי היא אלמנה משנת 2011, אם חד הורית לילד יחיד בן 11, ונושאת במלוא הוצאות גידולו ללא כל עזרה. עוד טענה התובעת כי היא מתקיימת בקצבת שארים בסך של 1,870 ₪ לחודש והיא משתדלת לעבוד למחייתה כמטפלת בקשישים. עוד צוין בבקשתה של התובעת כי חשבון הבנק שלה עומד על יתרת זכות של אלפי שקלים בודדים ואין ברשותה כל חיסכון או מקור הכנסה נוסף, הכנסתה החודשים לא מכסה את הוצאותיה החודשיות ואין בידיה כל מקור כספי אחר למימון עלות חוות דעת רפואית.

לבקשתה צירפה התובעת תצהיר ערוך כדין התומך בטענותיה בבקשתה.

1. הנתבעת התנגדה לבקשה בציינה כי הנימוקים להתנגדות פורטו בתגובתה לבקשה למינוי מומחים.

דיון והכרעה

1. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה.
2. עיון במסמכים שצורפו לבקשת התובעת מעלה כי התובעת אכן מקבלת קצבת שאירים החל מיום 1.3.2011 ע"ס 1,870 ₪. התובעת הציגה תלוש שכר מחודש פברואר 2021 ע"ס 3,340 ₪ נטו ותלוש שכר מחודש מרץ 2021 ע"ס 4,137 ₪ נטו; דף חשבון בנק המלמד על יתרת חובה מיום 2.5.21 בגובה 23 -₪.
3. כמו כן, התובעת הצהירה כי היא מתגוררת בדירה בבעלות "עמיגור", אין ברשותה משכורת קבועה, חיסכון או רכוש פרטי והיא תלויה באופן מלא בהכנסות שפורטו לעיל.
4. עוד יש להדגיש, כי אין מדובר בענייננו בבקשה לפטור את התובעת מהגשת חוות דעת מומחה מטעמה, אלא בבקשה שעניינה מימון הביניים של שכר המומחה שמונה על ידי בית המשפט, עניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט על פי תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, במסגרתה רשאי כידוע בית המשפט להטיל את שכר המומחה על חלק מבעלי הדין. כן יצוין, כי עסקינן בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וככל שבסיכומו של דבר יקבע המומחה כי לא נותרה לתובעת נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה, תוכל הנתבעת לעתור לקיזוז שכרו של המומחה מהפיצוי שייפסק. כמובן ששיקול הדעת בעניין זה שמור לבית המשפט.
5. לאור כל האמור, מצאתי בנסיבות העניין לקבל את טענתה של התובעת לחיסרון כיס ולהשית את חלקה בשכר טרחת המומחים על כתפיה של הנתבעת.
6. הנתבעת תסדיר התשלום למומחה ללא דיחוי ותגיש לתיק אסמכתא על ביצוע התשלום עד יום 15.8.21.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותקבע תז"פ ליום 17.8.21.

ניתנה היום, ב' אב תשפ"א, 11 יולי 2021, בהעדר הצדדים.