לפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (מר שי גור) מיום 16/12/20, בה הורה לכונס הנכסים לבצע פעולות הנקובות בסעיפים 14-16 בהחלטתו , פעולות הנוגעות לאופן מימוש הנכס בידי כונס הנכסים.

1. המבקש טוען כי בא כוחו מונה ככונס נכסים בהחלטה מיום 13/9/20 על זכויותיו של המשיב – מר רפאל ביטון בנכס הידוע כגוש 6907 חלקה 48 ברח' בוגרשוב 12 בתל אביב. הדבר נעשה במסגרת תיק הוצאה לפועל אשר נפתח לצורך מימוש משכון שהוטל על זכויות המשיב בידי המבקש ואינו מוגבל בסכום. לטענת המבקש, פעל כונס הנכסים בהתאם להוראותיו של רשם ההוצאה לפועל, סיים את תפקידו וכעת הוא מבקש להעביר את הזכויות בנכס על שם המבקש.
2. עוד טוען המבקש כי המשיב מנהל הליכי חדלות פירעון וכי כאשר הועבר דו"ח כונס הנכסים אל המנהל המיוחד, זה עתר לביטול מינוי כונס הנכסים ודרש כי המבקש יגיש הוכחת חוב לתיק חדלות הפירעון. לטענת המבקש, דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת המנהל המיוחד, אך הורה לכונס הנכסים לפעול בהתאם להוראות סעיפים 14-16 להחלטתו, סעיפים בהן ניתנה הוראה לכונס הנכסים בדבר דרך מימוש הנכס.
3. המבקש טוען כי כונס הנכסים הגיש בקשה לעיון חוזר, שכן סבר כי כבר פעל כהוראת רשם ההוצאה לפועל ודי בפעולות שביצע. כונס הנכסים עתר שוב להעברת הזכויות, ברם רשם ההוצאה לפועל דחה את הבקשה לעיון חוזר.
4. לטענת המבקש, כונס הנכסים פרסם כחוק את פעולת ההתמחרות בעיתונות אך לא הוגשה כל הצעה. משכך, מאחר והמבקש נאות לקבל את זכויותיו של המשיב, הרי שאין עוד כל מקום לביצוע הפעולות הנוספות הנקובות בסעיפים 14-16 להחלטת הרשם נושא בקשת רשות הערעור והחלטת רשם ההוצאה לפועל שגויה.
5. עוד טוען המבקש, כי קיימת סתירה בין החלטת רשם ההוצאה לפועל הדוחה את בקשת המנהל המיוחד לפיקוח על כונס הנכסים, לבין החלטתו נושא בקשה זו המורה לכונס לבצע את הפעולות הנקובות בסעיפים 14-16 להחלטה בדבר האופן בו יש לממש את הנכס נושא הבקשה. לטענת המבקש, מאחר ורשם ההוצאה לפועל הורה על מינוי הכונס, הרי שעל כלל הפעולות להתבצע תחת פיקוח רשם ההוצאה לפועל ולא תחת פיקוח המנהל המיוחד. התמשכות ההליכים, כך לטענת המבקש, גורמת נזק הן למבקש והן למשיב ולפיכך עתר המבקש לקבל את הבקשה ולאשר את העברת הזכויות בנכס משם המשיב לשם המבקש.
6. המשיב השיב בבוקר הדיון בעניינה של בקשה זו כי הוא מסכים לפעולות והחלטת כונס הנכסים. עוד הבהיר המשיב כי הוא מסר "ממזמן", כלשונו, את החזקה בנכס לידיו של המבקש. לטענתו, הוא מבקש לסיים את ההליך כמה שיותר מהר, על מנת שלא לעכב אותו בקבלת ההפטר.

דיון:

1. הצדדים זומנו לדיון לפני להיום, 3/1/21 ולדיון התייצבו אף נציגות המנהל המיוחד במסגרת הליך חדלות הפירעון הננקט כנגד המשיב. המשיב לא התייצב ואילו יתר הצדדים השלימו טיעוניהם בע"פ לפני. המבקש שב על טענותיו ואילו נציגת המנהל המיוחד הבהירה כי לא הוגשה כלל תביעת חוב, הנכס האמור מצוי, בהתאם לרישומי עיריית תל אביב בחזקת המבקש והמנהל המיוחד עומד על פיקוח מצדו על הליך מימוש הנכס במסגרת הליכי חדל"פ.

זהות מגיש הבקשה:

1. כבר בראשית הדברים יאמר כי בקשת רשות הערעור עוסקת כולה בהוראות אשר ניתנו לכונס הנכסים וכונס הנכסים סבור כי אין מקום למלא אחריהן. מן הראוי היה כי הבקשה תוגש בידי כונס הנכסים ולא בידי המבקש. כונס הנכסים הוא פקיד בית המשפט ופועל בשמו. הוא חייב בגישה אובייקטיבית בעת מילוי תפקידו, בנאמנות לבית המשפט בלבד ובציות להוראותיו. ראה בספרו של כבוד השופט בר אופיר "הוצאה לפועל – הליכים והלכות" מהדורה שביעית בעמ' 916. במהלך הדיון עלה כי ב"כ המבקש, זה אשר התמנה ככונס נכסים לנכס והגיש את הבקשה אשר לפני בשמו, מייצג בהליכי חדלות הפירעון את המשיב דווקא. אמנם, ב"כ המבקש אשר לפני טען כי המשיב ניתק עמו כל קשר ואין הוא מייצגו עוד בהליכי חדלות הפירעון, ברם יש בכך על מנת להבהיר את הסיבה במסגרתה הוגשה הבקשה אשר לפני כבקשת המבקש ולא בקשה מטעמו של כונס הנכסים.
2. מי אשר מונה לכונס נכסים הופך לפקיד בית המשפט גם אם ייצג קודם לכן את אחד הנושים ורואים אותו כנאמן לטובת החברה והנושים המובטחים. הכונס חייב לדאוג לעניינים של כלל הזוכים שנושים בחייב חובות פסוקים ואחרים. ראה לעניין זה בע"א 1034/92 רמות זיכרון בע"מ נ. דר' וולף ואח' דינים עליון כח 350. עצם העובדה כי לא היה זה כונס הנכסים אשר הגיש את בקשת רשות הערעור, כי אם המבקש ובא כוחו בכובעו כב"כ המבקש, די בה על מנת לעורר חשש וזאת בשפה עדינה, כי לא ברורה לכונס הנכסים מהות תפקידו ועל רשם ההוצאה לפועל לבחון היטב, האם כונס הנכסים אשר מונה הוא זה אשר מסוגל לשמש בתפקידו, כאשר הוא מייצג את המבקש בהליכי ההוצאה לפועל מחד ואילו את המשיב במסגרת הליכי חדל"פ, מאידך.

מילוי תפקיד כונס הנכסים ומילוי ההוראות בצו מינוי כונס הנכסים:

1. בעת מינוי כונס הנכסים ניתן צו בידי רשם ההוצאה לפועל המורה לכונס הנכסים לנהוג בביצוע פעולות המימוש, המכירה וחלוקת הכספים על פי הוראות אשר יקבל מרשם ההוצאה לפועל לפני ביצוע כל פעולה. עוד הורה רשם ההוצאה לפועל כי כספים אשר יתקבלו בהליך הכינוס יופקדו בתיק ההוצאה לפועל כעירבון. רשם ההוצאה לפועל הורה כי על הכונס להודיע לחייב על ההצעה הגבוהה ביותר ולאפשר לו להשתתף בהתמחרות. ככל שקיימים על הנכס שעבודים נוספים, על הכונס לפנות לבעלי הזכויות המובטחות ולאפשר להם לפנות אל רשם ההוצאה לפועל ולטעון טענותיהם לעניין מימוש הנכס.
2. המבקש לא הציג דו"חות פעולה של כונס הנכסים ובהם ניתן לעיין בשמאות עדכנית של הנכס נושא הבקשה. הוצג העתק דו"ח כונס ולפיו פורסמה מודעה על מינוי כונס הנכסים והזמנה להציע הצעות. לטענת המבקש, לפגישה זו הגיעו 16 מתעניינים , אך איש מהם לא הגיש הצעה כדין, למעט הצעת המבקש לקבל את זכויות המשיב בנכס כנגד שטר המשכון. לפיכך עתר הכונס להעברת הזכויות משם המשיב לשם המבקש. כונס הנכסים אינו מדווח לרשם ההוצאה לפועל כי החזקה בנכס הועברה זה מכבר למבקש עצמו ואני מוצאת כי הדבר מהווה סטייה חמורה מהתנהלות תקינה וסבירה של כונס נכסים.
3. רשם ההוצאה לפועל לא אישר את העברת הזכויות וקבע כי לאור התנגדות המנהל המיוחד מהליכי חדלות הפירעון של המשיב, על כונס הנכסים לפעול "בדרך המלך" ולבצע פינוי, שמאות והתמחרות תוך מכירת הנכס למרבה במחיר, תחת פיקוח ואישור רשם ההוצאה לפועל. עוד קבע הרשם כי על הכונס, לאחר ביצוע כל ההליכים האמורים, להביא לאישור הרשם את הצעת המכר וככל שלא יוכח חובו של המשיב למבקש, יועברו כספי המכר לתיק הפש"ר של המשיב , שם יוכרע גורלם ויקבע מעמדו של המבקש כנושה במשיב. עוד הורה הרשם לכונס להבהיר את השאלות הטעונות הבהרה בהחלטת המינוי.
4. המבקש לא השלים עם ההחלטה, אף שכוונה לכונס הנכסים והגיש את בקשת רשות הערעור אשר לפני. טענת המבקש היא כי כונס הנכסים כבר פעל בהתאם לאמור בכתב המינוי ולפיכך, יש לאפשר את העברת הזכויות. המשיב כאמור הסכים ועתר אף הוא להעברת הזכויות , תוך שהוא מציין כי החזקה בנכס הועברה זה מכבר לידי המבקש. עוד טען המשיב כי הוא מבקש לסיים את העברת הזכויות על מנת שלא לעכבו בהליך קבלת הפטר.
5. ייאמר כבר כעת כי אין מקום להיעתר לבקשת המבקש. מעיון בתגובות המנהל המיוחד בתיק ההוצאה לפועל, עולה כי חובו של המשיב למבקש כלל לא הוכח. לא הוגשה כלל תביעת חוב מטעמו של המבקש. מצב זה תמוה לאור פתיחת תיק ההוצאה לפועל למימוש המשכון וטענתו של המבקש כי הוא מבקש לממשו תוך העברת זכויות המשיב בנכס נושא המשכון על שמו. לא זו אף זו, על אף הליכי חדלות הפירעון הננקטים כנגד המשיב, הוא מעביר את החזקה בנכס למבקש.
6. זאת ועוד, לא עולה ברורות מן המסמכים אשר הגיש המבקש באם הוצגה שמאות עדכנית לנכס. המנהל המיוחד טוען כי נערכה הערכת הנכס בשווי של 1.8 מיליון ₪ באמצעות המבקש עצמו, שאינו שמאי מוסמך ואין עוד אסמכתאות להערכה זו. אף שמדיווחי המנהל המיוחד עולה כי מדובר בנכס המכיל 6 יחידות דיור במיקום מרכזי בתל אביב , לא דווח באם בוצעו הליכי פינוי ולא נערך דו"ח מסודר של ההתמחרות, אשר המבקש טוען כי בוצעה בידי כונס הנכסים. אם אכן בוצעה התמחרות שכזו, יש לתמוה מדוע לא זומן אליה נציג המנהל המיוחד לאור ידיעתו הברורה של המבקש כי המשיב מצוי בהליכי חדלות פירעון ובהתאם להנחיות אשר קיבל כונס הנכסים בצו מינוי כונס הנכסים. מטבע הדברים, אף אין הצעה זוכה ובלשון עדינה יאמר כי כלל לא בטוח שנעשה בידי כונס הנכסים המאמץ למקסם את תמורת המכר. לא הובא כלל התיעוד לאותה פגישה בה השתתפו 16 מציעים, אשר איש מהם לא הגיש הצעה. הצעת מכר רשמית מטעמו של המבקש לא הובאה לפני רשם ההוצאה לפועל ובנסיבות אלו אין תמה בכך כי רשם ההוצאה לפועל סירב לאפשר העברת זכויות כנדרש בידי המבקש וכי דרש מכונס הנכסים לענות על תמיהות אשר העלה בצו מינוי כונס הנכסים. למעשה, שום צעד מהצעדים אותם נקט כונס הנכסים לא קיבל את אישורו של רשם ההוצאה לפועל, בוודאי שלא העברת החזקה בנכס לידיו של המבקש, על אף הליכי חדלות הפירעון ובנסיבות אלו, ברי כי אין לסיים את הליך הכינוס כנדרש בידי המבקש, טרם ביצוע כלל הפעולות הנדרשות מכונס הנכסים כדין.
7. מכלל האמור, לא עולה כי נפל פגם משפטי או אחר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל המהווה עילה להתערבות ערכאת הערעור ולהיפך. היה מקום להגברת פיקוח הרשם על פעולות כונס הנכסים בעת מימוש הנכס, תוך יידוע המנהל המיוחד באשר נעשה במסגרת הליכי מימוש המשכון הרובץ על נכס המשיב. מכל הטעמים אשר מניתי לעיל, יש לדחות את בקשת רשות הערעור .

סוף דבר,

1. הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר החלטתי ללשכת ההוצאה לפועל הרלבנטית לצורך עיונו של רשם ההוצאה לפועל ואף לידי המנהל המיוחד – עוה"ד קארין מייזלס , במסגרת תיק החדל"פ של המשיב.

ניתן היום, י"ט טבת תשפ"א, 03 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.